האדישות שגילו השווקים ביחס להתפשטות נגיף הקורונה, מתחלפת במתיחות גוברת בימים האחרונים, על רקע הערכות כי הצמיחה העולמית ברבעון הראשון של 2020 תפגע משמעותית. מדוע הנגיף, שעד כה רוב ההשפעה שלו מתרכזת בסין, מאיים כל כך על כלכלות בעולם כולו? הנה כמה נתונים שחושפים את הפגיעות של שרשרת הייצור העולמית, ואת התפקיד שממלאת סין בעבור כלכלות העולם בעשורים האחרונים:
סין עברה ממהפכה בשני העשורים האחרונים: ממדינה ענקית וענייה עם כלכלה קטנה יחסית, המדיניות התעשייתית הסינית הפכה את כלכלת המדינה לשנייה בגודלה בעולם. וזה לא רק עניין של גודל: הודו, המדינה השנייה בגודלה בעולם, עדיין מדשדשת במקום השישי. ב-2010 עקפה סין את יפן בגודל הכלכלה שלה, ותפסה את המקום השני אחרי ארה"ב. ישנם כלכלנים שמעריכים שעד 2030 תעקוף גם את ארה"ב.
התוצר הסיני מהווה כ-19% מהתוצר העולמי כולו וככל שהכלכלה של מדינה מסוימת גדול יותר, כך עולה המשמעות של האטה במשק שלה. מיתון בסין כתוצאה מהתפרצות נגיף הקורונה עלול להביא להצטמקות הכלכלה הסינית, מה שעלול להביא לפגיעה בתוצר העולמי של מדינות רבות ברחבי העולם.
מאז המשבר הכלכלי ב-2008, הכלכלה העולמית מדשדשת באחוזי צמיחה נמוכים וקרן המטבע הבינלאומית מעריכה שבשנת 2019 צמחה הכלכלה העולמית ב-2.9% בלבד. במדינות אירופה וצפון אמריקה, קצב הצמיחה בעשור האחרון נמוך במיוחד, מה שתורם לקצב הצמיחה העולמי הנמוך. הצמיחה הסינית באותה שנה עמדה על 6.1%, וגם נתון זה מגיע אחרי ירידה דרמטית בעשור האחרון כשבשנת 2010 עמדה הצמיחה הסינית על יותר מ-12%.
על-פי הערכת קרן המטבע, 39% מהצמיחה העולמית בשנת 2019 הייתה תוצאה של פעילות כלכלית בסין. המדיניות המוצהרת של המעצמה היא לשמור על אחוזי צמיחה גבוהים בכל מחיר, וזאת כדי "להדביק את הפער" שלתפיסתה נפער במהלך המאה ה-20. לצורך כך מנהלת סין מדיניות אגרסיבית של עידוד צמיחה וייצור, מדיניות שהופכת אותה לאחד הגורמים הדינמיים בכלכלה העולמית.
מדיניות הצמיחה של סין הפכה אותה לאזור התעשייה של העולם, והיא כיום היצואנית הגדולה ביותר בעולם. בשנת 2018 כ-13% מכלל היצוא העולמי הגיע מסין. לכן, סגירת המפעלים בסין עלולה להשפיע באופן דרמטי על חברות ברחבי העולם, שמסתמכות על מוצרים המיוצרים בסין. בישראל חברות כמו תדיראן וטורנדו כבר העידו על בעיות בשרשרת הייצור שלהן, וככל שהזמן יחלוף הבעיה עלולה להחריף.
התעשייה הסינית היא גם אחת היבואניות המשמעותיות ביותר בעולם: כ-11% מהיבוא העולמי בשנת 2018 הוא בסין, בעיקר חומרי גלם לתעשייה וחלקים אלקטרוניים שחברות סיניות מרכיבות למוצרים מוגמרים. את הירידה ביבוא ובייצוא מסין מתחילים להרגיש כבר בחברות מסביב לעולם, וככל שהמצב יחריף החשש גם הוא יגדל.
רוב המוצרים שאנחנו רוכשים אינם מיוצרים במקום אחד, ופעמים רבות גם לא במדינה אחת. סין מהווה את אחד מהצמתים החשובים ביותר ב"שרשרת האספקה העולמית", וחלק גדול מהמוצרים, או חלקים של אותם מוצרים, עברו בשלב כזה או אחר בסין.
על-פי ניתוח של העיתון הכלכלי האמריקאי "בלומברג", בשנת 2015 כ-20% מהמוצרים שיוצרו, או חלקים מאותם המוצרים, עברו בסין. לכן, פגיעה רחבה בתעשייה הסינית, על-ידי התרחבות הוראת הסגירה של הממשלה או על-ידי מיתון, עלולה להביא לשיבוש ניכר של שרשת האספקה העולמית, ובטווח הקצר לפגיעה בחברות שמסתמכות על ייצור סיני.
בשנים האחרונות, בעקבות הצמיחה המהירה בסין, החל להתפתח במדינה מעמד ביניים עצום וסינים רבים, שרק לפני 20 שנה חיו בתנאי עוני יחסי, חיים היום ברמת חיים דומה לזו של מעמד הביניים המערבי.
ההכנסה הפנויה של כל כך הרבה סינים היא זאת שמסבירה את התופעה הנרחבת והמתרחבת של תיירות סינית ברחבי העולם בשנים האחרונות. מעמד הביניים הסיני הולך ומוציא חלק גדול יותר מההכנסה הפנויה שלו על תיירות ברחבי העולם. אזרחי סין הם אחד המקורות הגדולים ביותר לתעשיית התיירות בעולם ובשנת 2018 הוציאו תיירים סיניים 21% מכלל ההוצאות העולמיות בתעשיית התיירות.
לכן, מיתון או האטה בסין, שיביאו לירידה בהכנסות מעמד הביניים ואפילו להאטת התרחבות מעמד הביניים הסיני, צפויות לפגוע באופן דרמטי בתעשיית התיירות העולמית, זה עוד לפני שלוקחים בחשבון את המגבלות שהולכות ומתרחבות על יציאה מהמדינה וכניסה למדינות אחרות.
