חודש בתוך משבר הקורונה ונראה שהקונצנזוס המתעצב הוא כי ממשלות העולם יצטרכו להעמיד חבילות תקציביות משמעותיות כדי להלחם במיתון מקומי ועולמי. כמעט כל הכלכלות הגדולות כבר הכריזו על גודל חבילת הסיוע. למרות שהמספרים רחוקים מלהיות סופיים, כבר עכשיו מתגלים פערים משמעותיים בגודלו היחסי של הסיוע בכל מדינה.

גודל חבילות התמיכה עליהן הכריזו ממשלות העולם, כאחוז מהתמ"ג (הנתונים מתבססים על הצהרות המנהיגים בתקשורת)

על פי ההצהרות ארה"ב היא המשקיעה הגדולה ביותר נגד השפעות הנגיף – אלא ששם נדרש אישור שני בתי הפרלמנט כדי שההצהרות יהפכו למציאות. ניו זילנד וקנדה הציגו את התכניות המקיפות ביותר עד כה. תכניות אלו כוללות רשת בטחון סוציאלית, והשקעה נרחבת בתשתיות. מדינות אירופה – הנפגעות המרכזיות כרגע מהמגיפה – הציגו תכניות קטנות יחסית יחסית שערכן כאחוז מהתמ"ג. ישראל משתרכת מאחור עם תכנית קטנה במיוחד – כחצי אחוז מהתמ"ג. גרמניה הציגה תכנית אשראי נרחבת אבל לא תכנית להרחבה פיסקלית. על סין שהשקיעה סכומי עתק בהתמודדות עם הנגיף לא פורסמו נתונים ברורים.

מאות המיליארדים שהובטחו עד כה על ידי ממשלות העולם עוד לא הושקעו בפועל, אבל כבר עכשיו מדובר בשינוי של ממש בשיח המקובל על אפשרויות ההתמודדות עם המשבר. בעוד שבעשורים האחרונים, האפשרות של תמרוץ הכלכלה על ידי הרחבה תקציבית נחשב למוקצה, נראה שאפילו במפלגות השמרניות ביותר מתכננים להשקיע מיליארדי דולרים בניסיון למנוע ממשבר הקורונה להפוך למיתון עמוק וכלל עולמי.

אלא שלא כל הממשלות מסכימות על גודל חבילת הסיוע שאותה יש להעניק למשק. לעומת ממשלת ישראל, שעד כה התחייבה להוצאה שווה לכ-0.5% מהתוצר, ממשל טראמפ מנסה בימים אלו לאשר תכנית השקעה של כטריליון דולר, ששווים לכ-4% תוצר. לגודל חבילת הסיוע יש משמעות דרמטית ביחס ליכולת של המשקים לעמוד בזעזוע שהביא נגיף הקורונה. ככל שחבילת הסיוע גדולה יותר, ניתן להקדיש משאבים רבים יותר לסיוע לאזרחים שייפגעו כתוצאה מהמשבר, במקום שיופקרו לגורלם. גודל חבילת הסיוע קובע את הגבולות בהם המדינה יכולה לנהל את הסיוע שהיא מעניקה, וזאת עוד לפני השאלה כיצד משאבים אלו מתחלקים במשק.

ההשוואה לוקחת בחשבון רק את ההתחייבויות התקציביות של הממשלות, ללא התחייבות לערבויות על הלוואות. ערביות הן למעשה התחייבות לשלם רק במידה ועסקים אינם יכולים לעמוד בהחזרים, ובמרבית המקרים לא מדובר בכסף שיוצא בפועל למשק. כמו כן, ההשוואה מבוססת על הצהרות הממשלות השונות בלבד.​