נתיבות: "לא משנה מי יעלה, העיקר שייגמר כבר"
ניצן צבי כהן ויונתן קירשנבאום

"יש פה הרבה חבר'ה שכבר נמאס להם מביבי. בבחירות הקודמות היתה לנו עליה של 50% הצבעה והגענו ל-710 מצביעים", מספר דוד אלאלוף, בן 29, ראש מטה כחול לבן בנתיבות. "בסיבוב הזה הרבה אנשים כבר מיואשים אז שמרנו את הכוחות והתמקדנו בימים האחרונים – מיום חמישי עד היום. המטרה שלנו היא קודם כל לשמר את המצביעים".

"אני חושב שאם שוב יהיה תיקו, אנשים יבינו שהקסם של נתניהו נעלם. בבחירות הקודמות, כשהוא עשה כנס בעיר, מעט מאוד אנשים הגיעו", מוסיף אלאלוף. לדבריו, גם הפוליטיקה המקומית משחקת תפקיד בהצבעה, וחלק מהמשפחות שמתנגדות לראש העיר, יחיאל זוהר מהליכוד, נוטות להצביע לכחול לבן. באופן אישי, אלאלוף מעריך מאוד את יאיר לפיד. "הוא הנואם מספר שתיים אחרי ביבי. הוא מרשים. בסוף, אחרי עידן נתניהו, יעשו את ההשוואה בינו לבין ישראל כץ או גדעון סער".

בגזיבו של הליכוד האווירה אופטימית. אנחנו פוגשים שם את משה מימון, מנכ"ל עיריית נתיבות. "אני חושב שליברמן הולך לאכול אותה היום. יצטער שלא סגר עסקה לפני כמה חודשים. הקמפיין שלו היה חלש, הטיעונים שלו לעוסים", הוא אומר, "בפוליטיקה אפשר לריב, אבל בסופו של דבר בסוף חוזרים לבית האידיאולוגי. מה גם שהוא לא סגר עם אף אחד אחר".

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

"אף אחד לא יודע אם זה ייסגר עכשיו ותצליח לקום ממשלה", מוסיף מימון, "כל תשובה שייתנו לך היא מהרהורי הלב… מה שבטוח, זה שאם נתניהו יעלה יהיו זעזועים בכל מיני מוסדות – לטוב ולרע. אם יהיו לו 61, מנדלבליט צריך שכפ"צ והמערכת המשפטית צפויה להשתנות. עם חלק מזה אני מסכים וחלק לא".

"בהצלחה לכולנו שלא יהיה בחירות רביעיות", אומרת חברה נוספת באוהל. "אמרו שכל קול שלא הצביע פעם שעברה ויצביע עכשיו זה טוב… פעם שעברה היינו 12 מהמשפחה בחו"ל". מישהו מוסיף: "העיקר שתהיה ממשלה. לא משנה מי יעלה, העיקר שייגמר כבר הסיפור הזה".

כניסה לקלפי בבחירות לכנסת ה-23 בבי"ס ארלוזרוב, שכונת הדר בחיפה, 2 במרץ 2020 (צילום: ארז רביב)

שכונת הדר, חיפה: "מחר יהיה תיקו כמו היום"
ארז רביב

בכניסה לקלפי שברחוב ארלוזורוב בשכונת הדר בחיפה עמדו פעילים משלוש מפלגות – העבודה, הליכוד וכחול לבן. אורי שוסטר, בשנות השלושים לחייו, פעיל בשכר עבור מפלגת העבודה, והצביע עבורה היום ובבחירות הקודמות. "אני סןציאליסט והם הכי קרובים לממש את האידאולוגיה שלי", סיפר, "מדברים על העלאת שכר מינימום. ברור שבעיני זה רק חלק קטן מסוציאליזם". בוריס, פעיל הליכוד בשנות השישים לחייו, עובד גם הוא בשכר ותומך במפלגה: "אני פעם שנייה בוחר מח"ל", הוא אומר. כדי שמסרי המפלגה יגיעו לתושבי השכונה הרבים שעלו לארץ מברית המועצות לשעבר, הוא מחלק פליירים ברוסית ובעברית. לצידם יושבת פעילה ממפלגת כחול לבן, ששמרה על שתיקה.

עלוני הסברה של הליכוד ברוסית ובעברית ביום הבחירות, שכונת הדר בחיפה, 2 במרץ 2020 (צילום: ארז רביב)

כשאנחנו מדברים, בסביבות השעה 14:00, הפעילים מעידים שעד עכשיו אחוזי ההצבעה נמוכים. " "עד עכשיו אין הרבה אנשים, אולי בערב יותר", אומר בוריס, ושוסטר מוסיף: "נראה לי שאנשים איבדו תקווה מבחירות". מה אתם חושבים שיהיו התוצאות, שאלנו, "אני חושב שמחר יהיה תיקו, כמו היום", אומר בוריס.​

שכונת שפירא, דרום תל אביב: "בישראל צריך לבחור את הכי פחות רע"

הדס יום טוב

יוסף (73) ושימי (72) תושבי שכונת שפירא בדרום תל אביב וחברים מילדות, יוצאים מחויכים מבית הספר היסודי 'בית יעקב' בשכונת שפירא בדרום תל אביב. "גם השנה וגם כל השנים לא פספסתי בחירות אפילו פעם אחת!" אומר יוסף בגאווה. מה דעתך על כך שאנחנו במערכת בחירות שלישית בתוך שנה, שאלנו "אין מה לעשות", הוא משיב, "בעזרת השם, הפעם תהיה ממשלה חזקה" אומר שימי. יוסף מצטרף לדעתו: "לא תהיה עוד פעם רביעית. הפעם יקימו ממשלת ימין חזקה", הוא אומר, ושימי מוסיף בחיוך: "אם ליברמן לא יפיל שוב". מה מפריע לכם במדינה, שאלנו. שימי אמר שמפריעה לו שנאת חינם: "כולם פה נגד כולם", הוא אומר. יוסף מוטרד מהיחס של ערביי ישראל למדינה: "אני מכבד אותם, אבל הם צריכים להחליט באיזה צד הם- איתנו או עם פת"ח". בסך הכל, יוסף מרוצה מהמצב במדינה: "אם נדבר לעניין, פה בישראל טוב. הרבה יותר טוב ממה שהיה לפני חמישים-שישים שנה".

מיד אחריהם יוצאות צביה (50) ובתה טוהר (21), גם הן תושבות השכונה. טוהר רק השתחררה מהצבא וכבר הצביעה ארבע פעמים – שלוש פעמים לכנסת, ופעם אחת בבחירות לרשויות המקומיות. הפעם היא הקדימה את חזרתה מהטיול הגדול של אחרי הצבא במיוחד כדי להצביע בבחירות. "לא חשבתי שתהיה פעם שלישית, אז בספטמבר אחרי הבחירות הקודמות טסתי לברזיל" היא מספרת, "תכננתי להישאר עד אפריל אבל חזרתי כדי להצביע". אמה, צביה, נראית עם פחות מוטיבציה. "בגללה באתי להצביע, גם היא בקושי הוציאה אותי מהבית", היא אומרת. הן מספרות שאת אבא הן לא הצליחו לשכנע לבוא להצביע. "כבר נמאס לו, הוא חושב שזה לא משנה יותר", אומרת טוהר. "צודק, מה לא?" עונה לה צביה בעוקצנות. מה מפריע לכן כאן, שאלנו, וטוהר עונה מיד "יקר פה, אי אפשר לעשות כלום". צביה נמנעת מלענות. "אין לי מה להגיד", היא חוזרת ואומרת. "אולי שאי אפשר לסמוך על אף אחד, בטח לא על פוליטיקאים כאן", היא אומרת לבסוף.

לא רחוק מהן, בדוכן של ש"ס, עומד אריאל (16), תושב כפר שלם. למרות שהוא נראה חילוני, הוא תומך במפלגה. "ש"ס היחידים שבאמת דואגים לחלשים", הוא אומר בנחרצות, "לאוכל לעניים, לחינוך לילדים, לבריאות. לשמור על מדינה יהודית וביטחון ברחובות. לא מרצ, למרות שהם אומרים. הם לא רוצים שתהיה פה מדינה של יהודים". הוא מספר לי שאבא שלו אומר שאצלם לעולם לא יצביעו לשמאל, "כי המערך דפק אותם".

אריאל לא חוסך ביקורת מכל המפלגות שהביאו את ישראל למבוי סתום פוליטי. "זו בושה שיש בחירות פעם שלישית, בגלל פוליטיקאים מושחתים שאיכפת להם מהכיסא ולא מהציבור" הוא אומר, ומעריך שהבעיה לא תיפתר. "תהיה פעם רביעית, כי לא אכפת להם. הם עושים שם דילים אחד עם השני, לא באמת מעניין אותם מה צריך במדינה, הם דואגים למשכורת שלהם". גם ש"ס? אני שואלת. "כן, גם הם. הם גם פוליטיקאים. הם לא הכי טובים, אבל כאן בישראל צריך לבחור את הכי פחות רע. לי חשוב שתהיה פה מדינה ליהודים כמו שצריך, אין לנו מקום אחר. חשוב לי גם שאנשים יוכלו לחיות פה בכבוד".

"הכי מפריע לי במדינה שיש שיש אפליות", הוא אומר בכעס, "פה, בצד הזה של העיר, זה האנשים שיש להם בעיות בחיים, לא כמו הצפון". איך זה משפיע על ההצבעה, שאלנו. "אלה שיש להם בעיות בחיים, אנשים בשדרות ובאשקלון שמקבלים טילים, ופה בדרום העיר שאשכרה חיים עם המסתננים, מצביעים ימין", הוא אומר. שאלתי אותו למי היה מצביע אם לא לש"ס. "אם לא ש"ס דווקא הייתי מצביע לגנץ. ביבי יותר מדי זמן בשלטון, וצריך לתת הזדמנות למישהו חדש".

בית אבות 'צהלון' ביפו: "זאת בעיה לזקנים כשאין ממשלה"
דפנה איזברוך

מחוץ לקלפי של בית האבות 'צהלון' ביפו משתרך תור של חמישה דיירים בכסאות גלגלים, מלווים על ידי מטפלים ובני משפחה. דוד סרבו מבת ים הצביע בעזרת אשתו, פולינה. "אני מחליטה בשבילו למי להצביע. יש לו דמנציה, הוא כבר לא חי בעולם שלנו", אומרת פולינה.

לפולינה חשוב שתקום ממשלה בקרוב. "זאת בעיה לזקנים כשאין ממשלה. אני צריכה עזרה ממשרד הרווחה וכבר אין להם תקציבים. הבנות שלי גרושות ולא יכולות לעזור לי, ומצבי מאוד קשה."

בנוסף לדיירים, גם עובדי בית האבות גם זכאים להצביע בקלפי. עבור הסייעת קלרה וינשטיין, ההצבעה בקלפי בבית האבות חסכה ממנה את הצורך למהר לקלפי במקום מגוריה, בת ים, אחרי יום ארוך של עבודה. "אנחנו מאוד מרוצים שיש פה קלפי", היא אומרת, "כולנו מקווים שהפעם התוצאה תהיה סופית".