סירובו של משרד האוצר לממן רכישת מכ"ם עננים חדש לשירות המטאורולוגי הביאה את המדינה למצב של מחסור במידע חיוני ביותר למניעת סכנות הנובעות ממזג אוויר חריג, כך קובע דו"ח מבקר המדינה בנושא השירות המטאורולוגי המתפרסם היום (שני). עוד חושף הדו"ח כי השירות פועל ללא חוק שמסדיר את מעמדו, דבר היוצר כפילויות ואי סדרים בתחום.

מכ"ם העננים מוצב על בניין השירות בבית דגן, סורק את רוב חלקי השמיים מעל מדינת ישראל ואת הים ממערב למדינה ומאתר ענני גשם, סופות רעמים וברד. נתוני המכ"ם דרושים לענף תעופה, לצורך תמונת מצב מדויקת של ענני סופות רעמים שעלולים לפגוע במטוסים. בנוסף המכ"ם יכול לספק התרעה מוקדמת של שעה עד שעתיים למקרים של שיטפונות והצפות, וכן לאיתור תופעות מזג אוויר חריגות דוגמת טורנדו וממטרי ברד חריגים.

מכ"ם העננים של השירות המטאורולוגי, טכנולוגיה מיושנת ותחזוקה בעייתית. (צילום: משה שי/פלאש90)

המכ"ם החל לפעול ב-1997, כאשר אורך החיים הממוצע של מכ"ם מסוג זה הוא 20 שנה. על פי דו"ח המבקר "המכ"ם של השירות המטאורולוגי בן יותר מ-20 שנה, הוא פועל על פי טכנולוגיה מיושנת, תחזוקתו בעייתית, וחלקי החילוף עבורו קשים להשגה". בעונות הגשמים האחרונות סבל המכ"ם ממספר רב של תקלות חוזרות ונשנות, בעונות הגשמים מאז 2017 הוא הושבת יותר מפעם אחת בכל עונה.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

המבקר הדגיש כי כבר באמצע שנת 2017 פנה השירות לאגף התקציבים שבמשרד התחבורה וביקש הקצאה של 10 מיליון שקלים לרכישת מכ"ם חדש הפועל בטכנולוגיה עדכנית וביכולות מתאימות לדרישות המבצעיות. התקציב המבוקש נועד הן לרכישת המכ"ם והן לתחזוקתו בשנים הקרובות. למרות זאת סירבו באגף התקציבים ובמשרד האוצר לפתוח את התקציב לשנת 2018 ולממן את הסכום למכ"ם החיוני.

המבקר קורא למשרדי האוצר והתחבורה לשקול בדחיפות את מימון המהלך וכתב כי "השבתת המכ"ם הביאה את המדינה בשיא עונת הגשמים למצב של מחסור במידע חיוני ביותר למניעת סכנות הנובעות ממזג אוויר חריג. כאמור, המכ"ם משמש, בין היתר, לתעופה, למניעת סכנות ונזקים למטוסים; למתן התרעה מוקדמת לכניסת ממטרי גשם חזקים, להיערכות מקומית מתאימה לקראת שיטפונות והצפות; וכן למתן התרעות על תופעות חריגות. נוכח חשיבותו של המכ"ם, על משרדי האוצר והתחבורה לשקול את מלוא ההיבטים הרלוונטיים לעניין".

כאמור, בדיקת משרד מבקר המדינה שהתבצעה בין אוגוסט 2018 ומרץ 2019, העלתה כי ענף המטאורולוגיה, ובתוכו השירות המטאורולוגי, מתנהלים ללא מסגרת חוקית שמסדירה את פעילות השירות. הדבר יוצר שורה של התנגשויות וכפילויות בין גורמים שונים. על פי הדו"ח העדר גורם מרכז לכלל המידע עלול להוביל לחוסר בתקשורת שבמקרים של שיטפונות ושרפות עלולים אף לגבות חיי אדם.

כך למשל מצא המבקר כי לא מתקיים תיאום בין השירות המטאורולוגי לבין השירות ההידרולוגי ברשות המים בנושא הצפות של נחלים ושיטפונות. גם בתחום האזהרות לצורך אישורי טיולים נמצא כי לא מתקיים שיתוף פעולה בין השירות לבין משרד החינוך. מנגד, בתחום האזהרה מפני שריפות החל בשנת 2018 נוהל שיתוף פעולה וולונטרי בין השירות המטאורולוגי ורשות הכבאות.

שירות המטאורולוגי, פועל ללא הסדרה חוקית. (צילום: משה שי/פלאש90)

המבקר הזכיר כי דו"ח קודם משנת 2003 העיר למשרד התחבורה על חשיבות עיגון הנושאים בחוק, ומציין כי למרות זאת לא הובאה ההצעה לאישור הכנסת. הדו"ח שפורסם היום ממליץ למשרד התחבורה "להסדיר את תפקידיו של השירות המטאורולוגי, את מעמדו, ואת אחריותו בהכשרת חזאים, בהוצאת תחזיות, התרעות ואזהרות", וקורא למשרד להביא הצעת חוק בנושא לכנסת.

"קיימת חשיבות רבה לקיומו של גורם ממלכתי המרכז את הפעילות בתחום המטאורולוגיה, בין היתר לצורך ביצוע תצפיות, פרסום תחזיות מזג אוויר, העברת נתונים למרכזים ממלכתיים מקבילים במדינות אחרות, ומתן התרעות ואזהרות על אירועי מזג אוויר חריגים העלולים לפגוע בנפש וברכוש", הדגיש המבקר. עם, ציין המבקר לטובה כי בהיעדר הסדרה חוקית, פעל השירות ליצירת שורת הסכמות עם כלל הגופים הנוגעים בתחומים השונים בצורה מיטבית.

השירות המטאורולוגי הוא הגורם הממלכתי שעוסק בתחום חיזוי מזג האוויר, ואחראי על מתן שירות חיזוי של מזג האוויר ואזהרות על תופעות מזג אוויר חריגות, כגון רוחות, שיטפונות והצפות. השירות הוא יחידת סמך בתוך משרד התחבורה, ומפעיל 82 תחנות מדידת נתוני אקלים, שלוש מהן מאוישות והשאר אוטומטיות, עוד פועל מערך של 400 מודדי גשם מתנדבים.