שימוע נוסף של משרד התקשורת לגבי פריסת רשתות תקשורת צפוי להקטין עוד יותר את השליטה של בזק בתשתיות של עצמה. לפי כוונת השימוע, החברה תחוייב לדווח חצי שנה מראש למתחרות על שדרוגים ופריסות וכן על זמני המענה לטיפול בתקלות, בפילוח בין השירותים ללקוחותיה לבין השירותים ללקוחות חברות אחרות.

בשבוע שעבר פרסם משרד התקשורת שימוע בשם "א-סימטריה במידע בנושא תשתיות". לפי כוונת השימוע, יעודכן תיק השירות של השוק הסיטונאי כך שכל שינוי מהותי ברשת של "בעל התשתית", כלומר בזק, ידווחו למתחרים 180 יום במקום 90 יום מראש, ו-90 יום מראש לפני כל שינוי טכנולוגי ברשת במקום 60 יום. שינוי זה אמור לאפשר לפרטנר וסלקום-IBC, להיערך טוב יותר לשינויים ברשת, שחלקים ממנה נשכרים על ידן במקטעים שונים, במתכונת השוק הסיטונאי.

במקביל, בזק תחוייב לדווח, עד ה-5 לכל חודש, על מספרי ההזמנות וקריאות תיקוני תקלה, וזמני המענה אליהן בחודש הקודם. הדיווח יינתן בשלושה פילוחים: מענה ללקוחות בזק, מענה לקריאות מחברות הקשורות בבזק (בזק בינלאומי ויס), ומענה לקריאות מחברות מתחרות בבזק.

בסוף כל חודש יחוייב "בעל התשתית" (בזק) לפרסם באתר האינטרנט שלו, על מפה מקוונת, את תכניות הפריסה שלו, שלושה חודשים מראש.

במקביל, כלל החברות הפורסות תשתיות יחוייבו להציג למשרד התקשורת את תכניות הפיתוח שלהן 90 יום מראש, תוך שלמנכ"ל המשרד תהיה סמכות שלא לאשר אותן, אם לדעתו הן יפגעו בתחרות, או להתנות בהן תנאים וביצוע שינויים בתכנית, לאחר שבעל הרשיון יזכה להשמיע את טענותיו.

הלחץ על בזק נמשך

אם יאומצו ההחלטות המוצעות בשימוע, ידיה של בזק יוגבלו עוד יותר לגבי פעילותה בתשתיות של עצמה. הסדרי השוק הסיטונאי לכאורה יוצרים תחרות, אך בפועל, כובלים את פרטנר וסלקום-IBC לתשתיות של בזק.

הדיווח הסטטיסטי המפורט נועד ליצור למעשה, אך לא להלכה, שתי חברות בזק. האחת היא חברת תשתיות לעסקים, שאמורה לספק שירותים לכל חברת התקשורת, ללא כל אפליה. השנייה היא חברת שירותים ללקוחות שמספקת אינטרנט, טלפוניה, VOD ושירותי ערך מוסף כמו "בית חכם".

לפי ההסדרה המוצעת, בזק הראשונה (תשתיות) חייבת לפעול במנותק מזיקתה לבזק השנייה (שירותים). במילים אחרות, משרד התקשורת לא פעל כדי לאלץ את בזק להיפרדות לשתי חברות כפי שנכתב במסמך המדיניות של המשרד משנת 2012 (תחת השר דאז משה כחלון), אבל מנסה לגרום לבזק להתנהג כאילו היפרדות כזו בוצעה באמצעות שינויים ברשיון ובתיקי השירות.

במסמך השימוע עצמו, המשרד מתייחס לנושא היתרון לבעל התשתית הראשון שיפרוס סיבים אופטיים למשק בית מסויים (First-mover advantage), אך לבעיה זו אין פתרון רגולטורי בהסדרה הקיימת, המכוונת ליצירת תחרות מספר תשתיות קוויות במקביל, כולל בסיבים אופטיים – שאיפה שאין לה תקדים בשום מדינה.

ידע מראש על תכניות הפריסה של כל חברה, יכול לאפשר למתחרותיה לקבל החלטה לא סבירה, של פריסה מקבילה, כך שכלל החברות הפורסות יספגו הרעה בהחזר על ההשקעה. אפשרות אחרת היא הימנעות מפריסה, מה שיישמר את היתרון לחברה הראשונה שהצהירה על הכוונה.

לא ברור מה יקרה אם בעקבות המידע המקדים, חברה תחליט להקדים את רעותה – האם שתיהן ייאלצו לפרוס תשתית או לא? במקרה של הימנעות מפריסה מקבילה, תיווצר למעשה חלוקת שוק, אך במתכונת לא יעילה במיוחד לחברות או ללקוחות, משום שחלוקה יעילה מחייבת הפרדה לאיזורים מוגדרים מראש, כך שפריסת התשתיות נעשית בהיקף הנדרש ולא בעודף.