בכל פעם כשמדברים על הצורך בהעלאת גיל הפרישה, שולפים את המושג "יחס התלות" שישמש נימוק להצדקת המהלך הבלתי נמנע. לפי הגדרת המכון הישראלי לדמוקרטיה, יחס התלות הוא היחס שבין קבוצות הגיל שבאופן טיפוסי אינן שייכות לכוח העבודה (מגיל לידה ועד 19, וכן מגיל 65 ומעלה), ובין קבוצות הגיל שבאופן טיפוסי שייכות לכוח העבודה (גילאי 65-20). כשחושבים על זה לעומק, יחס התלות יכול לשמש דווקא כטיעון להורדת גיל הפרישה. במחשבה נוספת, פשוט אין טעם להתייחס ליחס התלות, משום שהוא מניח בבסיסו שאין שינוי ביכולתה של חברה מודרנית לקיים בכבוד את זקניה. כלומר, שיש סף מוחלט וקבוע של יחס תלות (יחס בין קבוצות גיל), שמעבר אליו לא ניתן לקיים חברה מתוקנת בשל מחסור במשאבים לקיום. הנחה שגויה לחלוטין.

יחס זה שבין קבוצות גיל מתורגם בשיח הציבורי ליחס תלות כלכלית שבין מפרנסים לתלויים. על כן, עליית תוחלת החיים מעוררת את החרדה מפני קטסטרופה חברתית, או "צונאמי של זקנים" כפי שהכריזה כותרת באחד העיתונים הכלכליים. הקביעות לפיהן "עלייה מתמשכת ב'יחס התלות של מבוגרים' – הגדלת העומס על האוכלוסייה העובדת" (דה מרקר 25.08.16), או ש"צעירי העתיד יצטרכו לשאת בנטל גדול הרבה יותר, כשאוכלוסיית המדינה תזדקן" (דה מרקר 13.10.16), שגוּרות בעיתונות ובקרב כלכלנים.

כיום, יחס התלות כמעט איבד ממשמעותו, שכן יכולת הייצור של הסחורות והשירותים גדלה באופן דרמטי ביחס לעבר. יעילות העבודה בימינו גברה לרמה שבה יש צורך במספר קטן פי כמה וכמה של עובדים כדי לייצר מזון, לבנות תשתיות, לתת שירותים ועוד. הדבר לא רק משתקף בהיבט החומרי הממשי אלא גם בהיבט הכספי. בשנת 2018 היה התוצר לנפש בישראל, שמשקף את רמת החיים הכלכלית, גבוה ב-50% מזה שהיה ב-1995. למרות הטענות כי כיום ירדה יכולתנו לקיים בכבוד את הגמלאים, למעשה היא גבוהה בהרבה ממה שהייתה בעבר.

יחס התלות אינו מחשב את היחס הכלכלי בפועל בין תלויים למפרנסים, אלא רק את היחס הדמוגרפי בין שכבות הגיל. האבסורד זועק לשמיים כשבישראל 2019 צעירים רבים בגילאי העבודה תלויים מבחינה כלכלית בהוריהם הפנסיונרים המסייעים להם לגמור את החודש.

יתרה מזאת, יחס התלות בישראל הוא בין הנמוכים ביותר ב-OECD; על פי דוח מבט לפנסיות של שנת 2017 רק בקוריאה, צ'ילה, טורקיה ומקסיקו יחס התלות נמוך יותר (כלומר, רק בארבע מדינות אלה קבוצת הגיל שאינה שייכת לשוק העבודה קטנה יותר מאשר בישראל). עם זאת, גיל הפרישה לגברים בישראל הוא הגבוה ביותר ב-OECD. גם גיל הפרישה לנשים גבוה מדי – כדי להגיע ליחס המקובל ב-OECD בין גיל הפרישה ובין יחס התלות, יש להוריד את גיל הפרישה של נשים וגברים ל-60.

***

'מגזין דבר' מתפרסם אחת לרבעון, וכל גיליון שלו מוקדש לנושא העומד בחזית סדר היום של העבודה המאורגנת והחיים בישראל. נושא הגליון הראשון – 'אנחנו העתיד – עלייתו של המעמד שישנה את האנושות' על הקשישים והגמלאים. מינוי למגזין, במחיר היכרות – בקישור זה.