מחקר של מכון ון ליר מראה כי הפחתת המיסים שבוצעה באוקטובר 2015 בהובלת שר האוצר משה כחלון היטיבה בעיקר עם העשירונים העליונים. לפי המחקר, הפחתת המיסוי הותירה בידי העשירון התחתון 726 שקלים נוספים בשנה בלבד, לעומת לעשירון העליון שנותר עם 41,466 שקלים בשנה נוספים בשנה בזכות ההפחתה.

לקראת כנס חלופות לתכנון תקציב המדינה שיתקיים בשבוע הבא במכון ון-ליר, פרסם אתמול המכון ממצאי מחקר שכותרתו "הפחתת המע"מ ומס החברות הניבה הטבה לעשירון העליון הגדולה כמעט פי 4 מכל שאר העשירונים". המחקר שנערך ע"י פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי וירדן קידר אומד את שוויה של הפחתת המס שבוצעה באוקטובר 2015 למשק בית על פי עשירונים.

"צריך להחזיר לציבור את הכסף"

2015 הייתה שנה טובה לאוצר המדינה. בספטמבר 2015 העריכו באוצר כי השנה עתידה להסתיים עם עודפי גביה של 10 מיליארד שקלים. שר האוצר, כחלון, שנכנס חודשים ספורים קודם לתפקיד החליט כי זה הזמן להיטיב עם העם והורה על הורדת מיסים. כחלון אמר "עודפי הגביה ממיסים הם כסף של הציבור ולכן צריך להחזיר לו אותו", והוריד את שיעור המע"מ באחוז מ-18% ל-17%, ואת מס החברות באחוז וחצי מ-26.5% ל-25%. הפחתת המיסים נכנסה לתוקף בראשון לאוקטובר 2015.

גרפיקה: דבר ראשון

במסיבת עיתונאים שקיים במרץ האחרון לציון שנה לבחירות אמר שר האוצר, "יש לנו מדיניות נחושה עם מצפן כלכלי ומצפן חברתי. אנחנו פה בשביל השכבות החלשות ומעמד הביניים." כשנשאל כחלון באותה מסיבת עיתונאים לגבי הגידול בחלקם של המיסים העקיפים בעוגת הכנסות המדינה אל מול ההכנסות ממסים הוא ענה "אני רואה בגידול במיסים העקיפים כאנדיקציה לצמיחה ולגידול בצמיחה. זה נתון מעודד מבחינתי שמעיד על עושר. אנחנו דווקא הורדנו את המע"מ." בהמשך מסיבת העיתונאים כחלון כינה את המע"מ "המס הכי רשע".

על פי נתוני המחקר של סטרבצ'ינסקי וקידר, הורדת המע"מ באמת השפיעה באופן פרוגרסיבי כשההשפעה הגדולה ביותר נרשמה בקרב העשירונים הנמוכים. הפחתת אחוז מע"מ היטיבה עם העשירון התחתון בשיעור של כ-1.2% מהכנסתו. ואילו עבור העשירון העליון ההטבה הייתה שווה כ-0.3% מהכנסתו בלבד. לעומת זאת הורדת מס החברות היטיבה עם העשירון העליון ובאופן משמעותי. זאת מאחר וכ-70% מההכנסות מדיבידנדים (חלוקת רווחי החברה לבעלי המניות שלה) מגיעות לעשירון העליון. הטבה זו הייתה כמעט חסרת משמעות עבור העשירונים הנמוכים בעוד שבעבור העשירון העליון ההטבה הייתה שווה כ 4.17% מהכנסתו. סה"כ, בשילוב שתי הפחתות המס קיבל העשירון העליון הטבת מס בשיעור של כ-4.5% מהכנסתו.

סטרבצ'ינקי וקידר התבססו במחקרם על נתוני סקר ההכנסות של הלמ"ס בשנים 2001 עד 2014. על פי נתוני הלמ"ס בנו החוקרים מודל המעריך את ההוצאות בגינן נהנו משקי הבית מהפחתת המע"מ ואת ההכנסות שבגינן נהנו משקי הבית מהורדת מס החברות.

בשורה התחתונה המחקר מעיד על כך שהשינוי בתמהיל המיסים בעקבות הורדת המע"מ ומס החברות הוא רגרסיבי, כלומר מעמיק את אי-השוויון בישראל. על פי מדד סוטס ((SUITS) המודד את מידת הפרוגרסיביות של מערכת המס, ישראל מקבלת ציון של 0.1 בסולם הנע בין 1- (מערכת מיסוי פרוגרסיבית) ל-1+ (מערכת מיסוי רגרסיבית). אם כחלון היה מסתפק בהורדת המע"מ בלבד ישראל יכלה להתקדם לבמדד ולצמצם את אי השוויון.

היבט נוסף של הפחתת המיסים שלא צויין במחקר הוא צמצום הכסף שברשות הממשלה לצורך הוצאה אזרחית. הפחתת תקציב המדינה, אשר מושקע בתשתיות כמו חינוך, כבישים, בטחון אישי, פוגעת יותר בחסרי האמצעים מאשר בבעלי ההכנסות הגבוהות, אשר יכולים לממן שירותים משלימים מכיסם.