4,000 תושבי היישוב הבדואי הלא-מוכר פורעה, הסמוך לערד, נחלקים לשלושה שבטים שונים. בבחירות שייערכו ביום שני הקרוב, יצביעו השבטים בשלושה מקומות שונים, רובם מרוחקים קילומטרים רבים מביתם. הקלפי של אנשי שבט אבו-ג'וויעד נמצאת בערערה, מרחק של כ-30 ק"מ; אנשי שבט אבו רביעה זומנו לכסייפה, המרוחקת כעשרה קילומטרים; ואנשי שבט ג'בועה יוכלו להצביע בקלפי שתמוקם בבית הספר הסמוך לכפר, שהוא מבנה מוכר על ידי הרשויות. הדרך לכסייפה ללא רכב אורכת בין שעה לשעתיים וחצי לכל כיוון: הליכה ברגל של 1-7 קילומטר לכביש 31, ואז המתנה ונסיעה באוטובוס לכסייפה. גם הדרך לערערה אורכת כשעה עד שעתיים.

המרחק בין יישובים לא מוכרים בנגב לקלפיות בהם זומנו התושבים להצביע (גרפיקה: אידאה)

כ-36 אלף בעלי זכות בחירה חיים ביישובים הבדואים הלא-מוכרים בנגב. ועדת הבחירות המרכזית הפנתה אותם לכ-62 קלפיות, רובן ממוקמות בישובים מוכרים. לפי נתונים שאסף ארגון 'עדאלה', ב-11 יישובים לא-מוכרים הוזמנו התושבים להצביע בקלפי מרוחקת מהיישוב (בין 5 ל-50 ק"מ), למרות שבשטח היישוב נמצאים מבנים מאושרים בהם ניתן להציב קלפיות. ב'עדאלה' פועלים יחד עם מועצת הכפרים הבלתי מוכרים בנגב ועמותת 'זזים' לאפשר הצבת קלפיות ביישובים אלה, או לחלופין, לדאוג לשירותי הסעה לתושבים מטעם המדינה. בעמותת 'זזים', המובילה קמפיינים חברתיים, יזמו עצומה הקוראת לשר הפנים להציב קלפיות מיוחדות בכפרים הלא-מוכרים. עד כה חתמו עד העצומה כ-3,000 איש. העצומה הועברה גם לוועדת הבחירות, ולא נענתה.

קלפי ברהט, אפריל 2019 (צילום: AP Photo/Tsafrir Abayov).

"המרחק מוריד את שיעורי ההצבעה"

לטענת עדאלה, לאי-נגישות הקלפיות השפעה מכרעת על שיעור ההצבעה הנמוך יחסית בקרב תושבי הישובים הלא-מוכרים, שעמד בכנסת העשרים על כ-43% לעומת ממוצע ארצי של כ-70%, וממוצע של כ-72% בקרב הציבור היהודי בנגב. יש לציין כי שיעור ההצבעה בישובים הבלתי מוכרים נמוך משמעותית משיעור ההצבעה בקרב ערביי ישראל שעמד על 63.5%. עטיה אלאעסם, יו"ר מועצת הכפרים הלא-מוכרים, מעריך כי ביישובים המרוחקים יותר צונח אחוז המצביעים לכדי 20% מבעלי זכות הבחירה, וזאת אך ורק כתוצאה מהקושי להגיע לקלפי.

עטיה אלאעסם יו"ר מועצת הכפרים הלא מוכרים (תמונה באדיבות המצולם)

מתחקיר של עמותת "שתיל" עולה זמן ההגעה לקלפי מהיישובים הבדואים בנגב (הכולל הליכה לתחנת האוטובוס הקרובה, נסיעה באוטובוס והליכה לקלפי) נע בין 40-110 דקות לכיוון. מנתונים שאסף הארגון, מרבית התושבים באזור אינם מחזיקים ברכב פרטי. "כאשר אנשים צריכים לנסוע שעה ויותר בתחבורה ציבורית לקלפי, מובן כי מרביתם יוותרו על זכות ההצבעה", אומר שמוליק דוד, יועץ לובי ושינוי מדינות בארגון.

מיזם ההסעות נעצר, ובוועדת הבחירות מסתמכים על תחבורה ציבורית לא נגישה

בבחירות שנערכו באפריל יזמה 'זזים', את הפעלתה של מערכת הסעות עבור הבוחרים בכפרים הלא-מוכרים. בבחירות שנערכו בספטמבר אסרה ועדת הבחירות המרכזית על 'זזים' להסיע בוחרים, בעקבות עתירה של מפלגת הליכוד. הסיבה לאיסור היתה שהסעת בוחרים לקלפי מוגדרת בחוק כפעילות בחירות, המצריכה רישום מבעוד מועד אצל מבקר המדינה – תנאי שהעמותה לא קיימה. לטענת העמותה פעילותה לא הגיעה לסכום המינימלי בחוק וכן רישום כזה היה מגביל את פעילותה.

בפברואר 2019, חודשיים לפני ה'סבב' הראשון של בחירות 2019, פנתה 'עדאלה' לשר הפנים אריה דרעי, בדרישה שישתמש בסמכותו למקם קלפיות נוספות בתחומי בישובים הלא-מוכרים כ'אזורי קלפי מיוחדים'. ב'עדאלה' הסתמכו גם על סעיף 18 בחוק מימון מפלגות המשית מימון הסעות בוחרים הנדרשים לכך על המדינה, אך סעיף זה בוטל לקראת הבחירות הקרובות.

מערך ההסעים ביוזמת "זזים" 11/04/19(צילום: ״זזים- קהילה פועלת״)

במשרד הפנים השיבו ל'עדאלה' שיום הבחירות הוא יום חופשה בו התחבורה הציבורית היא בחינם. בוועדת הבחירות השיבו כי הבקשה הוגשה באיחור ולא על-פי לוח הזמנים הקבוע בחוק לקביעת מיקום הקלפיות. בנוסף המליצה ועדת הבחירות המרכזית לפנות לוועדת הבחירות האזורית על מנת לשקול הסעת הבוחרים לקלפיות, אך הוועדה האזורית סירבה לכך בשל קיומה של תחבורה ציבורית באזור, ובשל הקושי הטכני והכספי להקים מערך הסעות כזה.

הציפיה שההגעה לקלפי תתבסס על תחבורה ציבורית רלבנטית ליישובים כמו ערד, באר שבע וירוחם, אך בכפרים הלא-מוכרים היא רחוקה מהמציאות בשטח: במרבית היישובים אין תחבורה ציבורית בתוך היישוב עצמו, והתושבים נאלצים ללכת ברגל מספר קילומטרים עד לתחנת אוטובוס קרובה. רק השנה נחנך באזור קו התחבורה הציבורית הראשון שנכנס לחלק מהיישובים.

מעיין דק, סמנכ"לית 'זזים', טוענת שאם ניתן להציב קלפיות מיוחדות לחולי הקורונה, הרי שניתן להציב קלפיות מיוחדות גם בכפרים הלא-מוכרים. "תפקיד ועדת הבחירות לאפשר את מימוש זכות הבחירה לכל האזרחים", אומרת דק, "השטח מבקש שינוי במצב. אך בעיה זו נטועה בבעיה רחבה יותר, והיא ההכרה בכפרים הללו".

בתגובה לפניית זזים לוועדת הבחירות בנושא השיב היועץ המשפטי של הוועדה, עו"ד דניאל בלמס, כי הקלפיות למבודדי הקורונה הוצבו בשל מצבם הרפואי שמגביל אותם בניידות. "התושבים בכפרים אלה (הבלתי מוכרים – י.ש.) זכאים להצביע בקלפיות שבהם הם רשומים, או כל שיש להם מניעה שהוכרה בחוק, הם רשאים להצביע בקלפיות מיוחדות".