הבאת ילדים מעכבת את השתתפותן של נשים בשוק העבודה יותר מנישואין – כך עולה מנתוני מחקר שבדק את שיעורי ההשתתפות של נשים וגברים בשוק העבודה ב-84 מדינות. המחקר, שנערך על ידי האו"ם וארגון העבודה הבינלאומי, בדק כיצד מושפעת ההשתתפות בשוק העבודה של נשים וגברים בגיל המוגדר כ"גיל העבודה המרכזי" (25 עד 54) ממצבם המשפחתי – האם הם גרים לבד, חיים עם בן זוג או מגדלים ילדים.

שיעור ההשתתפות בכוח העבודה מתייחס לחלקה של האוכלוסייה בגיל העבודה הפועלת בשוק העבודה, בין אם בעבודה או בחיפוש עבודה. ההבדל בין שיעור ההשתתפות בכוח העבודה של נשים לעומת גברים מעניין במיוחד, מכיוון שהוא יכול לחשוף דפוסי מגדר שמשפיעים על החלטותיהם של אנשים להשתלב בשוק העבודה. על פי הנתונים, הפער המגדרי בהשתתפות בכוח העבודה קשור קשר הדוק לנורמות החברתיות המגדריות ותפקידי המגדר הסטריאוטיפיים.

המחקר מצא כי שיעור ההשתתפות בכוח העבודה של גברים בגיל המרכזי (54-25) הוא 95%, בעוד בקרב נשים בגיל המרכזי, שיעור ההשתתפות בכוח העבודה היא רק 52%. הפער המגדרי בהקשר זה מתרחב כאשר מתייחסים לאנשים בגיל המרכזי החיים עם בן/בת הזוג שלהם – 64% מהנשים במצב זה משתתפות בשוק העבודה לעומת 94% מהגברים, והוא אף גדול יותר כאשר מתייחסים לאנשים בגיל המרכזי, החיים עם בן/בת הזוג וילדיהם – 48% מהנשים ישתתפו בשוק העבודה לעומת 97% מהגברים.

באו"ם ובארגון העבודה הבינלאומי מסבירים את הפער בשיעורי ההשתתפות של נשים בשוק העבודה לעומת גברים בהקשר של מצב משפחתי. לדבריהם, ניתוח הפער המגדרי בהשתתפות בכוח העבודה על ידי התבוננות על משק הבית יכול לגלות עד כמה נורמות חברתיות מגדריות עומדות בבסיס ההחלטה של אנשים להשתלב בשוק העבודה.

לפי המחקר, שיעור ההשתתפות בכוח העבודה של גברים כמעט ואינו מושפע בהתאם למצבם המשפחתי בהשוואה לנשים: שיעור ההשתתפות בכח העבודה בקרב גברים שחיים לבדם עומד על 95%, בקרב אלו שחיים עם בת/בן זוג הוא עומד על 94%, ובקרב אלו שחיים עם בת/בן זוג וילדים על 97%. עם זאת, נשים בגיל בוגר שחיות לבד נוטות להצטרף לשוק העבודה בשיעורים גבוהים – 82% לעומת גברים באותו מצב משפחתי – 90%.

שיעור ההשתתפות של גברים בשוק העבודה נותר גבוה בכל סוגי משק הבית, ומשתנה מעט בהתאם למצב המשפחתי של הגברים. יתרה מזאת, התנודה היא בכיוון ההפוך לזה של השתתפותן בכוח העבודה של נשים – כלומר, שיעור ההשתתפות בכוח העבודה של גברים החיים עם ילדיהם הוא הגבוה ביותר מכלל קבוצות הגברים. החוקרים מציינים כי "מצב זה מרמז כי ברחבי העולם, לפחות במידה מסוימת, תפקידים מגדריים סטריאוטיפיים עדיין שולטים בהחלטות כלכליות ובהחלטות הנוגעות למשק הבית, כמו חלוקת מטלות הבית ומטלות הטיפול בילדים."

המצב המתואר נכון לכל היבשות, למעט אוקיאניה (לא כולל ניו זילנד ואוסטרליה) שם נשים שחיות לבד נכנסות לשוק העבודה בשיעורים נמוכים יותר מאלו שגרות עם בן זוג או ילדים, ואפריקה שמדרום לסהרה – שם שיעור ההשתתפות בשוק העבודה של נשים שמתגוררות עם בן זוגן וילדיהן, גבוה מעט יותר מאלו שמתגוררות רק עם בן/בת הזוג. עם זאת, בשני המצבים מדובר בשיעור השתתפות נמוך יותר מאשר בקרב נשים שמתגוררות לבדן.

המחקר מראה כי נוכחותם של ילדים במשק הבית ככל הנראה מונעת את כניסתן של נשים לשוק העבודה, בעוד שהיא דוחפת גברים להיכנס אליו. לפי המחקר, השפעה זו חזקה במיוחד כאשר הילדים מתחת לגיל 6, כלומר לפני גיל בית הספר.

עם זאת, מצבן של אמהות יחידניות שונה. להן שיעור השתתפות גבוה בשוק העבודה – 69%, בהשוואה לשאר הנשים, ללא קשר לגיל ילדיהן, ככל הנראה בשל המתח הכלכלי הקשור להיותן מפרנסות בודדות.