משרד התקשורת פרסם אתמול (ראשון) שימוע לפיו תבוטל דרישת הישראליות מבעלי חברות תקשורת בישראל, ומוצגת כ"הפחתת נטל רגולטורי", ובכך לאפשר לזרים שליטה מלאה בחברות ישראליות. בטווח הקצר, תקל ההחלטה על פרטנר להתנגד להצעת הרכישה של הוט ופטריק דרהי. בטווח הארוך, להחלטה יכולות להיות השפעות אסטרטגיות על עולם התקשורת, השפעות שכלל לא בטוח שיבואו לדיון מעמיק בתנאים הפוליטיים והציבוריים הנוכחיים.

לפי המצב היום, חברות סלולר נדרשות למינימום של 5% מהמניות בגרעין השליטה שיהיו בידי גורם ישראלי וחברות תקשורת קוויות ל-19%. דרישה זו מקורה בשיקולים ביטחוניים. אלא שעת כעת מתברר כי "לעמדת גורמי הביטחון, ניתן לקבוע חלופה לפיה ראש הממשלה ייתן לכל בעלי הרישיון הכלליים (מפ"א, אחוד ורט"ן) הוראות לפי סעיף 13 לחוק התקשורת, אשר יחילו על בעלי הרישיון האמורים דרישות חליפיות לדרישת הישראליות."

השימוע לא מפרט מה יהיו ההוראות החליפיות, ומציין כי ההצעה הולמת החלטת ממשלה קודמת בנושא "הפחתת נטל רגולטורי". על פניו, מדובר ב"משחק מלים" של משרד התקשורת, מפני שאין שום נטל רגולטורי בדרישת הישראליוּת. הישראליות של בעלי השליטה היא, על פניו, עובדה קיימת ויציבה. היא אמנם מהווה חסם בפני רוכשים זרים, אך לא דומה בשום צורה לנטל רגולטורי כמו חובות דיווח שנתיות, חובות הוצאת רשיון או חובת עמידה בזמני מענה טלפוניים מינימליים.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

שיטת ההתעלמות

"דרישת הישראליות" בשליטה בחברות סלולר הופחתה מ-20% ל-5% בשנת 2017, אך אדוארדו אלשטיין, השולט בסלקום, איננו ישראלי, גם לא ב-5%. כדי לעקוף זאת, הוסדר ש-5% ממניות סלקום מושאלות לישראלים הקשורים באלשטיין, אך אחזקתם מנוטרלת מכל השפעה.

פטריק דרהי הוא איל תקשורת בינלאומי, אשר עסקיו משתרעים בישראל, אירופה וארה"ב. הוא מתגורר בז'נווה, אך מחזיק בשליטה מלאה בחברת הוט הישראלית. בשנת 2011, שנתיים לאחר שהחל במסע רכישות בישראל, התאזרח דרהי כ"עולה חדש" בזכות יהדותו, אך הוא מחזיק גם באזרחות צרפתית, פורטוגלית ומרוקנית, שם נולד. עם זאת, דרהי לא גר בישראל, בשונה ממה שנדרש בחוק התקשורת באופן מפורש.

חברת האצ'יסון הסינית החזיקה בעבר בשליטה בפרטנר הישראלית, ומחזיקה כיום במניות השליטה בפרטנר, בנאמנות. החברה הגישה בקשה לקבל מחדש היתר שליטה, אחרי שמניות השליטה נמסרו לה שנית על ידי חיים סבן.

ארון תשתיות של חברת הוט (צילום: יהל פרג׳).

השינוי המוצע על ידי משרד התקשורת יבוצע ברשיונות החברות ובתקנות בלבד, ב"דרך עוקפת" את הצורך בשינויי חקיקה. עם זאת, מדובר בשינוי משמעותי בשוק התקשורת, שמוצע בזמן כהונתה של ממשלת מעבר. אם וכאשר הדבר יידרש לבחינה משפטית, הרי שבמשרד התקשורת יצטרכו לנמק מהו הצורך הדחוף בגינו שינוי זה נדרש וספק אם ימצאו כזה.

הסיכון לציבור הישראלי

שליטה בזרה בחברות תשתית עלולה להסב נזק לעובדי החברות ולציבור בישראל. כאשר בעלי השליטה הם ישראלים, היכולת להפעיל עליהם לחץ ציבורי בישראל גדולה יותר, ומצב זה מהווה מנוף מיקוח בנושאים כמו מעמד העובדים בחברה ומדיניותה הצרכנית. פטריק דרהי, למשל, הינו ישראלי "רק על הנייר". הקשיים שהערימה הוט על התאגדות העובדים בחברה לא נוגעים בו אישית ואי אפשר להפגין מולו בנושאים כמו זכויות העובדים, המחירים או איכות השירות.

תשתיות תקשורת הן נכס אסטרטגי, בעל משמעויות ביטחוניות, כלכליות וחברתיות נרחבות. העברת השליטה בהן לגורמים שמחוץ לישראל חושפת אותן לאינטרסים של גופים וגורמים זרים, הדורש פיקוח ודיון ציבורי מעמיק.

למי ההצעה יכולה להועיל?

ראשית, ההצעה יכולה להקשות על הוט לרכוש את פרטנר. חלק מהאטרקטיביות בהצעה של הוט, נובעת מכך שבפרטנר קיימת חולשה של בעלי השליטה. חיים סבן, בעל השליטה הקודם, העדיף שלא להשיב להאצ'יסון הלוואה של 300 מיליון דולר, אלא את הבטוחה בגין ההלוואה – מניות השליטה בפרטנר.

מכיון שהאצ'יסון היא, כאמור, תאגיד סיני שאין לו היתר שליטה בתוקף, המניות הללו מוחזקות כעת בנאמנות. כל עוד אין להאצ'יסון היתר כזה, כח המיקוח שלה חלש יותר וההצעה של הוט היא אטרקטיבית יותר.

מרוויחה נוספת עשויה להיות קרן סרצ'לייט, השולטת בבזק בעזרת השותף הישראלי דוד פורר. ביטול דרישת הישראליוּת יאפשר לקרן, אם תרצה בכך, להשיג את השליטה המלאה בחברה.

ומה האינטרס הלאומי?

המכון למחקרי ביטחון לאומי, פרסם ב-2018 נייר עמדה של דורון אלה, בנושא "רגולציה על השקעות ורכישות זרות בישראל ובעולם במבט השוואתי", בדגש על סין. לפי הנייר "עולה חשש כי היבטי הביטחון הלאומי והאינטרס הלאומי של ישראל אינם נשקלים בעת בקרה, אם קיימת, על רכישות והשקעות זרות בנכסים חיוניים למדינת ישראל, לביטחונה ולכלכלתה. לכן, לאור הסכם הסחר החופשי המתגבש בימים אלו בין ישראל וסין, נדרש לוודא שמספר תחומים יישארו בפיקוח של גופי ממשלת ישראל הרלוונטיים, עקב רגישותם היחסית מבחינת ביטחון המדינה והאינטרס הלאומי והכלכלי של ישראל".

כיום, חברות סיניות מעורבות בשליטה ברוב תחומי התשתיות בישראל – מים, תקשורת, חשמל, נמלים, כבישים ואחרות. ב-30 באוקטובר 2019 הוחלט בקבינט המדיני-בטחוני על הקמת ועדה מייעצת לבחינתם של היבטי ביטחון לאומי בתהליך אישור השקעות זרות, לאחר עבודת מטה של המל"ל בנושא. הקמתה מסמנת מגמה של הטלת מגבלות על רכישות זרות, ולא הסרת מגבלות, תוך הצגתן כ"הפחתת נטל רגולטורי" מיזמים ובעלי עסקים.

כך, מגמת השימוע היא קודם כל לאשרר בדיעבד את השליטה הזרה בסלקום ובהוט, ואולי גם לסלול את הדרך לשליטה זרה מלאה בבזק ובפרטנר, כל זאת תוך כדי כהונתה של ממשלת מעבר, ללא כל דיון בדרג נבחר כלשהו – הממשלה או הכנסת.

ניתן להעביר התייחסות לשימוע זה בכתב לידי עו"ד חני ניסני בדוא"ל Nisanih@moc.gov.il עד ליום 29 במרץ 2020​.