הלימודים בבתי הספר ובגנים בדרום הושבתו במשך יומיים בשל המצב הבטחוני ואלפי עובדים נשארו עם ילדיהם בבית. מי ישלם להם שכר? נושא זה הוסדר מספר פעמים באמצעות הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה בין המדינה, נשיאות הארגונים העסקיים וההסתדרות, אלא שתוקפו של ההסכם האחרון בנושא זה, שנחתם באוגוסט 2019, פג ב-31 בדצמבר האחרון, ולא חודש מאז.
הוראות חוק ההגנה על עובדים בשעת חירום מבהירות כי במקרה שבו בוטלו הלימודים בשל הוראות פיקוד העורף, חל איסור לפטר עובד שנעדר מעבודתו לצורך השגחה על ילדיו (עד גיל 14 או ילד עם צרכים מיוחדים עד גיל 21). עם זאת, החוק אינו מתייחס לנושא השכר, שכאמור הוסדר לאורך השנים בהסכמים קיבוציים וצווי הרחבה. חתימת הסכמים אלו מתרחשת לא אחת רק לאחר סבבי הלחימה. שיפוי המעסיקים נעשה באמצעות קרן פיצויים שהוקמה ברשות המיסים, מתוקף תקנות פיצויים מיוחדות לתושבי הדרום, שהסתיימו אף הן ב-31 בדצמבר.
"היו לנו תקנות, הוראת שעה, שהסדירו את פיצוי המעסיק בגין היעדרות העובד עד גובה 370 שקלים ליום. המעסיק כמובן נדרש לשלם את שכר האמת של העובד במשכורת השוטפת, אם העובד מרוויח מעט פחות אז המעסיק מרוויח מעט, אבל אם העובד משתכר שכר גבוה, המעסיק מפסיד. מבחינת היעילות", אומר ל'דבר' אביב חצרוני, מנהל מחוז הדרום ותחום החירום של התאחדות התעשיינים. "זה עבד מכיוון שמדובר בתהליך הצהרתי פשוט – העובד רק נדרש להצהיר שנעדר בהתאם להנחיות פיקוד העורף. בגלל שהתוקף של התקנות הללו פג, נכון לעכשיו זה אומר שכשעובד נעדר המדינה אינה מפצה, ובאופן עקרוני גם ההסכם הקיבוצי אינו חל. למרות זאת, הרוב המוחלט של התעשיינים, בטח בעוטף, משלמים את השכר. עם או בלי הסכם קיבוצי. למה? כי הם מרגישים אחריות לעובדים שלהם. אני מאמין שמרבית המעסיקים משלמים".
לדבריו, "גם קרן הפיצויים ברשות המיסים מבינה שצריך להאריך את התקנות והיא פועלת כדי לקדם את זה. "המשמעות היא שנדרש ללכת לוועדת הכספים, להבנתי גם וועדת הכספים של הכנסת מעוניינת בכך. בגלל שמדובר בהארכה של תקנות ולא בהתקנת תקנות חדשות אני מאמין שאין מניעה שזה יקרה עוד טרם הבחירות. אבל ברמה האסטרטגית, נדרש שייקבעו תקנות קבועות עד 40 ק"מ מהרצועה, שמסדירות פיצוי קבוע גם לשכר העובדים, וגם לנזקים שנגרמים לעסקים, במקום שנצטרך לרוץ כל פעם ביחד לוועדת הכספים. כך נוכל להבטיח גם לעובדים וגם למעסיקים איזושהי וודאות, למרות חוסר הוודאות הביטחוני שקיים. התעשיינים והמעסיקים משלמים ורוצים לשלם את השכר לעובדים. חשוב לנו שיקבלו את המשכורת המלאה שלהם, ואם הם נעדרו שלא באשמתם, שלא ייפגעו מכך".
יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), התייחס לפקיעת תוקפן של התקנות שאושרו בעבר בוועדת הכספים לעניין פיצויים לעובדים ועסקים בתקופת ההסלמה בדרום ובעוטף עזה ואמר אתמול (שלישי) כי "על רקע ההסלמה, ובמצב הנוכחי של ההסלמה בדרום, צריך לקרות אחד מהשניים: או שמעבירים לנו נוסח המשך לתקנות, או שמחילים על זה סעיף 38 (סעיף המאריך הוראת שעה באופן אוטומטי בתקופת בחירות – נ.כ), לדעתי סעיף 38 עדיף. רשות המיסים בעד זה, ונשאר רק שמשרד המשפטים יסכים לכך, ואנחנו קוראים לאשר זאת בהקדם, על מנת לאפשר לתושבים ובעלי העסקים בעוטף ובדרום להמשיך לתפקד במציאות הזו". חבר הוועדה ח"כ מיקי לוי הוסיף כי "אין סיבה שהדבר לא יאושר מידית עם סעיף 38, לא יכול להיות שלא יקבלו כסף הכרחי אחרי טילים".
"הקלות של ביטול לימודים וסגירת צירים, היא שינוי של השנתיים האחרונות", כתב ביום שני בפייסבוק אבי דבוש, פעיל תנועת הפריפריות המתגורר בשדרות. לדבריו, בשנה החולפת בוטלו שישה ימי לימודים, ובשנה הקודמת לה עשרה ימי לימודים נוספים. "זה הופך להיות יותר ויותר אוטומטי. אם בעבר זה היה הפוך, ונעשו מאמצים לקיים לימודים, בכל מרחב ממוגן, הכיסתוח הופך למדיניות, והביטחון והניידות בעיה של המשפחות, העובדים ובעלי העסקים. יום כזה, עם ביטול רכבות וסגירת כבישים, וסגירת כל מוסדות הלימודים, הוא יום עם משמעויות כבדות לתושבי האזור. מדובר על הפסד כספי עצום לעסקים הקטנים, שאם יראו פיצוי, הוא יהיה חלקי, מאוחר ואחרי מאבק. הניסיון מוכיח. מדובר על הפסד ימי עבודה למשפחות, או ילדים שיישארו לבדם, לעתים אפילו ללא מיגון".
בתגובה לפניית 'דבר' לאוצר בשאלה כיצד הנחה הממונה על השכר באוצר את הגופים הציבוריים לפעול, והאם הנחה אותם לשלם לעובדים בגין ימים אלה, או לא, באוצר סירבו להגיב לשאלה, והפנו לרשות המיסים.
