דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ט באדר ב' תשפ"ד 29.03.24
23.2°תל אביב
  • 21.8°ירושלים
  • 23.2°תל אביב
  • 21.6°חיפה
  • 22.7°אשדוד
  • 26.0°באר שבע
  • 32.8°אילת
  • 30.0°טבריה
  • 23.1°צפת
  • 24.7°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
ראיון עבודה

#ראיוןעבודה / "כן, אני לוקחת את התינוקת שלי לעבודה"

ליאת אפק. (צילום: גילעד שרים)
ליאת אפק. (צילום: גילעד שרים)

יעל אלנתן
יעל אלנתן
כתבת עבודה וצרכנות
צרו קשר עם המערכת:

ליאת אפק | 31 | בזוגיות + 3 | מנהלת רשת ב"גרין מוטורס", חברה לייבוא כלי רכב חשמליים | מתגוררת בעתלית

השכמה: אני קמה בשש בבוקר, מארגנת את הבנות, שמה את הגדולות בהסעה, והשלישית באה איתי קבוע לעבודה. היא בת תשעה חודשים. היא והבוס שלי זה סיפור אהבה. היא משתתפת בישיבות הכי חשובות במשרד, כשהיא על הברכיים שלו. היא מחייכת ללקוחות, עושה עיניים, סוגרת עסקאות. כן, אני לוקחת את התינוקת שלי לעבודה. היא האושר הקטן שלי ואיזה כיף להוריד את הראש ללול באמצע היום ולראות את החיוך שלה.

נסיעת מבחן: רכב חשמלי הוא כלי רכב שמטעינים בחשמל. יש רכבים עירוניים, רכבים תפעוליים למפעלים ולבתי חולים ויש גם רכב שטח. את הקלנועיות שלנו רוכשים לרוב אנשים מבוגרים ואנשים עם מוגבלויות. בנסיעות מבחן הלקוחות תמיד בשוק ובסטרס. לא משנה מה גילם, או כמה זמן יש להם רישיון נהיגה, הרכב נראה להם כמו חללית. את נסיעות המבחן אנחנו עושים בשטח סגור ומאוד נזהרים.

לול במשרד: כשנכנסתי להיריון עם הקטנה הבנתי שלהיות איתה בבית זה מחיר שאני הולכת לשלם. הייתי (וגם היום) מנהלת הרשת – סוכנים, ניידות שירות, תפקיד ניהולי בכיר. בחילופי הבוסים (כשהחברה הקודמת נמכרה לגרין מוטורס), הציגו אותי ואמרו: 'זאת ליאת, אבל היא מתפטרת'. אבל הם ראו את העבודה שלי, שהכל "ביי דה בוק", והבעלים, שהוא אדם מקסים, הסתכל על העסק לטווח ארוך. הוא רצה מישהי שיודעת את העבודה. אמרתי להם שאם הם רוצים אותי, אז שידעו שאני עם תינוקת. הם הפתיעו ואמרו לי: 'בואי איתה'. בן הזוג שלי מאוד חשש, אבל אני אדם מכור לעבודה, לא יכולה לשבת בבית. פחדתי מאיך זה יהיה עם תינוקת. אבל היא ילדה נוחה, היא לא בוכה יותר מידי ויש לה סדר יום לפי דקות. המשרד שלי נראה כמו סניף של חנות לדברי תינוקות: לול, משטחים, מגבונים, צעצועים. תענוג. אני לוקחת לעבודה פומפיה, סכין ופירות ומכינה לה אוכל.

הציפורניים: אני בתחום כמעט שלוש שנים, ובתאוריה אני יודעת גם לתקן את המכוניות החשמליות; איפה הבקר (המחשב של הרכב), איזה מפתח פותח את הגלגלים, ואיך מחליפים כל דבר. פעם, המוסך היה קורא לי כל הזמן כדי שאראה איך מתבצעים התיקונים. כיום, אם אני שולחת את העובדים הפחות בכירים לתיקונים הם שואלים אותי על התפעול של הרכב, ואני אומרת להם: תפתח את זה, תכניס את זה, תכניס את הפלטות למקום, תסגור, וזה עובד. אומרים לי, 'למה את יושבת במשרד, תלכי לתקן'. אבל יש לי ציפורניים, ובשבילי הן הכי חשובות.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!