יהודיה, לסבית ומחויבת למעמד העובדים עד עמקי נשמתה, רנדי ויינגרטן בת ה-62, העומדת בראש ארגון עובדים אמריקני ובו 2 מיליון מורים ואחיות (AFT), היא פורצת דרך אמתית. במהלך ביקורה בישראל השבוע היא שוחחה עם מורות ומורים חברי ארגון מ.ג.מ.ה (מורים גאים במערכת החינוך) וארגון חוש"ן (ארגון החינוך של הקהילה הגאה), אתם ביקשה להיפגש כדי לחזק את ידיהם מול "האפליה וההסתה של שר החינוך פרץ כלפי קהילת הלהט"ב", לדבריה. במפגש שהתקיים בתחילת השבוע במשרדי חוש"ן בת"א, ויינגרטן כמישהי הנמצאת 40 שנים במאבק, מושיטה את ידה, משיאה עצות, מספרת מניסיונה, מחדדת את הדרך אותה הארגונים צריכים לעבור כדי להשפיע ומחברת בין העולמות – יהדות, איגודים ולהט"ביות.

רנדי ויינגרטן נשיאת הפדרציה האמריקאית של המורים בהפגנה נגד מדיניות שרת החינוך בטסי דבוס. פברואר 2018 (Photo by Alex Wong/Getty Images)

 

מורים – תשלטו באמצעי הייצור שלכם

לפני שהייתה מורה, ייצגה ויינגרטן את ארגון המורים של ניו-יורק כעו"ד במאבקי עובדים רבים. היא למדה מאבק ואקטיביזם בבית – אמה המורה השתתפה בשביתה של 7 שבועות כשרנדי היתה בתיכון, ובזכות פעולה שהובילה עם עוד תלמידים – העונש הכספי שהוטל על המורים הופחת. אחרי כמה שנים כעו"ד בחרה ויינגרטן בהוראה ככלי לשינוי חברתי, והתחילה ללמד מדעי החברה בבית הספר קראון הייטס בברוקלין, בשנה בה היו מהומות על רקע גזעי של אפרו-אמריקאים. בבית הספר בו לימדה היה רוב של תלמידים לא לבנים, והיא מספרת למורים הישראלים בחדר על הקשר בין המעמד הכלכלי למוצא, ועל הפעם בה תלמידיה הלא לבנים ניצחו בתחרות דיבייט בתי ספר ממעמד סוציו-אקונמי גבוה יותר.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

"לפני עמדה בראש ארגון המורים המקומי של ניו-יורק, סנדרה פלדמן ובתקופתה היה מורה בקווינס שניסו לפטר בגלל הנטייה המינית שלו" מספרת ויינגרטן. "עמדתי ליד סנדרה כשהיא אמרה בפומבי, מול המצלמות, שאם המורה יפוטר וימנעו ממנו את זכויות האזרח המגיעות לו, יהיה למעסיק עסק עם כל ארגון המורים שיעמוד לצד המורה. אם אתם חושבים שאני חסרת פחד, אתם צריכים לראות אותה. הם נכנעו בסוף. לאחר המקרה הוספנו להסכמים הקיבוציים של המורים סעיף שאוסר על פיטורים על רקע נטייה מינית, לצד האיסור על אפליית על בסיס גזע, דת ומין שכבר היו שם".

את ארגון מ.ג.מ.ה אתו נפגשה הקימה חן עמרם (29), מורה לתנ"ך ורכזת מעורבות חברתית בתיכון בלוד. בזמן מחאת הלהט"ב הגדולה של 2018 שהתה בלונדון, שם ראתה קבוצת מורים גאים צועדים במצעד הגאווה. היא החליטה לעשות מעשה, וביחד עם עוד חברים הקימה את מ.ג.מ.ה, ויצרה פלטפורמה עבור מורות ומורים לשוחח את המפגש בין הזהות המגדרית והמינית שלהם עם מערכת החינוך. "אחד הדברים המרכזיים שהקבוצה  מאפשרת הוא לעוד ועוד אנשים לצאת מהארון מול התלמידים", היא מספרת בהתרגשות לויינגרטן, "אני לא יכולתי לצאת מהארון בעבודה לפני שהייתה לי את הקבוצה הזאת איתי".

השותפים של עמרם במ.ג.מ.ה, חני גולדנגרין (31) מורה לאנגלית ברמת גן, יניב כהן (28) מורה לעברית ומידענות דיגיטלית ושגיא פרידמן (31) מורה למתמטיקה בגן יבנה ובר קורן (32) מורה לגאוגרפיה ומדעים בפתח תקווה, מספרים כי הם אינם בקשר עם איגודי המורים בישראל. "זה היה גם העולם שלנו פעם" מספרת ויינגרטן, שנפגשה בזמן ביקורה בארץ עם יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד ומזכ"לית הסתדרות המורים יפה בן-דויד, מפגש שהוליד הסכמה על שיתופי פעולה עתידיים.

מחאת הלהט"ב בכיכר רבין, 22 ביולי 2018 (צילום: תומר ניוברג/פלאש90)

"תנועת העבודה בארה"ב הגדירה במשך שנים תנאי עבודה כשכר, פנסיה, פרישה ופיטורין" היא מספרת "אבל העבודה היא לא זה רק, אלא גם מה את מלמדת ובאיזה אופנים אפשר ללמד אותם. הדרך בה אנחנו רואים את האיגוד שלנו כעת היא שהקהילה היא חלק מהאחריות שלנו. יש לנו משפט בארגון שהוא די ברור מאליו, 'מורים רוצים מה שהתלמידים צריכים', אבל אנחנו מרחיבים את זה גם לאיגוד עובדים. 'מורים והאיגוד שלהם רוצים מה שהתלמידים צריכים'. המחלוקות האלה מתרחשות כל הזמן, למשל כשמדברים על תכנית הלימודים, מה נכנס אליה ומה לא חלק ממנה. זו סוגיה שארגוני עובדים עומדים מולה תמיד ולאורך כל ההיסטוריה – האם יש לך שליטה בכלים, באמצעי הייצור ובתנאי העבודה, לא רק על השכר תמורתה."

מרחב בטוח וידידים טובים

"אנחנו רוצים שהמרחב יהיה בטוח עבורנו ועבור התלמידים שלנו", אומרים המורים שהתמודדו בשנה האחרונה עם אמירות קשות של השר הממונה עליהם. ויינגרטן הדגישה את התפקיד שיש לאיגודי העובדים בהשגת מטרה זו: "בתי הספר הציבוריים צריכים להיות מרחב בטוח לכל תלמיד ומורה שמגיע לשעריו, ללא הבדל דת, לאום, מין ונטייה מינית. אתם צריכים בני ברית סטרייטים, ואנחנו, ארגון עובדים של 2 מליון איש, רוצים להיות בני הברית שלכם", הוסיפה בנחרצות.

היא מספרת כי את המיניות שלה כלסבית גילתה בגיל ההתבגרות. יציאתה מהארון לא הייתה אקט חד פעמי, כמו שיודעים רבים מחברי קהילת הלהט"ב, אלא רצף ארוך של מפגשים בהם צריכה הייתה לבחור בכל פעם להנכיח את זהותה המינית. כששימשה עו"ד עבור ארגון המורים הניו-יורקי אף התמודדה עם ניסיונות סחיטה. ניסיונות אלה לא צלחו, כי מבחינתה המיניות שלה לא היתה מוסתרת, אך אקט פומבי של יציאה מהארון התרחש רק בשנת 2006, בזכות מי שתהפוך לבת זוגה – שרון קליינבאום, רבנית קהילת בית שמחת תורה בניו יורק.

רנדי ויינגרטן נשיאת הפדרציה האמריקאית של המורים במפגש עם מורים מארגון מגמ"ה ועמותת חוש"ן. (צילום: מור הופרט)

"ב-2006 שרון ביקשה ממני להיות דוברת מטעם הקהילה הגאה בבית הכנסת", מספרת וייגרטן. "עד אז הייתי יודעה כלסבית בניו יורק אבל אף פעם לא הצהרתי על כך באופן פומבי, וניצלתי את ההזדמנות להצהיר על כך בפומבי. אחרי הנאום בבית הכנסת שלושה בני נוער פנו אליי ואמרו לי תודה. הבנתי איזו השפעה, אפילו באמריקה, יש ליציאה פומבית כזאת, ובמיוחד כמה זה חשוב בעבור בני נוער שיש להם מודלים כאלה לחיקוי".

המפגש הסתיים בחיבוק. חמשת המורים שהגיעו מותשים אחרי יום לימודים ארוך, חוזרים לביתם לבדוק מבחנים, לדבר עם הורים ולהכין את השיעור למחר, אחרי שיחה ארוכה וקשה על היחס המפלה כלפיהם המעוגן בחוק, אמירותיו של השר הממונה עליהם בדבר טיפולי המרה והאלימות הפושה נגדם במרחבים רבים. איך אומר ראש הממשלה שלנו? מזל שיש לנו ידידים טובים בארה"ב.