עם שבוע של ניסיון ומידה מסוימת של אי וודאות לגבי ההמשך, שלושה מורים בתיכונים מספרים ל'דבר' על ההזדמנויות והאתגרים החינוכיים שהציב בפניהם משבר הקורונה, וגם לא חוסכים ביקורת על מקבלי ההחלטות.

"ההתארגנות לקחה המון זמן, והתחלנו ללמד בפועל רק ביום שלישי", מספרת נטע אופיר, מחנכת ומורה למתמטיקה וייצור דיגיטלי בתיכון דרור גליל. על הטענות כאילו המורים יצאו השבוע למעין חופשה היא אומרת בנחרצות: "כל מחנך יגיד לך, ואנשים צריכים להבין את זה, שמדובר בבניית שיעורים אחרים לגמרי, זו לא אותה הדרך שבה מלמדים בכיתה".

נטע אופיר, "מדובר בבניית שיעורים אחרים לגמרי".(תמונה באדיבות המצולמת)

אופיר הגיעה להוראה אחרי שנים ארוכות בהייטק. הרקע שלה הקל עליה את המעבר מהוראה פרונטלית למקוונת, אך עבור חלק מעמיתיה בבית הספר, מדובר באתגר גדול בהרבה. "ההתמודדות פה היא היכולת להצליח להשתמש באמצעים טכנולוגיים מקבילים", היא מספרת, "מורים שאין להם מסך מגע נאלצים להשתמש בעכבר בתור הטוש ללוח, וחווים קשיים", היא מסבירה. היא מציינת שבימים האחרונים פתחה קבוצה של בוגרי יחידת המודיעין 8200 קבוצת וואטסאפ שמציעה תמיכה טכנולוגית למורים שזקוקים לכך (להצטרפות לקבוצה, לחצו כאן).

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

לצד האתגרים הטכנולוגיים, התנאים החדשים מציבים גם אתגרים פדגוגיים. לדברי אופיר, היעדר קשר העין בין המורה לתלמידים מקשה מאוד על יצירה 'מתח לימודי', אותו כוח שמאפשר את הלמידה המשותפת בכיתה. "המצב החדש דורש הרבה יותר עבודה עצמית של הילדים", אומרת אופיר, "ההסברים צריכים להיות מאוד קצרים, כדי לא להתיש."

אופיר מודאגת מכך שיש נערים ונערות שאופן הלמידה מרחוק לא מתאים להם. "ילדים שמאוד צריכים את הקשר הפיזי, הבין אישי – כשהם תקועים בבית, זה גומר אותם. הקשר בינם לבין הסביבה דרך מחשב באופן חד משמעי לא מתאים להם, ויש סכנה גדולה שהם ילכו לאיבוד".

"תהליכי למידה איכותיים ישפרו את מצב הרוח"

המעבר למרחב המקוון לא מציב רק קשיים, אלא גם הזדמנויות חינוכיות מגוונות שאינן קיימות בשיעור בכיתה. "זה שהשיעורים באפליקציה, פנים מול פנים, מרגיש לתלמידים יותר מסודר, כך שיש פחות הפרעות ובעיות משמעת", מספרת הדר ברקת, מחנכת ומורה ולספרות בתיכון גימנסיה בירושלים, שמחלקת את זמנה בשבוע האחרון בין לימודי הוראת ספרות וחינוך הכיתה, ומתמודדת עם עומס עבודה כפול מבשגרה. "המורה מדבר, התלמידים מקשיבים, ואם כמה תלמידים ידברו בו זמנית אי אפשר יהיה לשמוע שום דבר. התלמידים מבינים את זה, ומנסים להקשיב. זה שיש מטלה בסוף כל שיעור גם יוצר רף שאומר: 'צריך להקשיב'".

ברקת מספרת שיום הלימודים המקוון בבית הספר בו היא מלמדת מחולק למספר משבצות, בנות שלוש שעות כל אחת, בהן המורות יכולות להעביר את השיעורים במגוון דרכים, כל עוד נשמרת האינטראקציה בין המורה לכיתה. "ה'זוּם' הוא רק אופציה אחת", היא אומרת על אפליקציית שיחות הווידאו שהפכה בשבוע האחרון לכיתה, הלוח והמקרן של כל המורות בישראל, "יש מורות שבוחרות לכתוב שיעור או מטלה כקובץ וורד, ואז לשלוח אותו במייל או בוואטסאפ לתלמידים, ויש מורות שמשתמשות בטפסים של גוגל בשביל לעשות מעין מבחנים שצריכים לענות עליהם. ועדיין, הרבה מורים בוחרים להתחיל במפגש מקוון של עשר דקות בזום, גם כדי לשמוע ולראות את התלמידים, וגם כדי לתת פתיחה כללית לשיעור שאחריה שולחים מטלות".

למרות החשש מכך שהתנאים החדשים לא יביאו את התלמידים לספסל הלימודים הווירטואלי, המורות מספרות על התלהבות רבה מההשתתפות בשיעורים, המפגש עם המורה, ולמרבה ההפתעה אפילו משיעורי הבית. "הילדים ישבו השבוע מול המחשב כל יום במשך שעה וחצי ופתרו תרגילים במתמטיקה בהתלהבות" מספרת אופיר, "תלמידים בי"ב מבקשים שאשלח להם חומר, פשוט כי משעמם להם".

לדברי דניאל יהל, מורה מקצועי בתיכון במרכז הארץ, "תהליכי למידה איכותיים ישפרו את מצב הרוח". יהל עובד בימים האחרונים במסגרת המיזם החינוכי טכנולוגי TEEMZ על מספר יוזמות חינוכיות וחדשניות שיתאימו לתקופה הקרובה. לדבריו, "למידה יכולה להיות אחלה פתרון למצב של הבידוד. אני יודע שאני, בתור מורה, יכול לשפר את היום יום של התלמידים שלי".

דניאל יהל, תהליכי למידה איכותיים עוזרים להתמודד עם הבידוד. (תמונה באדיבות המצולם)

הזדמנות לפריצת גבולות

בתוך אי הוודאות לגבי ההחלטה על המשך ההוראה המקוונת, יהל מחכה שמחנכי הכיתות יצליחו ליצור שגרה לימודית מסודרת לתלמידים, ואז גם המורים המקצועיים יוכלו לחזור ללמד. "הדרישות של משרד החינוך כרגע מבחינת הלמידה המקוונת הן מאוד נמוכות, ולכן אני חושב שצריך לתת לדברים להירגע קצת", הוא אומר. מבחינתו, המצב החדש הוא הזדמנות: "בלי שום קשר לתגמול, אני אישית רוצה לחזור למערכות היחסים שלי מול התלמידים ולהיכנס לתהליכי למידה שאינם קשורים לממסד. יש פה בעיניי הזדמנות לפריצת גבולות משמעותית באופן בו אנחנו מעבירים תכנים".

למרות הקשיים ואי הוודאות, המורים טוענים שהלמידה המקוונת יכולה להימשך לאורך זמן, ואולי אפילו להפוך לאלטרנטיבה של ממש לאופן בו מערכת החינוך מתנהלת. "עם הזמן, גם המחנכים וגם התלמידים ילמדו את החסרונות והיתרונות של המדיה, ילמדו איך להתנהג בתוכה", אומרת אופיר, "אם כל העניין הזה יימשך יותר מחודש, אנחנו נתרגל ונבצע את זה גם להבא, גם אחרי שהקורונה תחלוף".

פערים דיגיטליים בכיתה

אך יש גם בעייה פחות מדוברת ללמידה המקוונת – הפערים החברתיים. "לא לכל ילד יש מחשב, ולא לכל ילד יש חיבור אינטרנט מהיר מספיק", אומרת ברקת. מנגד, טוען יהל כי "להפסיק ללמד עכשיו זה לזרוק תלמידים שאין להם כסף לרחוב. מי שיש לו כסף ימצא מורים פרטיים וימשיך להתקדם. ביטול הלמידה המקוונת זה לתקוע ילדים מול הטלוויזיה למשך שעות, ולהעביר להם מסר של 'חצי שנה עכשיו אתם לא עושים שום דבר'. וזה רק יגדיל את הפערים בין אלו שיש שיש להם לאלו שאין להם. מי שחזק, ינצל את המצב לצבור יתרון אחר כך. זו החלטה שמבחינה חברתית היא מזעזעת".

"אנחנו ממשיכים לעבוד, ואפילו בסיטואציה קשה יותר"

שלושת המורים עמם שוחחנו מתקוממים על הדרישה של משרד האוצר מהמורים לוותר על שכרם וללמד מהבית בהתנדבות. "אם מישהו חושב שהלמידה המקוונת היא 'על הדרך', שזה פשוט יעבוד אם רק נעלה מול התלמידים באפליקציה ונמשיך בדיוק איך שלימדנו בכיתה – אז הוא טועה", מדגישה אופיר. למרות שהיא מתכוונת להמשיך ללמד גם אם האוצר יחליט שלא לשלם את שכרה ("הקשר שלי עם התלמידים חשוב יותר"), היא לא חוסכת ביקורת על אופן התייחסות המדינה למשבר ולמורים בתוכו. "למה צריך עכשיו לקבל החלטה אם יהיו לימודים מקוונים או לא? כל ההתעסקות בזה היא מיותרת", היא טוענת, "המדינה לא תתמוטט אם היא תשלם למורים עוד חודש משכורת, ואפילו להיפך, 200 אלף אנשים שלא יקבלו עכשיו משכורת זו טרגדיה לכלכלה של המדינה. האפשרות של הוצאה מהירה לחל"ת היא חסרת אחריות, ולא נראית לי נכונה בכל רמה שהיא".

"אני ממש נפגעת מאמירות שבאו ממשרד האוצר", אומרת ברקת על האופן בו הציג מנכ"ל המשרד שי באב"ד את עבודתם של המורים בשבוע שעבר, "הדרישה שלנו לשכר היא לא חוסר סולידריות. מבחינתנו אנחנו ממשיכים לעבוד, ואפילו בסיטואציה קשה יותר. מורים רבים ממשיכים לתפעל בתים עם ילדים בלי מסגרת חינוכית, ונדרשים מאמצים כבירים ועבודה מסביב לשעון רק כדי לנסות לתת מענה כמה שיותר רגיש וטוב לתלמידים".

הדר ברקת, "נדרשים מאמצים כבירים ועבודה מסביב לשעון". (תמונה באדיבות המצולמת)

לברקת יש גם מילה טובה על ארגוני המורים: "צריך לציין שעם כל הביקורת על ארגון המורים והסתדרות המורים, אני לא חושבת שהמורים היו שורדים תקופה כזאת בלי התאגדות עובדים מסודרת. מזל שנשאר עוד קצת סוציאליזם בתוך כל הקפיטליזם שמקיף אותנו".

יהל מרוצה מההסכם אליו הגיעה הסתדרות המורים עם המדינה, ומקווה שההסכם שייחתם מול ארגון המורים יאפשר למורים בתיכון ודאות דומה עד סוף שנת הלימודים. "יצרו פה ודאות למורים שיש להם הכנסה עד ה-1 בספטמבר. מיליוני עצמאים ושכירים אחרים במשק עכשיו היו חותמים על תנאים כאלו בלי למצמץ. אני יודע להגיד על עצמי, ולדעתי זה נכון גם לגבי מורים אחרים, שאני מעדיף לשמור על מקום העבודה שלי מאשר לא לעבוד ולשבת בחל"ת".