חברת בז"ן ומפעל גדיב שבבעלותה הגישו ביום שני עתירה מנהלית דחופה בבית הדין לעניינים מנהליים בחיפה כנגד עיריית חיפה, מהנדס העיר חיפה, מנהל אגף התשתיות העירוניות בעיר וגם כנגד המשרד להגנת הסביבה ומשרד האנרגיה. על פי העתירה, עיריית חיפה מונעת עבודות חיוניות לבטיחות הצנרת, בחוסר סמכות, בכוונה וללא סיבה מוצדקת.

בעתירה נטען כי העירייה נסוגה מהיתר שכבר הוענק ובוטל בדיעבד. העתירה מבקשת לחייב את העירייה להעניק היתרים לעבודות תיקון צנרת ותיקון מעטפת לצנרת במספר מוקדים, או, לחילופין, לקבוע כי העבודות הנ"ל כלל לא מחייבות היתר. לפי העתירה, ההיתר המדובר נקרא "היתר חפירה", למרות שאינו נובע משום דין, אלא מנוהל של עיריית חיפה, שלא נשען על חוק או תקנה. לפי העתירה, בקווי הצנרת "התגלו פגמים שנדרש לטפל בהם באופן מהיר, על מנת למנוע סיכון כלשהו היכול להיגרם מדליפה בצנרת", כפי שנכתב במכתב משותף של מנכ"ל משרד האנרגיה ומנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, שגם הוא לא הביא לפתרון הבעיה.

העבודות נוגעות לצנרת באורך 6 ק"מ בין מתחם בז"ן לנמל חיפה. איור מתוך העתירה המנהלית של בז"ן וגדיב

אתמול גם הודיעה בז"ן לבורסה, על הסכנה לכלל פעילותה מתוקף אי חידוש אישור העירייה להשתמש בצנרת, כחלק מרישיון העסק. לפי בז"ן, עצירת פעילות גדיב תחבל גם בפעילות כרמל אולפינים ובז"ן עצמה, משום שמפעלים אלו עובדים כתשלובת. בז"ן היא מפעל חיוני למשק, בשל תפקידה בזיקוק הדלק במדינה.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

בעבר, גם חברת חיפה כימיקלים טענה כי היא נהנית מהגדרת מפעל חיוני, ולכן אין להשבית את מכל האמוניה של החברה, טיעון שנשלל לבסוף, כאשר האיומים לגבי משבר עצום בשל מחסור באמוניה לא התממשו, משום שרוב צרכני האמוניה במשק מצאו הסדרים חלופיים.

אף על פי כן, ישנם הבדלים חשובים בין שני המפעלים. "חיפה כימיקלים" הוכרה כ"מפעל חיוני" לצורך ריקון מיכל האמוניה של החברה עצמה בעת חירום, טיעון מעגלי. רוב מוחלט מתוצרתה נמכר לחו"ל, ואספקת האמוניה למשק, כמו גם לחיפה כימיקלים עצמה נעשית כיום באמצעות ייבוא בכמויות קטנות, ולא בעזרת מכלי ענק. לעומתה, הדלקים של בז"ן באמת חיוניים למשק הדלקים המקומי, אם כי בהיערכות מספקת, ניתן לדאוג לייבא גם אותם.

ביום ראשון שעבר הודיע גם המשרד להגנת הסביבה על מגבלות לשימוש בצנרת וכי "איסור השימוש בקווי צנרת אלה נשאר בתוקף עד שהמשרד ייתן אישור להפעלתם ובכפוף לכך שתכנית העבודה תניח את דעתו של המשרד. כמו-כן, נדרש המפעל להיערך למצב שבו השבתת הקווים תתארך, ולהעביר למשרד חלופות למצב זה, שבמסגרתן תיבחן גם השפעתן על פליטות אחרות לסביבה".

האישור שניתן ובוטל

לפי העתירה, עיריית חיפה דרשה וקיבלה מסמכים רבים מבז"ן, הנוגעים לבקשת ההיתר ואישרה את העבודות בכל המחלקות הרלוונטיות, וזאת באיטיות רבה. לאחר הליך זה, הוציאה העירייה היתר חפירה, ואז נסוגה בה, תוך שהיא מבטלת אותו למעשה. ב-10 בפברואר שלחה עו"ד ימית קליין, היועצת המשפטית של העירייה, מכתב לעו"ד נדב ויסמן, המייצג את בז"ן, לפיו תוצאות הבדיקות של הצנרת מורות על צורך ב"החלפת כלל הצנרות התת-קרקעיות המופעלות/מוחזקות על ידי חברת גדיב, ולמצער, חלקן הארי של צנרות אלו". בהמשך מפרטת קליין את החשש שמתן היתר לעבודות בכמה עשרות מטרים לאורך 6 ק"מ צנרת, יוליכו בוודאי לבקשות להחליף את כל הצנרת ללא הגשת בקשה מסודרת להיתר לעבודות בהיקף מלא.

בז"ן וגדיב טוענות בעתירה כי העירייה מעמידה אותן בפני שוקת שבורה המונעת מהן למלא אחר דרישות המשרד להגנת הסביבה לטיפול בצנרת וזאת בעזרת "טענה משונה", לפיה יהיה צורך בעתיד בעבודות נוספות, ולכן לא תתיר עבודות חיוניות במספר מתחמים מצומצם. לפי העותרות, נימוק זה של העירייה מנוגד לשכל הישר, שכן "אין כל יסוד לתזה הספקולטיבית של העירייה" וכי "הדבר דומה למי שמסרב לאפשר לאדם לקבל רישיון נהיגה במכונית, מכיוון שלהערכתו הוא ינסה ממילא בעתיד לקבל רישיון נהיגה במשאית". בבז"ן מאשימים את העירייה במניע פסול "להביא להשבתת מפעלי קבוצת בז"ן, ואולי גם לזכות בסיקור תקשורתי אוהד אגב כך". בבז"ן קובלים על האבסורד לכאורה, משום שהעירייה מונעת את חידוש רישיון העסק לצנרת, בשל האיסור שהטיל המשרד להגנת הסביבה על השימוש בה, המחייב את התיקון שלה – תיקון שהעירייה עצמה מסרבת לאפשר, למרות בקשת המשרד להגנת הסביבה להתיר אותו. עוד נטען, כי אין היגיון בהחלטת העירייה לאפשר חפירה בשתי נקודות בלבד מתוך הבקשות, כאשר הכשרת הצנרת מחייבת עבודות בכל 11 הנקודות שאותרו בהן פגמים במעטפת והופיעו בבקשה. בבז"ן שוללים את טענת העירייה לפיה יש צורך להחליף את כל הצנרת וטוענים גם כי המשרד להגנת הסביבה מגבה אותם בנקודה זו. העתירה כוללת מכתב מאינג' מרחאם סרחאן, ראש ענף פיקוח במחוז חיפה ובו היתר להזרים מחדש חומרים מסוכנים בצנרת המדוברת, בכפוף לתנאים שנקבעו בשימוע שנערך ביום ראשון בשבוע שעבר, וכן בתנאים בהיתר הרעלים.

שלוש שנים להגשת בקשה לטיפול במעטפת וכמעט שנה של מריחה בעירייה

לפי העתירה, בז"ן וגדיב מודות כי בדיקה לשלמות המעטפת נעשתה בשנת 2016, אך לא מסבירות מדוע רק ב-27 במרץ 2019 הגישה בקשה לתיקונים במעטפת (רק ב-1 במאי 2019 לטענת העירייה) ורק בשנת 2019 הזמינה גדיב בדיקה מקיפה בנושא עובי הדופן של הצנרת עצמה, שהובילה לבקשה לתיקונים בצנרת ב-27 ביולי 2019  (ב-18 באוגוסט 2019 לטענת העירייה). העתירה עצמה מפרטת סחבת של בקשות חוזרות ונשנות לקדם את הטיפול של העירייה בבקשות, שמבקשת כל הזמן עוד ועוד מידע, גם לאחר שנענו בקשותיה הקודמות, כמעין שיטת דחייה אינסופית, שהפכה לבסוף לדרישה להוצאת היתר בניה על החלפת כלל הצנרת, כמו גם גרסאות סותרות של הצדדים לגבי תאריכי הבקשות.

תגובת עיריית חיפה: "עיריית חיפה הודיעה לחברת 'גדיב תעשיות פטרוכימיות בע"מ' כי היא מסרבת לחדש את ההיתר הזמני שניתן לה לשינוע חומ״ס בצנרת התת קרקעית, המופעלת על ידה.

"במכתבה לחברת 'גדיב' נימקה עיריית חיפה את סירובה, בהתנהלותה של חברת 'גדיב', אשר ביצעה עבודות ללא היתרים ורישיונות, תוך יצירת סיכון לבטיחות, בריאות וביטחון הציבור. רצ״ב נוסח הודעת העירייה לחברת 'גדיב', המדברת בעד עצמה".