הסיוע שניתן עד כה לעסקים אל מול השפעות הקורונה הוא תזרימי – בצורת הלוואות ודחיית תשלומי מסים. אתמול לראשונה (שלישי) הכריזה הממשלה על תכנית תמריצים בגובה 5 מיליארד שקלים ועל מענק לעצמאיים, שאולי ישפרו את המצב. בינתיים מאות אלפי מעסיקים חוששים שגם אחרי כל הדחיות וההלוואות, יום התשלום יגיע – והוא יהיה כואב.

"עסק שסובל עכשיו ומוציא עובדים לחל"ת, למה שעוד חודשיים הוא יוכל פתאום לעמוד בתשלומים האלה? זה כמו לתת אקמול כדי להרגיע את התזרים כרגע, אבל ברור לגמרי שבסוף בסוף צריך לשלם את זה"

"אפשר לומר שהסיוע שניתן עד כה לעסקים הוא בבחינת דחיית הקץ", אומר אלי כהן, מנכ"ל חברת תרמוקיר תעשיות. "זה לא לתת הנחה ולא לתת פטורים. מה שהיינו צריכים לשלם היום אנחנו נשלם באחד במאי, וזה בהנחה האופטימית שעד אז אנחנו נצא מכל המשבר הזה. כשנצטרך לשלם זה כבר יהיה שני תשלומי ארנונה. בראשון במאי אנחנו נהיה חייבים לעירייה ארנונה על החודשים ינואר עד אפריל, שזה שני תשלומים בבת אחת" הוא מסביר.

אלי כהן, מנכ"ל חברת תרמוקיר תעשיות. "השאלה הגדולה שצריך להתמודד איתה היא על מי יפלו דמי המחלה של העובדים". (תמונה באדיבות המצולם)

 

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

קיימות שתי דרכים מרכזיות להפחית את הנטל מבעלי העסקים באופן ישיר: כיסוי חלק מההוצאות, ובעיקר כיסוי הוצאות דמי המחלה לעובדים שקיבלו הוראה להישאר בבית, כפי שעשתה ממשלת צרפת, או פטור ממס לעסקים במצוקה, כפי שעשתה בריטניה שהודיעה על פטור ממס לעסקים בהיקף של 1.1 מיליארד פאונד. אפשרות שנייה היא סיוע ישיר לעסקים שנקלעים למצוקה על ידי מענקים או חוזים.

מבחינת משרד האוצר, להקלות תזרימיות יש יתרון מרכזי אחד – הן לא משפיעות  על הגירעון. אלא שלטענת התאחדות התעשיינים, למרות העובדה שהצעדים התזרימיים עליהם החליטה הממשלה הם חיוניים בטווח הקצר, הם לא יספיקו כדי למנוע גל קריסות ופיטורים בהמשך הדרך.

 "ברור לך ששבועיים או עשרה ימים לדחות תשלומי מע"מ זה לא נותן הרבה", אומר כהן. "עסק שסובל עכשיו ומוציא עובדים לחל"ת, למה שעוד חודשיים הוא יוכל פתאום לעמוד בתשלומים האלה? זה כמו לתת אקמול כדי להרגיע את התזרים כרגע, אבל ברור לגמרי שבסוף בסוף צריך לשלם את זה".

קרן ההלוואות לסיוע לעסקים שהוקמה בשבוע שעבר מספקת גם היא עזרה זמנית לבעלי עסקים ומהווה תחליף להכנסות. במסגרת הקרן המדינה תעניק ערבות על 85% מההלוואה שיטול עסק כדי לפצות על הירידה בהכנסות. אלא שלמרות העובדה שמדובר בהלוואה בריבית נמוכה למדי, בעל העסק עדיין נדרש להחזיר אותה בסופו של דבר. לכן, כדי לפצות על ההכנסות הנמוכות עסקים קטנים עלולים לנפח את חובותיהם, וככל שמשבר הקורונה יימשך, כך גם יתפח גודל החוב.

כלי ההלוואות יכול היה להיות יעיל, אלא שהוא לא מתאים לאופי המשבר הכלכלי שהביא איתו משבר הקורונה. נכון להיום, אי אפשר לדעת כמה זמן יימשך המשבר, ובעלי העסקים אינם יודעים לאיזו תקופה של הכנסות נמוכות עליהם להיערך. משבר מהסוג הזה עלול להימשך חודשים ארוכים, בהם עסקים קטנים עלולים לצבור עוד ועוד חובות רק כדי להשאיר את הראש מעל למים.

בנוסף, הלוואות בערבות המדינה ניתנות רק לעסקים שהמחזור השנתי שלהם נמוך מ-100 מיליון שקלים. על פי כהן, ישנם עסקים בינוניים שהמחזור שלהם גבוה מ-100 מיליון, שנתקלים גם הם בקשיים תזרימיים, ולא מקבלים מענה מהמדינה כמעט בכלל.

בהתאחדות התעשיינים דורשים מהמדינה לקחת אחריות בעצמה על תשלום משכורות העובדים כל עוד המשק נמצא בפעילות מוגבלת, כפי שעושות מספר ממשלות אירופיות. "השאלה הגדולה שצריך להתמודד איתה היא על מי יפלו דמי המחלה של העובדים" אומר כהן. אלא שנכון לרגע זה, הממשלה לא הודיעה על כל כוונה להעניק סיוע לעסקים מעבר להקלות תזרימיות, ולמעשה ההקלה היחידה שמעניקה הממשלה היא פטור מתשלום 250 השקלים שגובה משרד החשב הכללי על הבדיקה הכלכלית של חברות שמגישות בקשה להלוואה בערבות המדינה.