חדשות שקריות (פייק ניוז) ומידע מוטעה אינם תופעה חדשה. בעידן הרשתות החברתיות הם צמחו להיקפים בלתי נתפשים. בימים כתיקונם, יש למידע השגוי המופץ ברשתות השפעה מזיקה על כולנו. בימים אלו של מגפת הקורונה, עשויות להיות לכך השלכות מסכנות חיים.

הדוגמאות למידע מוטעה על הקורונה רבות. מהודעות ווטסאפ הקוראות לציבור לשתות מים חמים ולעמוד בשמש, ועד לניסיונות הונאה של ממש כגון האתר המזויף של הביטוח הלאומי. תאוריות קונספירציה בלתי מאומתות על מקור הנגיף ליוו את הפרשה הזו מראשיתה. כך גם דיווחים על תרופות מפוקפקות כשמן אורגנו. עם ההודעה על ביטול הלימודים, נפוצו הררים של מידע לא מאומת על גורלו של שכר המורים. ציוץ (שקרי!) על כך שג'ל חיטוי אינו מועיל נגד נגיף הקורונה זכה למאות אלפי סימוני "אהבתי" וכמעט מאה אלף ציוצים חוזרים. יש עוד דוגמאות רבות.

כשם שנגיף הקורונה ממשיך להתפשט על אף מאמצים לבלום אותו, כך ממשיכות להתפשט גם הידיעות השקריות. בארגון הבריאות העולמי הגדירו את המצב כ"מגפת-מידע"  , אבל כש-40% מהציבור צורך את עיקר החדשות שלו באינטרנט, ספק אם הקריאות לציבור להפסיק לצרוך מידע על הנגיף ברשתות החברתיות יישאו פרי. אז איך נדע על איזה פרסום ניתן לסמוך?

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

אם אתם חיים בדמוקרטיה מערבית, כלל האצבע אומר שככל שמידע הוא חשוב יותר, כך סביר יותר שהוא יופץ דרך ערוצים מרכזיים. קיבלתם הודעה בקבוצת ווטסאפ ובה מידע מחוקר קורונה בכיר? אלא אם אתם מכירים אישית חוקר כזה,  הסיכוי שמדובר בהודעה אמינה נמוך בהרבה מהסיכוי שהמידע כוזב. אבל פעמים רבות המידע הכוזב "מתחבא" בתוך מה שנראה כמו ידיעה לגיטימית, מה גם שהדחף להיות הראשונים שמביאים לחברינו מידע עשוי להיות חזק מאתנו. מה ניתן בכל זאת לעשות כדי להבטיח שאיננו "מדביקים" את חברינו הדיגיטליים במידע מוטעה?

את אחד החיסונים היעילים למגפת המידע פיתח פרופ' מייק קאלפילד, מומחה לאוריינות דיגיטלית מאוניברסיטת מדינת ושינגטון. באתר ייעודי, הוא מבקש ללמד את הציבור כיצד להבחין בין חדשות מהימנות ומידע כוזב. האתר מכיל ארגז של ארבעה "כלים" פשוטים. באופן נוח, ראשי התיבות של הכלים בעברית (תרגום שלנו) הם: ע.מ.ד.ה. חמושים בעמדה מגובשת, נוכל כולנו להתגונן טוב יותר בפני המחלה. סדר הפעולות שמציע לנו קאלפילד הוא כדלהלן:

עצור. כשדחף לשתף ידיעה משתלט עליך, כשאתה חש הפתעה או כל רגש חזק אחר, עצור, והפעל את הכלים הבאים.

מקור. אחרי שעצרת, הגיע הזמן לבדוק את מקור הידיעה. ברשתות החברתיות "ריחוף" עם הסמן מעל פרופיל המשתמש שממנו הגיע המידע חושף פרטים על המפרסם. האם זה מקור אמין דיו כדי לשתף אותו בלי מחקר נוסף? אם אתה לא בטוח, חיפוש של המקור בויקיפדיה, או בגוגל, עשוי לעזור. מידע ללא מקור אינו אמין, גם אם קיבלת אותו בווטסאפ מאבא של השכן.

דיווחים. עדיין לא בטוח? חפש דיווחים אחרים על הנושא, או מילות מפתח מתוך הידיעה שהגיעה לידיך. חדשות גוגל הוא דרך נוחה לעשות חיפוש בו זמני ברוב אתרי החדשות הגדולים. פעמים רבות תמצא כך מידע מוצלח יותר על הטענה שאתה מנסה לבדוק. אם המידע הזה לא מדווח באף כלי תקשורת רציני, מדובר כנראה במידע כוזב. לעיתים תגלה כך גם דיווחים של בודקי עובדות מקצועיים על כך שהמידע שהגיע אליך הוא שקרי או מוטעה.

הֶקשר (קונטקסט). נהוג לומר ש"הקשר הוא הכל". אכן, מידע עשוי להיות תקף או מוטעה בהתאם להקשר בו הוא מוצג. ההתחלה של בדיקת הקשר היא פשוטה – בדוק את תאריך הפרסום. מידע שהיה נכון לפני שנתיים, או אפילו שבוע, עשוי להיות שגוי היום. השלב הבא דורש מעט יותר עבודה – להיכנס לקישורים והפניות ולבדוק אותם. לא תמיד חייבים לקרוא את המאמר במלואו, חיפוש של מושגים רלוונטיים עשוי לעשות את העבודה. מובאות שלא בהקשרן, או סיכומים רשלניים של מאמרים, נפוצים משאתם חושבים.

סיימת לעבור דרך ארבעת שלבי הע.מ.ד.ה והמידע נראה לך כאמין? כל הכבוד. יכול מאוד להיות שחבריך הספיקו כבר לשמוע אותו בחדשות, אבל אתה מוזמן להפיץ אותו ללא חשש מהדבקה. המאבק בנגיף הקורונה דורש לא רק צעדים מצד הממשלה, אלא גם שיתוף פעולה אזרחי. בדומה לכך, לצד המאבק של ענקיות המדיה החברתית במידע הכוזב הזורם דרכן, נדרש מאמץ אישי של כולנו. שימוש בכלי הע.מ.ד.ה עשוי לעזור לנו לצמצם את מגפת המידע המוטעה.​