"רמת שאפתנות דומה לזו של תכנית מרשל וחזון דומה לזה של הניו דיל", כך הגדיר אמש (שבת) ארגון ה-OECD את התגובה הנדרשת ממדינות העולם למשבר הקורונה בהצהרה שפרסם יו"ר הארגון, אנחל גורייה. בהצהרה פורט גורייה את הצעדים הנדרשים לדעת הארגון כדי להתמודד עם משבר הקורונה, הכוללים השקעה בהיקפים הגדולים ביותר שנראו מאז סיום מלחמת העולם השנייה.

מעבר לשיתוף הפעולה בעניין מציאת חיסון לנגיף, הארגון ממליץ על שורה של צעדים כלכליים שיהוו למעשה היקף השקעה ממשלתית שלא נראה באירופה וארה"ב מאז מלחמת העולם השנייה. על-פי המסמך, ההשלכות הכלכליות של הקורונה "כבר עברו בהרבה את התרחישים הקשים ביותר שדמיינו בהערכות הראשוניות", וכותביו מעריכים כי המשבר יכניס את הכלכלות הנפגעות ל"קיפאון עמוק" שדרך היציאה ממנו אינה ברורה.

יחידת טיפול נמרץ בבית החולים בברשיה, איטליה (צילום: Claudio Furlan/LaPresse via AP).

לכן, הארגון קורא לממשלות לאמץ תכנית כלכלית משותפת שתורכב מהשקעה ממשלתית מאסיבית במערכות הבריאות והרווחה, יחד עם תכנית השקעות כללית במשקים המוגדרים "מפותחים". הארגון מגדיר את שלוש המטרות של תכנית השקעות שכזו כסיוע למערכות הבריאות בהתמודדות עם התפרצות הנגיף, ייצוב של הכלכלות תחת התנאים המגבילים של הקורונה, ויצירת מענה "לצורך ארוך הטווח במדיניות וגישות חדשות כדי לתקן את מה שנפגע ולחזק את הכלכלות לקראת זעזועים בעתיד".

הארגון מתייחס לשחיקת מערכות הבריאות הציבוריות ברחבי מדינות ה-OECD בעשורים האחרונים, וקורא לתכנית השקעה דרמטית וארוכת טווח במערכות אלו. "משבר הקורונה מבליט את החולשה הבולטת של מערכות הבריאות שלנו, ממספר מיטות הנמוך בבתי החולים ועד לגודל כוח העבודה (במערכות הבריאות הציבוריות – י.ק)", כותב גורייה. הארגון קורא לתכנית השקעה בכל אחת מהמדינות שתאפשר למערכת הבריאות להתמודד עם המשבר ללא הגבלות תקציביות, ותעניק סיוע רפואי לכל אזרח בחינם.

בניית סכר כחלק מה"ניו-דיל" (איור: וייליאם גרופר)

הארגון קורא גם לתכנית השקעה משולבת, שתקטין עד כמה שניתן את הפגיעה בכלכלות בזמן משבר הקורונה. בין הצעדים עליהם ממליץ הארגון: העלאת קצבאות והקלה על תנאי הזכאות להן, העברות ישירות מהמדינה לעצמאים כדי לפצות על אבדן ההכנסה ויצירה מכוונת של מקומות עבודה זמניים על-ידי המדינה. הארגון ממליץ גם על הקלות במיסים המוטלים על חברות, פיצויים על אבדן הכנסות לעסקים קטנים ובינוניים ובייחוד אלו בתעשיות התיירות והפנאי.

"רמת שאפתנות דומה לזו של תכנית מרשל וחזון דומה לזה של הניו דיל"

אלא שהמלצת ה-OECD אינה מתמצה במשבר הקורונה. הארגון ממליץ למדינות לאמץ תכנית השקעות בשיתוף פעולה בין ממשלות בתשתיות, בריאות ציבורית ופיתוח, שימשיכו גם לאחר המשבר.

מדוע הוזכרו הניו דיל ותכנית מרשל?

האזכור שעשה גורייה לניו דיל ותכנית מרשל משקף משהו נוסף על עמדותיו של אחד מהארגונים הכלכליים הבינלאומיים המובילים. הניו דיל הייתה תכנית ההשקעות הרחבה והמעמיקה ביותר בהיסטוריה של ארה"ב, שלמעשה סיימה את השפל הגדול בשנות השלושים. דרך השקעה מאסיבית בתשתיות, יצירת מערכת הרווחה המוכרת לנו כיום ועידוד המוני של עובדים להצטרף לארגוני עובדים, תמרצה ממשלת ארה"ב את המשק והוציאה אותו מהמשבר החמור ביותר בתולדותיו.

עובדים בתעשיית הבדים שצמחה בתקופת ה"ניו-דיל" מחוץ למרכזי הערים במטרה לעודד תעסוקה, 1936 (צילום: Everett Historical / shutterstock).

תכנית מרשל הייתה גם היא תכנית השקעות עצומה שמטרתה הייתה בנייה מחדש של אירופה לאחר החורבן של מלחמת העולם השנייה. יתכן שהאזכור של ארגון ה-OECD את התכניות הללו נובע מהעובדה שמדובר בשתי תכניות ההשקעה הגדולות ביותר בהיסטוריה, שהיו בעלות היקף עולמי, כפי שמציע הארגון.

עם זאת, כדאי לזכור נקודה אחת נוספת על התכניות האלו. למעשה, תכנית מרשל והניו דיל היו אלו שבנו את מדינות הרווחה כפי שהתקיימו מסיום מלחמת העולם הראשונה ועד לשנות השמונים של המאה הקודמת. ארגון ה-OECD, יחד עם קרן המטבע הבינלאומית, מזהירים כבר שנים מפני העלייה הגוברת של אי-השוויון במדינות הארגון, וממליצים באופן עקבי על מדיניות כלכלית הכוללת השקעה גדולה יותר של המדינה במערכות הציבוריות, יחד עם מדיניות שמטרתה להפחית את אי-השוויון בין אזרחי המדינה. יתכן שאזכור שתי תכניות אלו מצביע על הכיוון הרצוי של אותן "מדיניות וגישות חדשות" הרצויות מבחינת הארגון לעבר ניהול מדיניות כלכלית שמפחיתה את אי-השוויון, יחד עם זניחת האובססיה לגירעון ממשלתי נמוך.