האתלטית האולימפית אליס קוצ'מן נאלצה להתמודד בילדותה עם מחסומים רבים על בסיס גזעי ומגדרי. כילדה עבדה בשדה כותנה כדי לעזור למשפחתה שנאבקה בעוני כבד, אך בליבה כבר חלמה על תהילה אולימפית. בעקבות חוקי ההפרדה הגזעית לא יכלה קוצ'מן להשתמש במתקנים הספורטיביים בעירה, אז היא החלה לרוץ יחפה על כבישי עפר ולקפוץ מעל מתקנים מאולתרים ממגבות ומקלות כדי להגשים את חלומה ולהפוך ב-1948 לאפרו-אמריקאית הראשונה שזוכה במדליה אולימפית.

אליס קוצ'מן נולדה ב-1923 באולבני, ג'ורג'יה כילדה חמישית מתוך 10 ילדים. קוצ'מן גדלה בתקופה אפלה בהיסטוריה של ארה"ב. תקופה במהלכה הונהגו חוקי ההפרדה הגזעית במדינות הדרום, שזכו לשם הלעגני "חוקי ג'ים קרואו", שם המבוסס על שיר-ריקוד לעגני שבוצע על-ידי אדם לבן שהתחפש לעבד כהה עור רוקד משנות ה-30 של המאה ה-19.

במהלך אימוניה בילדותה, הוריה ניסו לשכנע אותה להפסיק לעסוק בספורט ולהחליף לפעילויות אחרות, פעילות יותר "נשית" ברוח אותה התקופה. אך קוצ'מן הייתה נחושה בדעתה שהיא הולכת להיות ספורטאית. מול ההתנגדות של הוריה, התייצבו לצידה שתי נשים משמעותיות בחייה, המורה שלה בבית הספר היסודי, קורה ביילי והדודה שלה, קארי ספרי, שהגנו עליה וטיפחו את החלומות שלה על אף הקשיים וההתנגדויות.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

העקשנות של קוצ'מן הצעירה החלה להשתלם בשנת 1938, כשנרשמה לבית ספר תיכון במדיסון. באופן מיידי היא כמובן הצטרפה לקבוצת האתלטיקה של התיכון ומאמן האתלטיקה של קבוצת הבנים, הארי לאש, זיהה וטיפח את הכישרון שלה. ב-1939, כשהייתה בת 16, התמודדה וזכתה באליפות המדינה הראשונה שלה באיגוד האתלטיקה החובבנית (AAU) בקפיצה לגובה.

בעקבות הזכייה קבלה מלגה ללמודים באוניברסיטת טסקיגי. בזמן לימודיה, הפכה לקוטפת סדרתית של תארים והישגים וזכתה ב-25 מדליות באליפות ארה"ב ב-1939 שכללו בין השאר שתי מדליות זהב עם קבוצת השליחים 4×100 ומדליות זהב בקפיצה לגובה. בנוסף הייתה ארבע פעמים אלופת ארה"ב ריצת 50 מטר משוכות, אלופת 100 מטר משוכות ו-400 מטר משוכות, שלוש פעמים אלופת המדינה עם קבוצת הכדורסל ועוד.

למרות שזכתה במשך השנים באין ספור מדליות, רק ב-1948 זכתה סוף סוף להגיע לאולימפיאדה הראשונה והיחידה שלה. בגיל 24, האלופה הבלתי מנוצחת של ארה"ב בקפיצה לגובה קיבלה את ההזדמנות שלה על הבמה הגדולה בעולם. קוצ'מן הגיעה עם פציעת גב לתחרות, אך גם הכאבים לא עצרו אותה מלזנק לגובה של 1.68 מטר, לשבור את השיא האולימפי ולזכות במדליית הזהב, פעם ראשונה בהיסטוריה עבור אפרו-אמריקנית. בנוסף הייתה קוצ'מן האמריקאית היחידה שזכתה בזהב אולימפי לזכות ארה"ב בלונדון 1948 וחזרה כגיבורה לאומית.

עם חזרתה לארצות הברית, נערך לכבודה מצעד בעיר אטלנטה, בירת מדינת ג'ורג'יה. קוצ'מן זומנה למפגש עם הנשיא הארי טרומן ומפגש נוסף עם הגברת הראשונה לשעבר, אלינור רוזוולט. אך למרות כל ההמולה וההתלהבות סביבה, בסופו של דבר הגיעה גם המכה הקשה הכואבת שהחזירה אותה למציאות הגזענית בארה"ב: באירוע שנערך לכבודה בעיר בה גדלה, נאלצה קוצ'מן להיכנס דרך הכניסה הצדדית, המיועדת לשחורים, וראש העיר סירב ללחוץ את ידה.

לאחר שהגשימה את חלומה הודיעה על פרישה ספורטיבית מפתיעה. לעת זקנה הסבירה את הפרישה בגיל 24 בכך שמעצם העובדה שזאת הייתה רוח התקופה והיא הרגישה שלאחר שהשיגה את המדליה האולימפית מצופה ממנה לזנוח את הספורט ולהקים משפחה, כך עשתה.

בעקבות פרסומה הרב זכתה בשנת 1952 להיות האפרו-אמריקאית הראשונה מועסקת כפרזנטורית של מוצר בינלאומי, כשהחלה לפרסם את המותג 'קוקה קולה' שהציגה אותה באופן בולט על שלטי חוצות לצד האלוף האולימפי מאולימפיאדת ברלין 36, ג'סי אוונס.

במהלך ילדותה אליס קוצ'מן לא נתנה לדבר לעצור אותה מלהגשים את חלומה. חלום שהיה נראה לעיתים קרובות כסוג של טירוף יוצא דופן, חלום המרחף מעבר למציאות החיים הקשה ומצליח להשיג את התהילה האולימפית שהייתה שמורה אז בארה"ב בעיקר לספורטאים לבנים. העקשנות שלה ויכולת האילתור שלה נתנו לה את הדחיפה להיות האפרו-אמריקאית הראשונה שזוכה במדליית זהב אולימפית וספורטאית שמתווה את הדרך לרבות נוספות שיגיעו מייד אחריה. קוצ'מן תיזכר בהיסטוריה כמי שזינקה מעבר לכל חלום, עד הזהב האולימפי.