יוניקוד (Unicode), הארגון הבינלאומי האחראי, בין היתר, על התקן הבינלאומי לאותיות ותווים, ומאפשר למחשבים וטלפונים ניידים לתקשר אחד עם השני, שיחרר שלשום (שלישי) 72 סמלי אימוג'י חדשים לשימוש הציבור. בין הסמלים ניתן למצוא יד שעושה סלפי, גורילה, אבוקדו, פרצוף מתגלגל מצחוק, ידיים שעושות ג'גלינג ועוד רבים וטובים.
אימוג'ים הם אותם פרצופים וסמלים שכולנו אוהבים להוסיף להודעות שלנו וסומכים עליהם שיעבירו את הרגשות האנושיים שלנו דרך מכשירים טכנולוגיים שונים בהם הרגש שמסתתר מאחורי המילים יכול לעיתים ללכת לאיבוד. אך האם באמת ניתן לסמוך על אותם פרצופים שיעבירו את המסר? וכיצד ניתן להיות בטוחים כי האדם מצידה השני של ההודעה הבין בדיוק את כוונתנו? כמה פעמים יצא לכולנו לקבל הודעה בצירוף אימוג'י כזה או אחר ולתהות למה התכוון השולח? וכמה פעמים חשו אנשים איתם התכתבנו מבולבלים מההודעות שנשלחו על ידינו?
מחקר חדש מאוניברסיטת מינסוטה חקר את הפוטנציאל לקצר בתקשורת שקיים בעת השימוש באימוג'י. "מספר חוקרים טענו ששימוש באימוג'י מייצג שינוי מהותי בשימוש שלנו בשפה", אומרת האנה מילר, סטודנטית לתואר שלישי ואחת ממחברות המחקר. "ההבנה המלאה של תפקיד האימוג'י בתקשורת האנושית תהיה צעד חשוב בפיתוח הדור הבא של טכנולוגיות שפה".
במחקר ניתן לראות שהשוני במראה האימוגי' ממכשיר למכשיר יכול להשפיע באופן שונה על הבנת המסר של השולח ומקבל ההודעה. אותו אימוג'י של פרצוף מחייך הנראה שונה בין מכשיר אייפון לזה של סמסונג למשל, מייצר תחושות שונות ובכך יכול להוביל לקצר בתקשורת בין המשתמשים.
אך הבעיה לא מסתיימת רק בתחום הודעות הס.מ.ס הפשוטות וממצאי המחקר מלמדים שעל משתמשי אפליקציית ה-WhatsApp (וואטסאפ) לדאוג גם כן. החלק השני של המחקר מוכיח כי לאנשים שונים ישנה נטייה לפרש את אותו האימוג'י של פרצוף מחייך למשל, באופנים שונים. במחקר התבקשו המשתתפים לדרג את האימוג'ים כחיוביים או שליליים והתוצאות הוכיחו כי את אותו הסמל בדיוק אנשים שונים יגדירו כרגש חיובי מאוד, ניטרלי ואפילו שלילי. דבר שבהחלט עלול לגרום לקצר בתקשורת.
עכשיו נותר רק לתהות האם האימוג'ים החדשים יעזרו או יזיקו ליכולת שלנו להבין אחרים ולהיות מובנים בעצמנו.
