שרי האוצר של מדינות האיחוד האירופי הסכימו ביום חמישי השבוע להפעיל את סעיף החירום בכללים הפיסקליים שמאפשר למדינות להגדיל את ההוצאה הממשלתית, ללא הגבלה קבועה מראש, וזאת כדי לצמצם את הפגיעה מנגיף הקורונה. בהתאם להחלטה יושהו הכללים הפיסקליים המרסנים בלי הגבלה, עד שנגיף הקורונה יחלוף.

על פי אמנת האיחוד האירופי, כלל מדינות האיחוד מחויבות לנהל מדיניות תקציבית מרסנת. האמנה גם אוסרת על מדינות חברות לקיים גירעון גבוה מ-3% או חוב גבוה מ-60% תמ"ג. מדובר בכללים מחמירים התקפים על כל מדינות האיחוד, ורק בשעות חירום ניתן להפעיל סעיף מיוחד שמבטל את ההגבלות לזמן בלתי מוגבל.

האיחוד האירופי ואיטליה (shutterstock)

ההחלטה עשויה להיות חיובית במיוחד בעבור איטליה, שמתמודדת עם ההתפרצות הגדולה ביותר ביבשת. איטליה סובלת גם ככה מצמיחה נמוכה מזה שנים ארוכות, והשבתה של חלקים גדולים מצפון המדינה, איפה שחלק ניכר מהפעילות הכלכלית מתרחשת, עלולה להוביל את המדינה כולה למיתון.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

ממשלת איטליה הודיעה על חבילת תמרוץ של 900 מיליון יורו שיושקעו על ידי המדינה באיזורים מוכי הקורונה בצפון, והתחייבו להשקיע 3.6 מיליארד יורו בכלכלה כולה. מדובר ב-0.25% מהתוצר האיטלקי, והחלטה שבימים כתיקונם הייתה גוררת ביקורת נוקבת מצד האיחוד האירופי.

האחריות הפיסקלית מסייעת רק לחלק מהמדינות

המדינות השונות באיחוד האירופי נאלצות להתמודד באופן עצמאי עם ההשלכות של הנגיף על הכלכלה. ההתפרצות העלתה מחדש את הדרישה להביא ליצירת תקציב אירופי משותף, שינוהל באופן משותף על ידי כל המדינות החברות ויאפשר ניצול נכון יותר של המשאבים בהתמודדות עם משברים מהסוג הזה. כמקובל בשיטה, מדינות עניות יותר זוכות למשאבים מוגבלים יותר, ומדינות בעלות גירעון גבוה יותר אינן יכולות לעשות שימוש בתקציבים של מדינות בעלות גירעון נמוך יותר.

אלא שמדינות צפון אירופה, ובראשן גרמניה, הולנד ופינלנד, מתנגדות רעיון הקמת תקציב משותף שיהיה זמין לאירועים מהסוג הזה. לטענתם, מדובר בניסיון של מדינות עם מדיניות תקציבית פחות מרוסנת לעשות שימוש בתקציבים של מדינות עם גירעון נמוך יותר כדי לכסות על מה שהם מגדירים כ'חוסר אחריות פיסקלית' בימים כסדרם.