בעקבות התפרצות נגיף הקורונה נקלעו מעסיקים רבים במשק למשבר כלכלי המקשה עליהם לשלם משכורות לעובדים. אף שפסיקת בתי הדין לעבודה קבעה כי יציאת עובד לחל"ת אפשרית אך ורק בהתאם להסכמת הצדדים, היקף משבר הקורונה וחומרתו, גרם ללא מעט מעסיקים לשלוח את עובדיהם לחופשות ללא תשלום (חל"ת) לפרק זמן בלתי ידוע, עד שהמצב הכלכלי יתייצב. הדבר מותיר עובדים רבים חסרי עבודה וחסרי הכנסה.

אז מה ניתן לעשות?

ראשית, דעו כי הנכם זכאים לקבל דמי אבטלה. עובד השוהה בחל"ת ביוזמת המעסיק לתקופה העולה על 30 יום, זכאי לתשלום דמי אבטלה מהמוסד לביטוח לאומי. בכפוף לכך שהוא עונה על יתר תנאי הזכאות לדמי אבטלה. ככלל, עובד שנותרו לזכותו ימי חופשה צבורים במועד צאתו לחל"ת, לא יהיה זכאי לדמי אבטלה עבור ימי האבטלה הראשונים כמספר ימי חופשה צבורים אלה. על אף האמור, עובד שהוצא לחל"ת בעקבות נגיף הקורונה, יהיה זכאי להתחיל לקבל דמי אבטלה מבלי לנצל את ימי החופשה הצבורים לו. לפרטים נוספים היכנסו לאתר הביטוח הלאומי.

שנית, בהתאם לפסיקת בית הדין הארצי לעבודה, היה והחלטתם, בעקבות הוצאתכם לחל"ת, לא לחזור למקום העבודה (במקרה בו למשל מצאתם עבודה חדשה), ניתן יהיה להכיר במועד הוצאתכם לחל"ת כמועד פיטורים לצורך קבלת זכויות המגיעות לכם כמפוטרים כגון פיצויי פיטורים והודעה מוקדמת.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

בית הדין לעבודה קבע: הוצאה לחל"ת בלתי מוגבל זהה לפיטורים

כך למשל נקבע על ידי בית הדין הארצי לעבודה בפרשת עאצי. באותו מקרה, נדונה תביעת שני עובדים שמעסיקם הוציא אותם לחל"ת לפרק זמן בלתי מוגדר, בעקבות אינתיפאדה שהתחוללה דאז. העובדים טענו כי הוצאה כפויה זו לחל"ת מהווה מעשה פיטורים ועל כן הם זכאים לפיצויי פיטורים והודעה מוקדמת. המעסיק טען מצדו כי לא התכוון לשלוח את עובדיו לחופשה לתקופה ארוכה, ולראיה אלה נקראו לשוב לעבודה תוך ימים ספורים, אך סירבו לעשות כן.

תביעה זו התגלגלה לבית הדין הארצי לעבודה שקבע כי כיוון שההוצאה לחל"ת היתה לפרק זמן בלתי מוגדר, יש בכך משום יסודות של ניתוק יחסי עבודה ביוזמת המעסיק, אשר משמעותם פיטורים. וכך נקבע: "אין זה מתקבל על הדעת כי מעביד 'יוציא' עובד לחופשה בלא תשלום שאינה מעוגנת בחוק, בהסכם קיבוצי או בהסכם העובד, מבלי לקבוע מועד לסיום החופשה, כאשר 'הוצאה' זו לא תיחשב כניתוק קשרי העבודה. הוצאה לחופשה בלא תשלום, לפרק זמן בלתי מוגדר, כאשר ברור מראש שאינו קצר (עד גמר האינתיפדה), דינה כפיטורים."

עוד הוסיף בית הדין הארצי כי אין בעובדה שהמעסיק ביטל זמן קצר לאחר מכן את החל"ת, כדי לשנות את התוצאה המשפטית של פיטורים. שכן, עם קבלת ההודעה על הוצאה לחל"ת לא היתה לעובדים ברירה אלא לחפש מיד מקום עבודה אחר, אותו היו חייבים לנטוש אילו היו צריכים לשוב לעבודה. על כן, קבע בית הדין הארצי כי התובעים פוטרו במועד בו קיבלו ממעסיקם מכתב המוציא אותם לחל"ת. כן חייב בית הדין הארצי את מעסיקם בתשלום פיצויי פיטורים והודעה מוקדמת.

דוגמה נוספת היא פרשת גליה פיליפוביץ שם נדונה תביעת עובדת חברת כוח אדם שהוצאה לחל"ת לפרק זמן בלתי מוגדר, בעקבות שביתת עובדים שהתקיימה בחברת חשמל בה עבדה. העובדת טענה כי הוצאתה לחל"ת כפויה כמוה כפיטורים, ועל כן על חברת כוח האדם לשלם לה פיצויי פיטורים והודעה מוקדמת. חברת כוח האדם טענה מצדה כי העובדת לא פוטרה אלא התפטרה, כיוון שלא הסכימה לשוב לעבודה עם סיום החל"ת בתום שביתת העובדים.

בית הדין הארצי לעבודה קיבל את תביעת העובדת ופסק כי הוצאתה לחל"ת שלא מרצונה מהווה כפיטורים. כן הדגיש בית הדין הארצי לעבודה כי החזרתה של העובדת לעבודתה (כלומר, ביטול הפיטורים) צריכה להיעשות אך ורק בהסכמתה.

איחולי בריאות טובה לכולם!


דניאל שחבר-שלום היא עורכת דין בלשכה המשפטית של ההסתדרות.

לעובדות ולעובדים בישראל יש כתובת לכל שאלה: 2383*
רוצים לדעת יותר על מה שמגיע לכם? התקשרו למוקד השירות והמידע בהסתדרות וקבלו מענה מהיר ומקצועי לשאלות על זכויות בעבודה

המידע לעיל הינו כללי בלבד, אין בו משום ייעוץ משפטי והוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי.