רשות שוק ההון והפיקוח על הבנקים פרסמו היום (רביעי) טיוטה להוראות שנוגעות להתנהלות נותני אשראי חוץ בנקאי למשקי בית. ההוראות אמורות לסגור את הפער ברגולציה הקיים בין הבנקים לבין הגופים החוץ בנקאיים, שעלול להביא להתנהלות בלתי אחראית של אותם גופים לא מפוקחים.

ההוראות נועדו להשוות את הפיקוח על נותני האשראי החוץ בנקאי (חברות כרטיסי האשראי, חברות ביטוח וחברות מימון) לזה של הבנקים. על פי ההוראות, הגופים החוץ בנקאיים ידרשו להימנע משיווק אגרסיבי של הלוואות ללקוחות צרכניים, להקפיד על הבהרת תנאי ההלוואה ולמנוע מצב בו עובדי הגופים החוץ בנקאיים מתוגמלים באופן שמעודד התנהגות בלתי הוגנת כלפי הצרכן.

רמת החוב של משקי הבית בישראל נמצא בגידול רציף בעשור האחרון. בשנים האחרונות, ובעיקר מאז חקיקת חוק שטרום לעידוד תחרות בשוק ההון בשנת 2017, גדל באופן ניכר היצע האשראי החוץ בנקאי למשקי הבית. הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים וכניסה של מספר גורמים נוספים לשוק האשראי הצרכני הביא לכך שכיום חברות רבות יותר מתחרות אחת עם השנייה על הלוואות למשקי הבית. דבר זה הוביל לחשש מפני 'דחיפת אשראי' לצרכנים, גם בתנאים שבהם לא יוכלו לעמוד בהחזרים. בנק ישראל התבטא מספר פעמים בשנים האחרונות והזהיר מפני עלייה ברמת הסיכון של פעילות החברות החוץ בנקאיות.

כל זאת על רקע היעדר פיקוח על האשראי החוץ בנקאי. לעומת הבנקים, שמפוקחים על ידי בנק ישראל, שאלת הפיקוח על החברות החוץ בנקאיות נותרת במחלוקת. נכון להיום לא קיימת הסדרה לגבי האחריות לפיקוח על אותן חברות, על אף שבאופן רשמי מדובר באחריות של רשות שוק ההון. אלא שמשה ברקת, הממונה על שוק ההון, הבהיר לפני מספר חודשים שהוא איננו מתכוון לפקח על המגזר החוץ בנקאי. פער זה בין הפיקוח על הבנקים לפיקוח על המגזר החוץ בנקאי הוביל לחשש שחברות חוץ בנקאיות ינצלו את ההזדמנות כדי להשיג יתרון על המתחרות על ידי דחיפת אשראי.

ההוראות ישוו את הדרישות הפורמליות של החברות החוץ בנקאיות לבנקים, אבל לא יצרו מערכת רגולציה על אותן החברות. "הציבור צריך לזכור ולהבין שנותני אשראי שאינם בנקים, חברות כרטיסי אשראי או חברות ביטוח, אינם מפוקחים יציבותית על ידי רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, למעט במקום שיש פיקדונות ציבור, והמחוקק אינו דורש להחיל עליהם כללי יציבות פיננסית" אמר ברקת.