ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם קיבוצי המסדיר את תנאי העובדים שיוצאו לחופשה בעקבות העברת המגזר הציבורי למתכונת חירום. לפי ההסכם, העובדים שלא יוגדרו כחיוניים יצאו לחופשה על חשבון ימי החופשה שלהם עד סוף חג הפסח. עובדים שלא עומדת לזכותם כיום יתרת ימי חופשה, ישהו בחופשה על חשבון ימי חופשה עתידיים. עוד נקבע כי ההסתדרות והמעסיקים יקימו קרן ימי חופשה משותפת, כדי לסייע לעובדים שלא צברו ימי חופשה מספיקים, וזאת מתוך עקרון של ערבות הדדית ובהתאם לכללים שיעוגנו בהסכם קיבוצי עתידי.

ההסכם ייכנס לתוקף החל ממחר (ראשון), עם כניסת תקנות שעת החירום לתוקף, ויחול למשך כחודש – עד ל-16 באפריל, סוף חופשת הפסח.

ההסכם נחתם בתיאום עם יו"ר מרכז השלטון המקומי חיים ביבס ובשיתוף נציב שירות המדינה, פרופ' דניאל הרשקוביץ. עקרונות ההסכם סוכמו ביום שני השבוע, ועם ההחלטה על מצב החירום הוא נחתם ונכנס לתוקף. מבחין בין עובד חיוני כפי שנקבע על-ידי מנהלו או על פי דין הנדרש להמשיך את עבודתו, לבין עובד רגיל שאינו מוגדר כחיוני והתבקש שלא להתייצב במקום עבודתו, אלא להישאר בביתו.

לפי ההסכם, ניתן יהיה להעסיק בחודשי יולי ואוגוסט עובדים שאמורים להיעדר ממקום העבודה בתשלום בחודשים אלו, כגון עובדים במערכת החינוך. זאת בתנאי שמספר הימים שאליהם ייקראו לא יעלה על מספר הימים בהם נעדר העובד מעבודתו בתקופה הנוכחית. כמו כן, במקומות עבודה בהם נהוגה חופשה מרוכזת שתחילתה בערב הפסח, ההסכם יותר אותה על כנה, ולא יחולו שינויים בנוגע אליה, לרבות בנוגע לחיוב מאזן ימי חופשת המנוחה לפי הסדר החופשה המרוכזת לה הם זכאים.

ההסכם צפוי לחול על עובדי נציבות שירות המדינה ומשרדי הממשלה, וכן על העובדים בשלטון המקומי, עובדי המועצות הדתיות, עובדי המוסד לביטוח לאומי ושירות התעסוקה וכן על עובדי האוניברסיטאות. מעסיקים ציבוריים נוספים, כגון חברות ממשלתיות ועירוניות, יוכלו אף הם להצטרף להסכם.

ההסתדרות תוכל לפנות למעסיקים, לגבי עובדים שהוצאו לחופשה ללא תשלום בשבוע שטרם מועד תחילת ההסכם, ולבקש שיחול גם לגביהם, כולם או חלקם. עם זאת, ההסכם לא יחול על עובדים השוהים בחל"ת מתקופה מוקדמת יותר, וכן על עובדים בשירות מילואים או בחופשה לרגל תקופת לידה והורות. הצדדים להסכם התחייבו להקים ועדת מעקב שתעקוב אחר יישומו, וכן התחייבה הממשלה לפעול לקידום הליכי חקיקה לשם יישום ההסכם ועיגונו, בכל מקום בהם הוא מתנגש עם חקיקה קיימת.

הסכם החירום נחתם בהמשך להגבלות שהטיל משרד הבריאות על מקומות העבודה בשבוע שעבר, ולתקנות שעת החירום שאושרו בממשלה ביום שישי וחייבו את צמצום הפעילות במקומות העבודה ל-30% בלבד ממצבת כח האדם, לצורך המאבק בהתפשטות נגיף הקורונה. "לנוכח הנסיבות החריגות שנוצרו, ביקשו הצדדים למצוא פתרונות לעובדים שנאסר עליהם להגיע לעבודה ואינם יכולים להמשיך לעבוד במתכונת עבודתם הרגילה", נכתב בהסכם.

בר-דוד התייחס להסכם במכתב אישי לחברי ההסתדרות ביום חמישי בשבוע שעבר. "קיבלתי החלטה שגם אנו נירתם נסייע 'ונכנס תחת האלונקה'", כתב. לדבריו, ההתמודדות עם המשבר מתחלקת לשני חלקים: "עד לאחר חג הפסח אנו יודעים לשמור על המשק בפתרונות שנתנו. אם המשבר יימשך לאחר חג הפסח נהיה במצב אחר לחלוטין, אשר גם איתו נדע להתמודד".