"נתניהו וגנץ – תתחברו לצד הנשי שלכם" – קמפיין חדש של נעמת לקראת הבחירות ועל רקע השפל בייצוג הנשי בממשלה ובכנסת: בנעמת פרסמו סדרה של תמונות המציגות את ראשי המפלגות בגרסתם הנשית, תוך קריאה להתחייבות מצידם לקידום שורה של נושאים חברתיים ומגדריים.

יו"ר נעמת, חגית פאר אמרה כי "בכנסת ה- 22 כיהנו רק 27 חברות כנסת, בכנסת שלפניה היו 30 נשים ובכנסת ה 20 כיהנו 37 נשים. המגמה ברורה ומדאיגה וצפויה להימשך גם בבחירות לכנסת ה – 23. רגע לפני הבחירות ולפני שהמו"מ הקואליציוניים ייפתחו, החלטנו לפנות לשורה של פוליטיקאים, בראשם ראש הממשלה נתניהו ויו"ר כחול לבן, בני גנץ – בדרישה לקדם נושאים החשובים לנשים ולכולנו כחברה. נמשיך לפעול לייצוג הולם של נשים בכנסת, אבל עד שזה יקרה, אנו קוראות למנהיגים להתחבר לצד הנשי שלהם".

קמפיין נעמת (צילום: פלאש90 ושטיק מדיה באדיבות נעמ"ת)

במקביל, שלחה הבוקר יו"ר נעמת, מכתבים אישיים לכמה מראשי הסיעות, ובהם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ויו"ר כחול לבן, בני גנץ. "בלהט הבחירות 'הלכו לאיבוד' נושאים כגון טיפול באלימות כנגד נשים, פערי השכר המגדריים, קידום עולם העבודה תומך הורות, קידום חינוך לשוויון מגדרי, המשבר החמור במסגרות החינוכיות לגיל הרך, הדרת נשים במרחב הציבורי, ייצוג הולם לנשים, הזכות להינשא ולהתגרש בישראל לכל אזרח ואזרחית ועוד כהנה וכהנה נושאים אזרחיים החשובים לנו, נשים וגברים כאחד", כתבה פאר.

פאר ציינה כי לא רק שלא חלה התקדמות אלא שישראל אף התדרדרה בפרמטרים רבים בשנים האחרונות. "על פי פרסומים, ישראל הידרדרה בשנתיים האחרונות ב–18 מקומות בדירוג השוויון המגדרי של הפורום הכלכלי העולמי (WEF), והגיעה למקום 64 מתוך 153 מדינות. בהתאמה ולמרות שנשים מהוות למעלה מ 50% מכלל מהאוכלוסייה, גם מתברר כי בכל סבב בחירות, יורד מספר חברות הכנסת המכהנות. כך, בכנסת הנוכחית מכהנות רק 28 חברות כנסת 23% בלבד מכלל חברי הכנסת, ירידה לעומת הכנסת הקודמת וירידה דרסטית לעומת הכנסת ה-20 אז כיהנו 37 נשים. ואילו בכנסת הבאה צפויה ירידה נוספת".

חגית פאר, יו"ר נעמ"ת. צילום באדיבות המצולמת

פאר סיכמה את מכתבה בבקשה לפעולה אקטיבית מצידם של נתניהו וגנץ לאחר הבחירות "כפי שכבר חזרנו וציינו בהזדמנויות שונות בעבר, אנו נמצאים בשעת חירום חברתית ונושאים אלה הינם צו השעה. לפיכך, כמי שעומדת בראש תנועת הנשים הגדולה בישראל אני פונה אליך כמי שעומד בראש רשימת הליכוד להתחייב לקדם סדר יום חברתי-פמיניסטי, לרווחת ולטובת החברה בישראל כולה".

סקר נעמת: 77% מהציבור רואים אישה בתפקיד שרת הביטחון

בתוך כך ולקראת הבחירות, נעמת מפרסמת סקר חדש, שנערך על ידי מכון גיאוקרטוגרפיה, בקרב מדגם מייצג של האוכלוסיה. נתוני הסקר קובעים כי הציבור בשל לכהונת נשים בתפקידים הבכירים ביותר במערכת הפוליטית. 90% מהציבור השיבו שאישה יכולה להיות ראשת ממשלה בישראל. כזכור, בישראל כיהנה אשיה אחת בתפקיד ראש הממשלה – גולדה מאיר (1969-1974). גם רוב גדול של 75% מקרב הציבור הדתי והחרדי תומכים בכהונת אישה כראשת ממשלה. רוב משמעותי של הציבור, אם כי נמוך יותר, תומך בכהונה של אישה כשרת ביטחון – 77% מהציבור רואים אישה בתפקיד הבכיר, 23% מהציבור מתנגדים לכך. גם במקרה זה, נרשם רוב לכהונת אישה כשרת ביטחון במגזר הדתי והחרדי –  57% בעד.

נעמת ביקשה לבחון את עמדות הציבור באשר למעמדן של נשים בשוק העבודה. גם כאן התשובות חד משמעיות, אך אופטימיות פחות. נתון גבוה מאד של 70% מכלל הציבור חושבים שנשים מופלות לרעה במקומות עבודה מעצם היותן נשים. 34% מהנשים העידו על עצמן כי חוו אפליה במקום עבודתן בשל היותן נשים. 64% מהנשים שהעידו כי הופלו לרעה במקום עבודתן, טענו שהאפליה באה לידי ביטוי בסוגיות שכר. 31% מכלל הציבור העידו כי מכירים באופן אישי אישה שחוותה אלימות או אפליה על רקע מגדרי.

הסקר בחן גם את המערכות השונות בישראל ודירג אותן על פי שילוב הנשים בהן. את הציון הגבוה ביותר בשילוב נשים קיבלו המוסדות האקדמיים (20%) , לאחר מכן חברות ההיי טק (17%). את הציון הנמוך ביותר קיבלה משטרת ישראל (3% בלבד). הציבור גם נשאל למי ניתן לייחס את ההתקדמות שחלה בחלק מהסוגיות המגדריות בישראל – 43% ייחסו זאת לארגוני הנשים, 23% לתקשורת, רק 7% לפוליטיקאים ואת הנתון הנמוך ביותר קיבל בג"צ עם 5%.

יו"ר נעמת, חגית פאר, אמרה בהתייחסה לסקר: "הגיע הזמן שמקבלי ההחלטות יקשיבו להלכי הרוח של הציבור. רוב עצום של הציבור רוצה לראות נשים בתפקידים הבכירים ביותר במדינה, נתון שמנוגד לחלוטין למיעוטן של נשים בכנסת ובממשלה. רוב גדול גם מכיר באפליה המגדרית המתמשכת בשוק העבודה. אלו נתונים שמקבלי ההחלטות חיייבים להכיר וכולי תקווה שכל ממשלה שתקום תניף בין יתר דגליה גם את דגל השוויון המגדרי בישראל. הנתונים הם חד משמעיים וזה הזמן לשנות את המציאות. נשים מהוות מחצית מהאוכלוסיה, שוויון מלא הוא ערך שהיה אמור להיות מובן מאליו בישראל של שנת 2020".​