שר האוצר משה כחלון הציג שורה של צעדים כלכליים להקלה על המשק בעקבות ההוראות החדשות להתמודדות עם התפשטות נגיף הקורונה. במרכז: חבילת תמריצים של 5 מיליארד ש"ח, דחיית תשלומים לבעלי עסקים ועצמאיים, מענק לעצמאיים והוצאת רוב המגזר הציבורי לחופשה בתשלום.
החידוש המרכזי בתכנית שהוצגה הוא הכוונה לגבש חבילת תמריצים למשק, שתוכנה לא גובש בשלב זה. בכך מצטרפת ישראל לשורת מדינות שמכריזות בימים אלה על חבילות דומות, במטרה להניע את המשק אל מול האפשרות של מיתון. ביחס לתוצר, חבילת הסיוע עליה הכריזה ישראל עומדת על כמחצית מזאת שעליה הכריזה ממשלת בריטניה. בקנדה יודיעו היום על חבילת סיוע בגובה 1-2% מהתוצר, לעומת כחצי אחוז בישראל.
בהמשך לצעדים שכבר הוצגו, הציג משרד האוצר שורה של צעדי סיוע תזרימיים למעסיקים ועצמאיים:
• הקדמת תשלומים לספקי הממשלה הקטנים והבינוניים.
• מתן אורכה לכלל העסקים בהעברת המע"מ לקופת המדינה.
• דחייה ופריסה של תשלומי ביטוח לאומי של חודש אפריל.
• דחיית תשלומי חובה לעצמאיים ועסקים קטנים ובינוניים.
• דחיית תשלומי ארנונה עסקית תוך סיוע תזרימי לרשויות חלשות.
בנוסף יקבע מענק סיוע מיוחד לעצמאים בגובה של עד 6,000 שקלים – המענק מיועד לעצמאים קטנים אל מול ההפסדים הצפויים להם בשל הירידה בפעילות המשקית.
לגבי העובדים: שר האוצר הודיע כי רוב עובדי המגזר הציבורי יצאו לחופשה בתשלום ביום רביעי על חשבון ימי החופשה שלהם. לגבי העובדים במגזר העסקי, ההסתדרות המעסיקים והאוצר הסכימו להימנע מפיטורי עובדים ולהעדיף העברתם לחל"ת בתקופת המשבר. התכנית מכילה גם החלטה לקצר את משך העבודה של עובד הזכאי לדמי אבטלה מ-12 חודשים ל-6 חודשים.
לגבי אלה שאיבדו את עבודתם, התכנית מבטיחה מענק מיוחד למפוטרים, אך לא מפרטת את גובה המענק ומי יהיה זכאי לו. בנוסף מקלה התכנית רישום מהיר ודיגיטלי לשירות התעסוקה ללא צורך בהתייצבות פיזית. כמו כן, התכנית כוללת "שיפור ההכשרה המקצועית", לא ברור באיזה אופן. כמו כן, יוקלו התנאים לקבלת לאשראי למשקי בית.
התכנית גם מכילה מספר צעדים להקלת הנטל התזרימי על משקי הבית: הקדמת תשלומי מס הכנסה שלילי, הקלות במתן הלוואות והגדלת מסגרת אשראי ודחייה בתשלומי המשכנתאות ע"י הבנקים ומשרד השיכון לזכאים.
בנוסף מכילה התכנית צעדי דיגיטציה והקלות רגולציה: צמצום חובת המענה לצרכן וזמני אספקה וטיפול, עצירת רגולציה חדשה, דחיית תיקון ליקויים שאינם מסכני חיים, חידוש רישיונות ותעודות לאזרחים.
בסוף התכנית מפורטים מספר רב של פרויקטי תשתיות שאושרו בשנים האחרונות. יש לציין כי למרות שנכונה להם השפעה חיובית על המשק בטווח הארוך, אין בהם בשורה של ממש בהתמודדות הכלכלית עם השפעות הנגיף בטווח הבינוני או הקצר. מרבית העובדים בפרויקטים אלה אינם ישראלים, מה שמבטל כמעט לחלוטין את השפעתם החיובית על המרצת המשק הישראלי.
נגיד בנק ישראל, פרופ׳ אמיר ירון בירך על הצעדים והוסיף: "חשוב ליצור רשת בטחון משמעותית ומוגדרת בתקציב, שתאפשר מרחב פעולה לסיוע משמעותי לביצוע הפעולות הנדרשות לטיפול במשבר".
