"אוטיזם לא קובע מה אדם יכול או לא יכול לעשותאני גאה להיות אוטיסטית ולעבוד באגף לקשרים בינלאומיים. עם התמיכה הנכונה, אוטיסטים יכולים לעשות כל דבר גם אם זה בדרך ייחודית להם". את הדברים אמרה שרה בכר, עובדת האגף לקשרים בינלאומיים בהסתדרות, בכנס "פורצות גבולות" של נעמת וההסתדרות לשילוב נשים עם מוגבלות בעולם העבודה שנערך אתמול (שלישי).

חגית פאר, יו"ר נעמת, בכנס "פורצות גבולות" שמוקדש לנשים עם מוגבלות בשוק העבודה (צילום: ישראל מלובני) 

"אני בת 34, אני גם אוטיסטיתגיליתי על האוטיזם בגיל מאוחר", סיפרה בכר, העובדת כעוזרת למנהלת הקשרים הבינלאומיים בהסתדרות, אביטל שפירא. "תמיד הרגשתי שאני שונה, אבל רק בסוף התיכון עברתי מבחנים להסביר את השוני שלי, ולא קיבלתי אבחון עד גיל 22. חלק מהסיבה לכך היא כי חשבתי שאני לא אוטיסטית, בגלל שהיו לי סטריאוטיפיםאמרו לי שאולי זה אספרגר אז שאלתי את אבא שלי מה זה והוא אמר לי שזה סוג של אוטיזםואני אמרתי לעצמי שאני לאאבל בגיל 21 החלטתי לחפש מידע על אוטיזם ובעקבות דברים שמצאתי באינטרנט אני חושבת שאני כן אוטיסטיתהגילוי היה הקלה עבורי ונתן לי הסבר להתנהגות שלי וגם הבנתי שיש עוד אנשים כמונינכנסתי לפורומים של אוטיסטים ואז אמרתי 'היי, גם אני עושה דברים כאלה'".

שרה בכר (שנייה מימין), מהאגף לקשרים בינלאומיים בהסתדרות, בכנס "פורצות גבולות" שמוקדש לנשים עם מוגבלות בשוק העבודה (צילום: ישראל מלובני)

בכר, העובדת בהסתדרות כחלק מפרויקט של בית אקשטיין, סיפרה על יומה הראשון בעבודה: "הגעתי למשרד של אביטל ועמדתי בפתח של דלת אדומה כמו עגבנייה ולא הייתי מסוגלת להיכנסאביטל הייתה צריכה להגיד לי 'תיכנסי'". לדבריה, העבודה באגף מאתגרת ולפעמים לחוצה אבל מספקת ודורשת הרבה תקשורת ויחסים בין אישיים כשאחד הקשיים של אוטיסטים הוא מצבים חברתיים"זה לא דבר קל או אינטואיטיבי אני צריכה לחשוב מה אני צריכה לעשות ומה להגידאפילו לשאול מה שלומך או להגיד למישהו שיהיה יום טובאני מאוד ביישנית אבל כיום אני הרבה יותר פתוחה ומדברת בחופשיות עם האנשים".

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

קושי נוסף בדרישות העבודה שציינה בכר הוא ההתמודדות עם שינויים. על פי רוב, לאוטיסטים יש קושי להתמודד עם דברים חדשים ובלתי צפויים. "העבודה באגף עוזרת עם זה, כי כל יום יש מצבים בלתי צפויים וחדשים", אמרה, "הדוגמה הכי טובה לקושי שהיה לישאולי לכם נראה מובן מאליוזה דיבור בטלפון. בגלל שזה מפחיד עבורי לדבר עם אנשים שאני לא רואה ולדבר עם אנשים חדשים בעקבות כך אמרתי דברים לא נכונים בצורה לא נכונהלדוגמא, לא להציג את עצמי כשאני מתקשרת למישהו וישר לדבר איתו על מה שאני צריכה ממנו".

בכר תיארה כיצד כיום מצבה שונה בהרבה משהיה לפני שהתחילה לעבוד בהסתדרות, כמו למשל דרישתה כבת שירות לאומי שלא לדבר עם אנשים בטלפון. "כיום אני הרבה יותר מסוגלתאני מדברת עם אנשים בישראל ובעולם, לפחות 30 אנשים ביוםאני כותבת דברים, יש לי תזכורות במחשב ובפלאפון כשאני צריכה את אביטל ועוד אנשים בווטסאפאביטל ואנשים אחרים בהסתדרות מתייחסים אלי כעובדת רגילה. הם לא מוותרים לי ומצפים ממני לעשות דברים כמו כל עובד אחרזה גורם לי להרגיש שאני שווה ושאני יכולה לעשות דברים בדיוק כמו עובדים אחרים בהסתדרות". לבכר חשוב להדגיש שמה שעובד עבורה, לא בטוח עובד לאוטיסיטים אחרים ולדבריה "אם הכרת אוטיסט אחד – הכרת רק אוטיסט אחד", כך שבכל מקרה כשמעסיקים אדם עם אוטיזם צריך להתאים את העבודה למצבו ולצרכיו הייחודיים.

כנס "פורצות גבולות" שמוקדש לנשים עם מוגבלות בשוק העבודה (צילום: ישראל מלובני)

בהמשך דבריה היא מתארת כיצד העבודה בהסתדרות שיפרה את חייה, ואיך כיום היא הרבה יותר נחושה ובטוחה בעצמה גם בחיי היומיום. "למדתי לא לוותר לעצמי ולא לקבל 'לא' כתשובההשתפרתי בעצמאות: בלבוש, המראה החיצוני, סדר והיגיינה". היא נותנת כדוגמה איך בסוף ינואר 2020 עברה דירה מבית ההורים ברעננה לדירה ברמת גן במסגרת הדיור של עמותת "שקל". "זו פעם ראשונה שאני גרה לבד עם שותפות. העבודה והאנשים בהסתדרות עזרו לי עם השינוי הזה".

להיאבק בהדרה כפולה

יו"ר נעמת, חגית פאר, אמרה בכנס כי ״אישה עם מוגבלות סובלת מהדרה כפולה, הן כאישה והן כאדם עם מוגבלות. היא נדרשת לפרוץ פעמים רבות מעגלים של אטימות ולמוטט חומות של התנגדות החל במעגל המשפחתי האינטימי, דרך מעגל התעסוקה וכלה במעגל החברה כולה והדעות הקדומות שלה", והדגישה כי לנעמת ולהסתדרות יש תפקיד מרכזי כתנועות חברתיות הפועלות לקידום צדק חברתי ושוויון בשוק העבודה. "בנעמת מועסקות נשים עם מוגבלות הן כעובדות, הן כבנות השירות הלאומי והן במסגרות ההכשרה לעבודה. אני מתחייבת להמשיך ולהרחיב את היקף שילובן בכל התפקידים".

הממונה על תעסוקת אנשים עם מוגבלות בלשכת יו"ר הסתדרות, גיא שמחי, אמר בכנס כי "היום נשמע את קולן של נשים חזקות אשר עושות מאמץ יום יומי כדי להצליח בעבודתן. החברה הישראלית חייבת לתת הזדמנות שווה לכל אזרחיה ובכך ליהנות מתוצרים מגוונים ייחודיים ואיכותיים של אנשים עם מוגבלות בכלל ושל נשים עם מוגבלות בפרט".

גיא שמחי, הממונה על תעסוקת אנשים עם מוגבלויות בלשכת יו"ר ההסתדרות (מימין), תנ"צ ראש היחידה לשוויון מגדרי וגיוון תרבותי במשטרה, וחגית פאר, יו"ר נעמת, בכנס 'פורצות גבולות – נשים עם מוגבלויות בשוק העבודה (צילום:ישראל מלובני)

"מעסיק שבוחר לשלב ולגוון לא עושה טובה לאף אחד"

בכנס השתתפו תת ניצב יפעת שקלר, ראש היחידה לשוויון מגדרי וגיוון תרבותי במשטרה; מרים כבהא, נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה במשרד הרווחה והעבודה. בנוסף לכך נערכו שני פאנלים, אחד עם נשים עם מוגבלות בעולם העבודה, ופאנל נוסף על אימהות לילדים עם מוגבלות בעולם העבודה.

תת ניצב שקלר אמרה כי גילתה כמה מחוסמת תקרת הזכוכית של נשים. "זה ארוג כל כך בפנים שעם מיקרוסקופ אי-אפשר לראותבזכוכית יש עמדות של מפקדים אבל הרבה פעמים מצאתי שהתקרה היא של נשים בעצמן שנשים אומרות ;אני לא מדויקת לתפקיד, אין לי ניסיון', כשגברים הרבה יותר רואים את עצמם מוכנים לתפקיד הבאנשים צריכות להאמין בעצמן. כן! תיגשי למכרז, אחר-כך נתמודדנשים עם מוגבלויות או נשים עם ילדים עם מוגבלויות. למדתי שאנחנו לא עושים טובה לאף אחד כשאנחנו מעסיקים נשים. למעסיק מגוון יש יתרון עסקי ברור אבל הכי חשוב, העוצמה המוסרית שיש לארגון שבוחר את הערך הזה ושם אותו במרכז".

כנס "פורצות גבולות" שמוקדש לנשים עם מוגבלות בשוק העבודה (צילום: ישראל מלובני)

מרים כבהא אמרה כי במשרד העבודה והרווחה מאמינים שלכל אדם מגיעה הזדמנות שווה למצות את הפוטנציאל שלו לא משנה הדת או המין. "אין דבר מתסכל כמו שאדם שרוצה להיות בעולם העבודה והוא נדחה, לא כי הוא לא מתאים, אלא כי הוא משתייך לקבוצה כזאת או אחרת. אנחנו פועלים לשפר ולקדם שוויון מגדרי ושוויון הזדמנויות. מעסיק שבוחר לשלב ולגוון לא עושה טובה לאף אחד. זה מוסיף לו לעסק ולנו כחברה".

בפאנל נשים עם מוגבלות בעולם העבודה דיברה טלי גליקשטיין, מחנכת במעון צבעוני של נעמת במודיעין. "אני בת 36, במקור מיבנה כיום גרה במודיעין. אני עובדת במעון כבר שבע שנים ועוברת מכיתה לכיתה, עוזרת בהאכלה ובניקיון הכיתה, בסידור, משחקת עם ילדים, הדחת כלים אני חלק מהצוות. משתתפת בישיבות, אני משתתפת בקורסים. אני שמחה שיש לי את המנהלת. אני מרגישה חלק מהצוות שווה בשווה הצוות מקבל אותי כמו שאני, אני אוהבת אותם".