משרד האוצר פרסם אתמול (שלישי), מסמך פנימי של אגף התקציבים ובו המלצות ליישום תכנית "חיסכון לכל ילד". החלטת הממשלה שעברה באמצע 2015 וקובעת הגדלה של קצבת הילדים והעברת 50 שקלים בחודש לחיסכון מחכה כבר למעלה משנה שמשרד האוצר יקבע היכן ייצבר הכסף. על פי המלצות אגף התקציבים, הכסף ינוהל על ידי קופות הגמל שתיגשנה למכרז. קופת הגמל שתזכה במכרז תתחייב לדמי ניהול נמוכים, שישולמו ע"י המדינה, הקמת אתר אינטרנט ייעודי בו יוכלו ההורים לבדוק את מצב החיסכון. בנוסף ל-50 השקלים אותם מפקידה המדינה, ממליצים באגף התקציבים לאפשר להורים להפקיד 50 שקלים נוספים בחודש בקופת הגמל. את הכסף יוכלו הילדים למשוך בהגיעם לגיל 18. אז יקבלו גם 500 ₪ נוספים מהביטוח הלאומי שמטרתם לכסות את מס רווחי ההון על החיסכון. מי שיבחר להשאיר את הכסף בקופה יקבל 500 שקלים נוספים מהביטוח הלאומי.

בנק או קופות גמל?

באגף התקציבים העדיפו את ההשקעה בקופות הגמל ולא בבנקים, זאת בניגוד לעמדת החשבת הכללית, מיכל עבאדי-בויאנג'ו. הסיבה בגינה ממליצים באוצר על השקעה בקופות הגמל היא התשואה הגבוהה יותר שניתן להשיא באמצעותן. על פי התחזית שערכו באגף, השקעת הכסף באמצעות קופות הגמל בתשואה ממוצעת של 4.3% צפויה להחזיר לחוסכים כ 22,900 ₪ בסוף התקופה לעומת 14,000 ₪ אם הכסף יושקע בקופות החיסכון של הבנקים, הצוברות ריבית שנעה בין אחוז לשניים. ההשקעה בקופות הגמל תוכל להיקבע ע"י החוסכים, בין השקעה סולידית באגרות חוב או השקעה בסיכון גבוהה יותר במניות. מעבר לכך, באגף התקציבים ממליצים כי יקבע מסלול סולידי בקופות הגמל כברירת מחדל.

במשרד החשבת הכללית התעקשו לאפשר להורים להחליט לחסוך דווקא בבנק, כאופציה סולידית ובטוחה יותר. אחת הסיבות בגינן לא רצו באגף התקציבים להמליץ על חיסכון בנקאי, קשורה לרצון של שר האוצר לצמצם את כוחם של הבנקים. העברת החסכונות לבנקים יכולה להוביל ללחץ של הבנקים לאפשר להם לחזור ולהשקיע בשוק ההון, ממנו הם יצאו לפני כעשור בעקבות מסקנות ועדת בכר.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

החשבת הכללית באוצר, מיכל עבאדי-בויאנג'ו צילום: נעם ריבקין פנטון/ פלאש 90

החשבת הכללית באוצר, מיכל עבאדי-בויאנג'ו צילום: נעם ריבקין פנטון/ פלאש 90

התכנית נוצרה כאילוץ שבין הלחץ של המפלגות החרדיות להגדלת קצבאות הילדים, לבין רצון האוצר לצמצם את הקצבאות או לפחות להפנות אותם מצריכה יומיומית – למטרת חיסכון.

צמצום פערים?

באוצר מתייחסים להחלטה כמנגנון לצמצום פערים. בעזרת החיסכון, לכל ילד בישראל המגיע לגיל 18 יהיה סכום כסף התחלתי איתו יוכל לצאת לעצמאות. פרופ' דני גוטווין מסביר כי בתכנית הזו יש בעיות שדווקא יתרמו להגדלת פערים. "הבעיה המרכזית היא שמדובר במהלך אוניברסלי. יתנו לכולם סכום שווה. עקרונית אני מסכים עם זה שמערכת רווחה צריכה לפעול תחת עקרונות אוניברסליים והאיזון המעביר משאבים מהעשירים לעניים צריך להתבצע דרך מערכת המס. הבעיה היא שבישראל מערכת המיסוי היא לא פרוגרסיבית."

דני גוטווין - תוכנית חיסכון לכל ילד תגדיל את הפערים. צילום: צחי לרנר, מתוך ויקימדיה

דני גוטווין – תוכנית חיסכון לכל ילד תגדיל את הפערים. צילום: צחי לרנר, מתוך ויקימדיה

גוטווין מוסיף ומסביר "השכבות החזקות שגם ככה חוסכות, מקבלות הטבה שאליה הן יוכלו להוסיף את החיסכון, דבר שהיו עושים בכל מקרה. זה טוב שלילד שאין לו אמצעים יהיה חיסכון, אבל כשמסתכלים על זה באופן יחסי הילד מהעשירונים העליונים יקבל מההטבה הזו יותר. המשמעות היא הגדלת פערים. לצערי יש פה מסך עשן. ע"י מנגנון שאמור להיות רווחתי מגדילים פה פערים. במצב שמערכת המיסוי הישראלי מייצרת אפליה מובנית לטובתם של בעלי ההכנסות הגבוהות, אני חושב שעדיף שהחיסכון היה דפרנציאלי, או מותנה הכנסה. שיתנו למי שמשתכר עד לשכר החציוני לדוגמה, מאחר והעיקרון שבו מערכת המיסוי לא תורמת לצמצום הפערים, מערכת הרווחה צריכה לפעול על מנת להיטיב עם מעוטי היכולת על פני בעלי האמצעים."

גוטווין מלין גם על הבחירה להעביר את הכסף לניהולם של גופים פרטיים, להם יש אינטרסים נוספים מלבד התשואה לחוסכים. "להון הישראלי יש עניין בדבר הזה. זה מגדיל את היקף הכסף שהפירמות ינהלו. זה מגדיל את הדיבידנדים של בעליהן. אפשר היה להחליט שהכסף ינוהל ע"י קרן עמיתים שמנהלת את קרנות הפנסיה הוותיקות. ראוי היה שחיסכון ציבורי ינוהל במערכת ציבורית הנמצאת בבעלות המדינה ולא בידיים פרטיות."