בלב משבר הקורונה הפוקד את העולם כולו, 50 עולים חדשים מארה"ב יגיעו לארץ עד סוף החודש. קרן, דוד ואלק קיבלו את ההחלטה לעלות לארץ כבר מזמן, אך הם לא תכננו שמועד העלייה שלהם יחפוף לשיא התפרצות המגיפה בניו יורק וישראל ויקנה לעלייתם מימד הסטורי. דרך ארגון 'נפש בנפש', שמסייע לעולים לעלות לארץ, ובשיתוף משרד העלייה והקליטה, הסוכנות היהודית, קק״ל ו-JNF-USA, הם נחתו בנתב"ג ביום חמישי שעבר, להתחיל את חייהם החדשים בין ארבעת קירות הבידוד.

"רצינו להיות קרובים לנכדה שלנו", מספרת קרן ויינסטין (67), שעלתה לארץ מרובע קווינס שבעיר ניו יורק יחד עם בעלה דייויד (68). "היה לנו הרבה מזל, הגענו לארץ בסתיו והצלחנו בזמן הזה לעשות את כל הסידורים, כולל רכישת דירה וההכנות לעלייה".

בני הזוג ויינסטין, שרק לאחרונה יצאו לפנסיה, יושבים מזה מספר ימים בבידוד בביתם ברעננה. קרן היא מעצבת גראפית וקדרית ודייויד ניהל מעבדה לדירוג יהלומים בניו יורק. בתם עלתה לארץ לפני שבע שנים, התחתנה, וכיום גרה לא רחוק מהם עם בעלה ובתם הקטנה שנולדה לפני מספר חודשים.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

"בחודש האחרון התחלנו לשלוח דברים מהבית שלנו בקווינס לפה, את רוב הדברים מכרנו או מסרנו ונשאר לנו שם רק האוטו שלנו, שלא הספקנו למכור", אומרת קרן. את הסידורים והתכנונים לעלייה הם עושים כבר למעלה משנה אך את מועד העלייה הם לא חששו לדחות, ואף יותר מכך – הם מרגישים שעלו בדיוק בזמן. "היה לנו הרבה מזל", אומרת קרן. "תכננו את התוכניות לעלייה לאורך זמן ויצא שהצלחנו לדייק באופן מדהים כך שעזבנו בדיוק רגע לפני שהמצב התפרץ בעצמה שהוא התפרץ בניו יורק".

קרן ודייויד ויינסטין (תמונה באדיבות המצולמים)

"היינו כל כך שקועים במעבר שלא עצרנו בכלל לחשוב על הסיטואציה", אומר דייויד ומתאר שהחודש האחרון היה קשה במיוחד בגלל אין סוף ההתעסקויות בעליה, כך שלבני הזוג ויינסטין היה מעט זמן להתעכב על האקטואליה. "אף אחד לא יכל בכלל לדמיין שהעניינים יתפתחו לכדי כך", אומרת קרן. "עכשיו מסתכלים על כל התרחשות הדברים בדיעבד, כמו במראה אחורית ומבינים את גודל העניין. עיר של 15 מיליון איש נסגרת לחלוטין".

"מכרנו את הבית והיינו צריכים לנקות את כולו ולפנות אותו כמה ימים לפני הטיסה. במקביל קיווינו שנצליח לעלות על טיסה של 'נפש בנפש' לארץ", ממשיך דייויד. "רק בשבוע האחרון קיבלנו את הוויזה לעלייה והטיסה נסגרה, בכמה ימים אחרונים גרנו אצל חברים שלנו והזמנו אוכל מבחוץ – העיר נסגרה ממש לנגד עינינו".

הבן של קרן ודייויד עדיין נמצא בניו יורק ולדבריהם מצבו טוב. הוא עובד בחברה שמפתחת משחקים וממשיך לעבוד מהבית כך שקרן ודייויד מרגישים בטוחים לגביו. "הוא אומר שהמצב פיתח את חושי היצירתיות שלו וזה העלה לו רעיונות חדשים למשחק – יש לו עכשיו את כל הזמן בעולם ליצירתיות", צוחק דייויד.

ניו יורק. (צילום: יהונתן ה משעל)

נפרדנו כך

"החברים שלנו עשו לנו מסיבת פרידה. יותר נכון, סדרה של מסיבות פרידה", צוחק דייויד. "היו פרידות מהחברים והשכנים בבתים שלנו באופן צנוע. מסיבת הפרידה שלי מהעבודה, שהייתה צריכה להיות ביום שני שעבר, יומיים לפני העלייה, נאלצה להתבטל. המצב החמיר מיום ליום ובסוף החלטתי שבגלל המצב והסיכון שבזה, לא כדאי להביא כמויות של אנשים למקום העבודה הצפוף".

למרות, ואולי בגלל, העבודה הרבה הקשורה במעבר, קרן ודייויד מציינים את הבידוד לטובה. "אנחנו מרגישים שאפשר סוף כל סוף לנוח", אומרת קרן. "אחרי כזה חודש נוראי של אריזה, ניקיון, קיפול, כל הבירוקרטיה של המעבר והגעה לארץ – הבידוד הזה הוא באמת כמו חופשה", אומר דייויד. "אנחנו נשואים 34 שנה ואנחנו מרגישים שעכשיו זכינו לירח דבש. כאילו יצאנו שוב מהחופה ל-14 ימי איחוד. זה באמת נחמד לקום כל בוקר, לאכול, לנוח ולא להצטרך ללכת לשום מקום".

"ברור שזה היה נחמד אם אפשר היה לצאת החוצה אבל בהתחשב בתנאים, אנחנו בסדר גמור עם להישאר בפנים", מוסיפה קרן. "השכנים פה מסביב מאוד אדיבים, מביאים לנו אוכל ויין, ואפילו זכינו לראות את הנכדה שלנו לראשונה, ממרחק של 2 מטר כמובן. וזה בסדר גמור, בהשוואה ל-10 אלף ק"מ שהיו ביננו עד היום".

עולים מארה"ב בעיצומה של מגפת הקורונה. (צילום: שחר עזרן)

לקרן ודייויד אין עדיין טלוויזיה ורק אתמול התקינו להם אינטרנט כך שהם עדיין לא כל כך מחוברים למה שקורה מסביב. "זה בסדר מצדנו", צוחקת קרן. "אנחנו לא ממהרים להתחבר לחדשות וברור שאיננו מכירים את המצב בישראל אבל הוא בטוח לא פשוט".

"ליבי עם האנשים שהמצב הכניס אותם למשבר גדול", מוסיפה קרן. "אנחנו יכולים רק לדמיין, וגם את זה חלקית, את כמות האנשים שנשארו ללא עבודה. הבת שלנו עובדת כל היום מהדירה שלה עכשיו, בעלה עובד מהדירה ויש להם ילדה בת ארבעה חודשים שרק רוצה את תשומת ליבם. הם מותשים כי יש מעט מאוד דברים שנותר לעשות במרחב כל כך קטן. אבל ישנם מאות אלפי ישראלים שאני יודעת שנמצאים במצב עוד הרבה יותר גרוע וחוששים לעתידם".

"אין לי הרבה ניסיון עם הממשלה הישראלית, אבל קשה לי לדמיין שישנם אנשים חומלים יותר מאשר הישראלים. זה חלק מהדנ"א שלהם", מסכם דייויד בנימה ציונית שמבקשת לשים את הסיטואציה בפרספקטיבה. "אני חושב שבגלל הגודל של ישראל, והמצב הפוליטי שלה – יש כאן רמת מחוייבות גבוהה יותר ל'אנחנו'. אנשים מבינים שהם חלק מקולקטיב קטן בחלקת אדמה קטנה. בארה"ב זה 'הבית של החופשיים והאמיצים' אז כל אחד עושה מה שהוא רוצה. בישראל יש לאנשים יותר חיבור אחד לשני, וזו אחת הסיבות שבגללן רצינו להגיע לפה".

אלק ג'אפה (24) מגיע מפרבר קטן ומשעמם, כך לדבריו, ליד העיר ניו-יורק. את העלייה תכנן מעל לשנה וחצי ולמרות שהוריו ביקשו ממנו לדחות אותה בגלל המצב, החליט להתעקש ולעשות אותה בכל מקרה. "לא יכולתי לחכות יותר, אני רוצה להתחיל את חיי החדשים בישראל", הוא אומר.

אלק ג'אפה עם הגעתו לארץ (תמונה באדיבות המצולם)

בשנתיים האחרונות עבד אלק בתעשיית הבלוקצ'יין והפיננסים הטכנלוגיים, שלטענתו היוותה את אחת הסיבות העיקריות שבגללה החליט לעלות. "אני עדיין עובד בתחום ושותפיי ואני עומדים להשיק תוכנה חדשה בתחום בחודש הבא. קהילת הבלוקצ'יין בישראל ענפה ועשירה יותר ממה שיצא לי לפגוש בערים האמריקאיות הגדולות", הוא מסביר.

"הממשל בארה"ב שולט בהתפרצות הנגיף באופן הרבה פחות מוצלח מאשר ישראל", סבור ג'אפה שמספר שבימים האחרונים ניו-יורק וניו-ג'רזי, שביניהן העביר את חייו, הפכו למוקד התפרצות המוני שהכניס את האזור למצב חירום והפך את התושבים למבוהלים וחסרי ביטחון וודאות. "אני הלכה למעשה מרגיש הרבה יותר בטוח בזה שאני נמצא כאן מאשר בארה"ב בגלל התגובה המהירה והרחבה בה נוקט הממשל הישראלי. אני לא דואג למשפחתי מכיוון שהם בריאים וכי ידם משגת לקבל שירותי בריאות איכותיים במידה ויצטרכו כאלו".

מאז שהגיע לארץ הוא נמצא בבידוד בדירה של חבר שהכיר ברשת לפני שעלה. "נפגשנו כבר פעם אחת בטיול שעשיתי לפני העלייה לפני מספר חודשים ואנחנו מסתדרים מעולה", הוא מספר. הוא גר בחולון בדירתם של הורי החבר ולמרות הבלבול שנוצר סביב העלייה שלו בשיאה של המגיפה הוא מרגיש בטוח ואופטימי. "הוריו של החבר עלו מאוקראינה והם אירחו אותי בצורה יוצאת מן הכלל עד עכשיו. אני מרגיש ממש בן בית ואולי זה קשור לזה שהם בעצמם היו עולים חדשים", אומר ג'אפה. "בבידוד אני מעביר את הזמן עם החבר שלי ומשפחתו במקביל לזה שאני מנהל את העסק שלי ברשת. לאחר הבידוד אני לא מתכנן לעשות דברים אחרים ממה שכבר תכננתי לעשות; לחפש דירה באזור ת"א ואחרי שהמגיפה תחלוף, לעשות מנוי למכון כושר. אני חושב שהדברים יחזרו להיות נורמאליים עם הזמן, בסופו של דבר זה לא סוף העולם".

"בצל הנסיבות העולמיות המורכבות בתקופה האחרונה, מדהים לחזות בהמשך תהליך העלייה", אמר הרב יהושע פס, מייסד ומנכ"ל ארגון "נפש בנפש" ביום חמישי שעבר, לאחר נחיתת מטוס "עליית הקורונה". "העולים החדשים הללו, מייצגים את עתידה האיתן של מדינת ישראל. הם מגיעים הנה מלאי נחישות להגשמת חלומם הציוני לחיים בארץ ישראל". ארגון "נפש בנפש" הקצה עבור העולים החדשים מוקד פניות טלפוני, שיאפשר לארגון לשמור על קשר הדוק ככל הניתן ולספק לעולים את התמיכה הנדרשת ואף הקצה תקציבים מיוחדים, במטרה להעניק סיוע נוסף במידת הצורך.