מבקר המדינה בדק את פרשת ההתכנסות ליעד הגרעון בדצמבר 2018, וקבע כי לא נמצאה חריגה מסמכות או מהוראות הדין. עם זאת, מצא הדו"ח שפורסם היום (שני) כי הפעולות נעשו ללא דיון מתכלל להשפעות של העברת הכנסות משנה לשנה. עוד קובע מבקר המדינה כי הסדר העלאת שכר השוטרים (בעקבות פסיקת בית המשפט) בוצע בסד זמנים דחוק וללא בחינה מספקת של השפעות ארוכות הטווח של המתווה. בשורה התחתונה קבע המבקר כי יחסי הגומלין הלא מיטיבים בין אגפי משרד האוצר פוגעים בתהליכי קבלת ההחלטות.

עיקר הבדיקה של המבקר עוסקת בשרשרת קבלת החלטות בסוף שנת 2018, שנועדה לסיים את שנת התקציב בעמידה ביעד הגרעון של 2.9%. כדי לעשות זאת הובילו שר האוצר משה כחלון והחשב הכללי רוני חזקיהו הקדמה של תקבולי מיסים ודחייה של הוצאות כך שבחודש זה נרשמה צמיחה של 14% בגביית המיסים לעומת דצמבר 2017. בסופו של דבר, בינואר 2019 נרשם גידול של 26% בהוצאות לעומת ינואר 2018, גידול המעיד, לכאורה, על דחייה של הוצאות מדצמבר 2018 ל-2019.  הצעדים שבוצעו באותם הימים אפשרו למשרד האוצר להציג עמידה ביעד הגרעון, אך הם לוו בחילוקי דעות קשים בין בכירים במשרד האוצר וזכו לביקורת חריפה בעיתונות הכלכלית כנגד שר האוצר ש"משחק" במספרים כי להחביא את הגרעון.

שר האוצר כחלון והחשב הכללי רוני חזקיהו, פעלו לפי הוראות הדין. (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

בביקורתו מזכה למעשה המבקר את כחלון וחזקיהו, בכך שהוא קובע שהצעדים המדוברים נועדו לעמוד בהוראת החוק שמחייב את הממשלה להתכנס אל יעד הגרעון. עם זאת המבקר שם דגש על כך שהצעדים בוצעו ללא דיון מספק של בכירי המשרד וללא הצגת ההשלכות של הסטת ההכנסות וההוצאות שהביאו בסופו של דבר להעברת הגרעון לשנת 2019.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

נזכיר כי בחודשים שקדמו לדצמבר 2018, חילוקי הדעות באשר לניהול תקציב המדינה והעמידה ביעד הגרעון כבר עלו מעל לפני השטח. כשמצד אחד יש מי שאמרו שחריגה קלה מיעד הגרעון היא אפשרות סבירה, ומצד שני מי שדבקו ביעד הגרעון כהצדקה לקיצוץ תקציבי. בדברים שנשא בפני אנשי המשרד באוקטובר 2018 אמר כחלון: "מה הצעקה הגדולה וכל היום מתדרכים את התקשורת כאילו יש פה פשיטת רגל?"

בנושא שכר השוטרים, מתייחס המבקר לעובדה שמדובר בנושא שהיה ידוע במשך חודשים ושנים. השוטרים, באמצעות ארגון נשות השוטרים וגמלאי המשטרה ניהלו מאבק משפטי על מנת לקבל את זכויותיהם. לאורך כל הזמן הזה לא בוצע במשרד האוצר דיון מקצועי שיאפשר הצגה של ההשלכות העלאת שכר השוטרים (שעלותה נאמדה בכ-22 מיליארד שקלים). בסופו של דבר בית הדין קיבל את עמדת השוטרים וכפה על המדינה להגיע עם השוטרים להסדר שיצמיד את שכרם לשכר אנשי הקבע.

יש לציין פרק זה בדו"ח מבקר המדינה הוכן לפני קרוב לשנה. מאז נכנס לתפקידו המבקר החדש, מתניהו אנגלמן, ששינה את מדיניות הביקורת וריכך במידה רבה את אופי הדו"חות.​