סדקים בקונצנזוס השמרני סביב הקורונה? שירה גרינברג, הכלכלנית הראשית במשרד האוצר וד"ר גיל בפמן הכלכלן הראשי של בנק לאומי התבטאו הבוקר (חמישי) בעד הרחבה תקציבית כהתמודדות עם ההשפעות הכלכליות של הנגיף על המשק. מדובר בצעדים עליהם מדינות רבות בעולם כבר הכריזו בימים האחרונים, ונהוגים בזמן משברים כלכליים כדי למתן את הפגיעה במשק.
בראיון בתכניתו של ירון דקל ברשת ב' אמרה שירה גרינברג שהממשלה יכולה להגדיל את התקציב כדי לאפשר הוצאה להתמודדות עם הקורונה. " נכנסנו למשבר הזה במצב כלכלי טוב מהבחינה הזו שיחס החוב תוצר שלנו נמוך, ואנחנו מדברים על שיעור אבטלה נמוך באופן יחסי. בגלל האינדיקטורים הכלכליים הטובים שלה תוכל להרשות לעצמה במידה וצריך להרחיב בצורה סבירה את הגירעון" היא אמרה.
"כל המדינות עושות את זה בשלב של משבר" הוסיפה גרינברג. "זו החשיבות שאומרים מדיניות אנטי מחזורית. כשיש צמיחה כלכלית יש חשיבות לשמירה על כללים פיסקליים ולהיות באינדיקטורים כלכליים טובים כדי שכשמגיע משבר שלא נצפה מראש יש אפשרות לבצע הרחבה פיסקלית, יש אפשרות למשק לתת כלים להמריץ את הכלכלה".
גרינברג שללה את האפשרות שהמדינה תעלה מיסים בשלב זה: "אני חושבת שבשלב הזה אנחנו לא הולכים לכיוון של העלאת מיסים. במידת הצורך אפשר להגדיל את הגירעון ללא העלאת מיסים" היא אמרה.
בסקירה השבועית של בנק לאומי ציין גיל בפמן, הכלכלן הראשי של הבנק כי "ההתמודדות עם הפגיעה הכלכלית הניכרת צריכה להגיע דרך הרחבת התקציב. באופן מעשי, מדובר בצעדים כמו השעיה זמנית של תשלומי מקדמות מס, על מנת להקל על חברות ועסקים שתזרים המזומנים שלהם נפגע. יש מקום לסיוע ממוקד לענפי המשק שנפגעו במידה רבה והם חיוניים להמשך תפקוד תקין של המשק". בסקירה קרא בפמן להגדיל גם את תקציבי הבריאות והרווחה.
לגבי השפעות הצעדים על הגירעון אמר בפמן כי הם יביאו לעלייה זמנית בגירעון, אבל שמדובר ב"צו השעה". בפמן העריך שבתרחיש שבו נגיף הקורונה ממוגר עד לסוף שנת 2020 יעמוד הגירעון על 4%-4.5%, והוסיף כי מהלכי הקיצוץ התקציבי והעלאת המיסים ידחו עד אחרי סיום משבר הקורונה גם אם תורכב ממשלה.
