"אין דבר אחד שאתה רואה פה שלא מגיע מסין", אומר משה (שמסרב להזדהות בשמו המלא), מוכר בחנות כלי בית בדרום תל אביב, באזור שבו מרוכזים עשרות יבואנים קטנים של מוצרים מסין. "אתה חושב שזה רק כלי מטבח, וכל מיני דברים כאלה, אבל אתה לא מבין. זה נמצא בכל מקום. רוב הדברים שאתה קונה היום, יש בהם משהו שעבר דרך סין".

משה לא טועה. בישראל 2020 קשה למצוא מוצר – ממוצרי אלקטרוניקה דרך מוצרי פלסטיק ועד מזון וביגוד – שלא מכיל לפחות חלק אחד שמיוצר בסין, בין אם מדובר במוצר עצמו או באריזה שלו. ישראל מייבאת מסין סחורות בשווי של כ-10.4 מיליארד דולר בשנה (על פי מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה, נכון ל-2018). היקף גדול מהייבוא מארה"ב.

ארגז סחורה תוצרת סין בדרום תל אביב. (צילום: דבר)

ארגז סחורה תוצרת סין בדרום תל אביב. (צילום: דבר)

סין היא כיום היצואנית הגדולה בעולם, הודות למגזר התעשייתי העצום שלה, שמתמקד בייצור זול (פעמים רבות בזכות שכר זעום לעובדים ותנאי עבודה מחפירים). הורדת מכסי מגן ועידוד מסחר בלתי מופרע בין מדינות – בחסות הגלובליזציה – הפכו את המדינה העצומה למוקד קריטי בכלכלה העולמית. בעשורים האחרונים חברות מערביות רבות, בהן גם חברות ישראליות, העבירו לסין את ייצור מוצריהן או חלקים מהם. וזו מגמה שהולכת ומתרחבת: מאז כינון היחסים הדיפלומטיים עם סין ב-1992, היקף הסחר בין ישראל לסין – יבוא ויצוא – עולה באופן קבוע. בין 2017 ל-2018 זינק, על פי מכון היצוא, ב-30%, ועמד על 15.7 מיליארד דולר.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

התפלגות הייבוא לסין בחתך ענפי על פי ממוצע 2015-2018. (עיבוד וניתוח: היחידה הכלכלית, מכון היצוא | גרפיקה: אידאה)

בניגוד לדימוי הרווח, מרבית הייבוא מסין הוא בענפי התעשייה – מכונות וציוד חשמלי. רק 10% מהייבוא הוא של מוצרי ביגוד (שרשמו ב-2018 עלייה של כ-20 אחוז, עד להיקף של כמיליארד דולר), ורק 4% ממוצרי הייבוא הם מוצרי פלסטיק – צעצועים ואביזרי מטבח, מהסוג שאפשר למצוא בחנויות "הכל בדולר".

עד כמה הייבוא מסין נעשה זמין לכל אפשר ללמוד גם מעשרות מדריכים לייבוא מסחרי וייבוא אישי מסין, המתפרסמים ברשת ומציעים מגוון רחב של מוצרים, כולל ריהוט לבית, אביזרי סניטציה ותאורה. המדריכים המקוונים מספקים, בין היתר, עזרה באיתור ספקים, מחירונים, וטבלאות של השוואת מחירים. (כך למשל, מחיר חדר הורים שלם המיוצר בסין וכולל מיטה, שידות וארון, עולה בין 3,000 ל-8,000 שקלים לעומת 6,000 עד 18,000 שקלים בישראל, וזו רק דוגמה אחת).

אך לא רק היבוא מסין לישראל צמח בשנים האחרונות. גם הביקוש למוצרים ישראלים בסין צומח, והוא גדל בכמעט 50% בין 2017 ל-2018, על פי נתוני מכון היצוא. כיום סין היא היעד של עשירית מכלל היצוא הישראלי.

בהיקפים כאלה, לא מפתיע שהתפרצות נגיף הקורונה, שהשביתה את המשק הסיני מעבודה, משבשת בחודשיים האחרונים גם את חייהם של יבואנים ויצואנים ישראלים.

רועי רוזנק, יבואן מסין (תמונה באדיבות המצולם)

צרות של יבואן: "הסינים אמרו אין לנו צפי"

רועי רוזנק, יבואן מסין ובעל חברות שיווק בישראל, מוכר מוצרי פלסטיק למגוון חברות ישראליות – מחלקי מזל"טים לתעשייה האווירית ועד אריזות לחברות תרופות ומזון. בסוף ינואר, עם התפשטות הקורונה, החליט לנסות ולבצע הזמנה גדולה מהספקים הסיניים שלו, כדי לתגבר את המלאי למקרה שהאספקה תיעצר.

"שלחתי הזמנה לסינים ואמרתי להם שאני מבקש לקנות כמות כפולה של סחורה", הוא מספר, "כי הרגשתי שהולך להיות משהו לא בסדר. בראשון בפברואר הם ענו לי שהם דוחים את פתיחת המפעלים עד ה-10 בפברואר, ואמרו לי שיחזרו אלי כשיפתחו. אחרי זה העבירו ל-17 בפברואר. אחרי זה כבר אמרו לי: 'אין לנו צפי. אנחנו לא יכולים לדעת מתי נחזור לפעילות".

רוזנק מתאר את ההודעה של הספקים כשוק. אחרי 25 שנים של עבודה, זו הייתה הפעם הראשונה שבה הספקים הסיניים שלו לא נענו מיד להזמנה. "בגלל שחלקים גדולים מהאזורים התעשייתיים היו בהסגר, כמעט כל מי שמייבא מסין נתקל באותה התשובה. כיבואן, איך אתה אמור להתמודד עם התשובה הזאת?"

עיכוב ביבוא מסין, חשוב להזכיר, עלול לפגוע בחלקים גדולים של התעשייה הישראלית, שמתבססת על חלקים מיובאים, גם אם המוצרים מוגדרים כ"ייצור כחול לבן".

"רוב מה שאני מתעסק בו זה תעשייה. אני מוכר לטבע, לתעשייה האווירית, למפעלים", מספר רוזנק, "אני מביא גם מוצרים מוגמרים וגם חלקי מוצרים. את חברות התרופות והמזון לא מעניין שלרועי יש בעיה עם הספק מסין. הם אמרו לי, 'תשמע, אנחנו צריכים להמשיך לעבוד, אנחנו לא יודעים איך תעשה את זה, אבל אתה צריך למצוא דרך, אתה לא יכול להשאיר אותנו בלי סחורה'. לא הייתה לי ברירה אלא ללכת ליבשות אחרות, לספקים ששנים לא עבדתי איתם בגלל המחיר הגבוה שלהם. פניתי אליהם, הם לא טיפשים, הם הבינו שאני בא כי אין ברירה. מה שעולה לי בסין דולר עולה לי אצלם דולר וחצי. זה פער עצום. זה יכול לגרום להעלאת המחירים של הכל".

היתרון הגדול של סין על מתחרותיה הוא, כידוע, המחיר הנמוך של הייצור בה. על פי רוזנק, המחירים במוקדים אחרים של ייצור פלסטיק, למשל בטורקיה וארה"ב, גבוהים בכ-30% מאלו שבסין. בשל המשבר, יצרנים רבים מחוץ לסין העלו את מחירי המוצרים, כך שיבואנים עלולים לשלם מחיר גבוה בכ-50% מזה שהיו משלמים בסין לפני התפרצות הנגיף.

מכולת מוצרים מתוצרת סין, דרום תל אביב (צילום: דבר)

מי יספוג את עליית המחירים?

במקרה שיבואנים רוכשים סחורות ממקורות חלופיים, מתעוררת השאלה מי יספוג את עליית המחירים: היבואן, התעשיין או הצרכן? התשובה תלויה בעיקר בשאלה האם היבואן ימכור את הסחורה לתעשיין במחיר הזול, ויספוג את ההפסד, או שיעלה את המחיר לתעשיין, וזה יעלה את המחיר לצרכן.

רוזנק החליט, לדבריו, לספוג את ההפסדים, בתקווה שתוך זמן קצר המפעלים בסין יחזרו לעבוד בהיקף מלא, והשמירה על יחסים טובים עם לקוחותיו תשתלם בטווח הרחוק. "בנינו על זה שיש לנו מלאי בישראל ושאולי נצטרך להשלים ביוקר מספקים מחוץ לסין, ולכן לא העלינו מחיר."

זה הימור שלא כל יבואן יכול לקחת. ליבואנים קטנים אין מלאים גדולים. לרוזנק ההימור השתלם: "בשבועיים האחרונים הסינים חזרו לתפוקה מוגבלת, אבל חזרו. בתקופה רגילה אני שולח הזמנה ומקבל אותה אחרי חודש וחצי או חודשיים, עכשיו ייקח להם קצת יותר. היום אני כבר מקבל אישורי הזמנה שהסחורה תצא בעוד שבוע או שבוע וחצי".

"הספקים הסיניים זוכרים לך הכל"

היחסים עם הספקים הסינים מורכבים, מספר רוזנק. אחרי שנוצר קשר עם ספק סיני, קשה להתנתק ממנו. "הספקים הסינים זוכרים לך הכל", הוא אומר. "אם ברגעים של חולשה אתה נוטש אותם ועובר לעבוד עם ספקים אחרים, הם זוכרים לך את זה ותשלם על זה בעתיד. אם יבואן מחליט לעבור לעבוד עם ספקים מחוץ לסין, יכול להיות שאחרי שהכל ייגמר אתה תמצא את עצמך בעונש. או שלא ימכרו לך יותר, או שימכרו לך, אבל יעלו את המחיר פי שלוש".

לדבריו, הספקים הסיניים מודעים לכך שגם עם תוספת מחיר משמעותית, למרבית היבואנים ישתלם להמשיך לעבוד איתם ולא עם ספקים באירופה וארה"ב. לכן, הם מצפים מלקוחותיהם לחכות לסחורה מהם, ולא לעבור לספקים אחרים.

רוזנק החליט שלא לסכן את יחסיו עם הספקים הסיניים. מה שיזרז, לדבריו, את קבלת הסחורה כשהמפעלים יחזרו לעבוד. "החלטתי לשלוח להם הזמנות ולחכות. למרות שהם אמרו לי שהם לא יודעים מתי הם יוציאו, אמרתי להם שישלחו לי בזמנם".

יואב גזית, הבעלים של חברת B4U. "הפחד הכי גדול הוא שהמחירים יקפצו בצורה דרמטית".(צילום: באדיבות המצולם)

יואב גזית, הבעלים של חברת B4U. "הפחד הכי גדול הוא שהמחירים יקפצו בצורה דרמטית".(צילום: באדיבות המצולם)

צרות של יצואן: "יש עליה גדולה במחירי השינוע האווירי"

יואב גזית, הבעלים של חברת B4U, מייצר תמרוקים ומייצא אותם לאירופה. את האריזות הוא קונה בסין. על אף החזרה ההדרגתית לשגרה בחלק מהמפעלים הסינים, גזית עוד לא הצליח לקבל משלוח של אריזות. "הצטיידתי במלאי גדול בגלל חופשת ראש השנה הסיני שלוקחת הרבה זמן", הוא מספר, "המפעלים נסגרים לתקופה של חודש, והתכוננתי לזה. כרגע אני עדיין מסודר, אבל הכל שאלה של כמה זמן הדבר הזה ייקח."

גזית מתאר מצב מורכב יותר מזה שממשלת סין הציגה לגבי החזרה לפעילות במפעלים: "יש מפעלים של 500 עובדים שחזרו אליהם 50 עובדים. אז יש תפוקה, אבל היא נמוכה מאוד". לדבריו, העיכוב במשלוח הסחורות עלול להימשך גם אחרי שמשבר הקורונה יחלוף, כיוון שכשהמפעלים הסיניים יחזרו לתפוקה מלאה, הם יוציאו משלוחים קודם כל ללקוחות הגדולים שלהם, והיצרנים הישראלים ייאלצו לחכות בסוף התור.

"הפחד הכי גדול הוא שהמחירים יקפצו בצורה דרמטית", הוא אומר. "יש עלייה גדולה במחיר השינוע האווירי. בחודש האחרון המחירים הוכפלו, כיוון שיש פחות טיסות מסין. אנשים לא מודעים לזה, אבל בבטן מטוסי הנוסעים יש טונות של סחורה במשלוח אווירי. אם המטוסים לא טסים, אז אין שינוע, והמחיר עולה".

בקרב היצואנים יש חשש גם מפני ירידה בביקושים באירופה, במקרה שהנגיף ימשיך להתפשט. "ברגע שהקורונה תגיע בהיקפים גדולים לאירופה", אומר גזית, "החשש הוא מפאניקה של ממש. כבר עכשיו ביטלו את תערוכת התמרוקים הכי גדולה בעולם בבולוניה. אם תתחיל פאניקה באירופה הלקוחות שלי יכולים להחליט שהם לא קונים, כי הם צופים ירידה בביקוש.

"בישראל, 30 חברות ציבוריות נתנו אזהרת רווח, אמרו שהקורונה תשפיע עליהם, ובישראל יש חולה אחד בבידוד. זה משפיע באופן דרמטי. הפאניקה יוצרת מציאות שאי אפשר להתעלם ממנה. כבר עכשיו יש לי בעיה, אני צריך לחשוב אם מחיר המוצר שלי יעלה או ירד. אני לא יודע אם אוכל לייצר בעתיד הקרוב, אז אני צריך להחליט אם אני מוכר את המלאי שיש לי, או מחכה בתקווה שהמחירים יעלו. אבל אם יהיה איזה משבר באירופה, יכול להיות דווקא שאתקע עם סחורה. ככה אני יכול לאבד לקוחות, כאלה שעבדתי על הקשר איתם שנים ארוכות".

"הסחורות מסין ממשיכות להיכנס לנמלים"

בהודעה מה-11 בפברואר באתר לשכת המסחר של תל אביב והמרכז, סחורה מסין ממשיכה להיכנס לנמלי הים של ישראל. "מדובר על סחורות שהוזמנו לפני החג (הסיני). המשלוחים הימיים ימשיכו להגיע בשבוע וחצי הקרובים, ואז צופים שייפסקו בעקבות השבתת מרבית פעילות הייצור בסין. כחלק מתהליך שחרור הסחורות בישראל צריך אישור מצד הגורמים בסין. למרות ההשבתה קיבלנו אינדיקציה שהאישורים לשחרור סחורות אכן מועברים מהסינים והסחורות לא נתקעות בנמל. גם היצוא מישראל לסין לא נעצר. יש משלוחים שממשיכים לצאת לסין, אם כי צופים שיתקלו בעיכובים, שיבושים והמתנות בנמלים".

גם במכס עובדים כרגיל ולא התקבלו הנחיות ייעודיות בשל המצב. "אנחנו עובדים לפי הוראות כלליות של משרד הבריאות לנתב"ג", אומרים בדוברות, "אנחנו לא מכירים הנחיה לא להעביר חבילות. ככל שהעובדים חשים צורך הם יכולים להגן על עצמם במסיכות ובכפפות. יש להם את כל הציוד הנדרש".

***

סייע בהכנת הכתבה: ארז רביב