"בתוך הבלגן הזה נזכרתי במשהו שקרה לי ב-93" מספר ד"ר אדם רויטר, מנכ"ל חברת חיסונים פיננסים ושחקן ותיק בשוק ההון הישראלי. לדבריו באותה תקופה כל שווקי ההון בישראל היו בהתרסקות סביב התנהלותה הכלכלית של המדינה והעלייה ההמונית מברית המועצות, ואי אמון שטף את המערכת הכלכלית. "אני אישית הייתי אחראי על רכישות אגרות החוב הממשלתיות בתל אביב. תוך חצי שעה מרגע שהתחלתי בפעם הראשונה לבצע רכישות מסיביות, הכל התהפך ואני אישית יצרתי את נקודת התחתית של המשבר הפיננסי, והכל הסתדר תוך כמה שבועות".

"איך הולכים לממן את כל זה? גיוס חוב, נקודה. הרי לא יתכן שמפמפמים לנו כל השנים שאנחנו נשמור על יציבות פיננסית ועל משמעת וכו' ליום פקודה, וכשמגיע יום פקודה אומרים לנו 'לא לא לא, אנחנו עדיין לא יכולים'"

עם הפרספקטיבה הזו מסתובב בימים האחרונים רויטר, בכיר בבנק ישראל בעברו. על עומק המשבר הוא אומר "אני לא יודע מה יהיה. אין לי מושג. מעולם לא עברנו דבר כזה, יכתבו על זה עוד הרבה ספרים. האם מישהו נתן חבילת סיוע גדולה או קטנה מדי נדע רק ביציאה. המשבר הזה הוא לא רק כלכלי, אלא גם פסיכולוגי. יש פה משהו שקשור לפסיכולוגית המונים. יש פה גם עניין כלכלי, וגם כמובן עניין בריאותי שגם אותו אנחנו לא יודעים לצפות. יש פה סדרה של יותר מדי משתנים". על השווקים הוא מוסיף: "חזינו את המשבר הזה. לא ידענו שזה יגיע דרך הקורונה, אבל ידענו שהשוקים מתוחים מדי".

מה זה אומר השווקים מתוחים מדי?

"בינואר יצאתי בסדרת הרצאות עם הטענה שאנחנו קרובים ל-2008 כפי שלא היינו מאז. שוק האשראי היה מנופח בסין וארה"ב ברמות היסטריות. שוק אג"ח קונצרני ממונף בארה"ב וסין ברמות היסטריות. אנחנו מדברים על שוק נדל"ן בארה"ב שהוא גבוה ב-25% מהשיא שלו לפני המשבר. אנחנו מדברים על מכפילים של מניות, עודף כושר יצור בעולם בהיקפים אדירים. סדרה שלמה של פרמטרים".

בכל זאת אנחנו מדברים על משבר שנוצר מגורם בריאותי ולא כלכלי

"במצב משתנים אחר, אני חושב שלא היינו בכזה כאוס, היה כאוס, אבל הוא היה הרבה יותר קטן. השווקים היו מתוחים מלכתחילה. אנחנו נכנסנו לזה מלכתחילה עם שוקים מאד רגישים".

"השווקים היו מתוחים מלכתחילה. במצב אחר אני חושב שלא היינו בכזה כאוס". הבורסה לניירות ערך בתל אביב. 15 במרץ 2020 (צילום: פלאש90)

 אתה חושב שממשלת ישראל עושה את הצעדים הנכונים כדי להתמודד עם המשבר?

"לדעתי שניים מתוך שלושת הצעדים החשובים ביותר היא עושה. תשלום דמי אבטלה לאנשים בחל"ת, שזה סופר חשוב כצעד אנטי מחזורי. יותר מזה, כדי לשמור על המרקם והאחידות של החברה בישראל. עזוב כלכלה, הכי בייסיק, שלאנשים יהיה יכולת לקנות מוצרים לפסח. אותו הדבר לגבי עצמאים, זה חייב להיות חד משמעי, בלי למצמץ בכלל. אז אמרו שיהיו כמה שירמו את המדינה, אז בגלל שיהיה תחמן אחד מתוך עשרה, 10%, בשביל זה לא לתת ליתר? לתת, אין בכלל מה להתבלבל. לתת וזהו זה."

"בישראל יש לנו רגישות בתחום ההייטק. הייטק ניזון מתנועות הון עולמיות ואם יש משבר בעולם הפיננסי זה גוזר משבר גם על ההייטק הישראלי. סטארטאפים ימחקו כמו זבובים, אין לי ספק לגבי זה בכלל."

ומה הדבר השלישי?

"הדבר השלישי הוא תשלומי המסים. שמעתי שהממשלה דוחה את תשלומי המסים לעסקים. לא צריך לדחות, צריך לתת פטור. אתה לא יכול מצד אחד להגיד למסעדה להיסגר ומצד שני להמשיך לגבות ממנו ארנונה. לא דחייה של תשלומים, ביטול. אם אמרת שרק 30% מהעובדים יכולים להיות במשרד את תן לשלם 30% מהארנונה למספר חודשים. כי אני לא משתמש בעסק. הרי ברור שזה מה שיעשו בסוף, אז למה להלחית אנשים? צריך להגיד את זה כבר, לאנשים לא חסר לחץ."

בעצם הצעדים שאתה אומר שהממשלה עושה נכון אתה גם אומר שהיא לא עושה מספיק. נראה שהם עדיין מנסים לשמור על גרעון נמוך. נתניהו מזהיר מהיפר אינפלציה

"פחחחח. לא רלוונטי לא מעניין. איך הולכים לממן את כל זה? גיוס חוב, נקודה. הרי לא יתכן שמפמפמים לנו כל השנים שאנחנו נשמור על יציבות פיננסית ועל משמעת וכו' ליום פקודה, וכשמגיע יום פקודה אומרים לנו 'לא לא לא, אנחנו עדיין לא יכולים'. אין מצב. זו תשובה לא רלוונטית."

אז איך בעצם מממנים את חבילת החילוץ הזו שאתה מתאר?

"יש פתרון מאד פשוט, וצריך לעשות אותו בלי למצמץ בכלל. יחס חוב התוצר הוא 60%. צריך להעלות אותו בתכנית מדורגת ומסודרת ל-63%, להנפיק לפי חישובים שלי 45 מיליארד שקל וזה אמור לכסות ככל הנראה את כל הבעיה. אני מדבר על להעלות ב-3%. אנחנו לגמרי מתחת לממוצע ה-OECD, נגייס 45 מיליארד שקל וזה יכסה את ההוצאות על הקורונה. צריך לעשות את זה באופן הדרגתי כמובן, כל פעם עוד 15 מיליארד שקל".

בנקודה הזו מחזיר אותנו רויטר לזיכרונות מתקופתו בבנק ישראל. "איך נביא את הכסף? בנק ישראל יקנה את האג"ח, ברגע שבנק ישראל יקנה תיפסק באחת הפניקה בשווקים. מאיפה אני יודע את זה? זוכרים את הסיפור על הברוקר הצעיר מ-1993. כולם אז ידעו שהכיס הכי עמוק במדינה התחיל לעשות ביזנס ולקנות. אותו הדבר יקרה פה. בנק ישראל לא יצטרך להוציא כסף כמעט בכלל, רק להתחיל את התהליך הזה. הוא צריך להתערב בשוק אג"ח ממשלתיות בלבד. לדעתי זה יספיק, אבל אם לא שיתחיל לרכוש על מדדים של אג"ח קונצרני".

קח אותנו קדימה ליום שבו כל הבלגן נגמר. מה קורה אז?

"אנחנו מעריכים שבאמת יצליח להשתלט על זה תוך כמה חודשים. וברגע שזה יגמר ונחזור לשגרה אנחנו נראה בדיוק את ההפך ממה שקורה עכשיו. תהיה התפוצצות על המסעדות, וטיסות לחו"ל, חתונות כאילו אין מחר. ותוך כמה חודשים יהיה בייבי בום.  יהיו 10% יותר תינוקות".

"נגייס 45 מיליארד שקל וזה יכסה את ההוצאות על הקורונה. צריך לעשות את זה באופן הדרגתי כמובן, כל פעם עוד 15 מיליארד שקל" רה"מ נתניהו ושר האוצר כחלון במסיבת עיתונאים בצל משבר הקורונה. 11 במרץ 2020 (צילום: אוליבר פיטוסי/פלאש90)

מעבר להתאוששות של השווקים, אתה חוזה שינויים מבניים יותר?

"באירופה האיחוד האירופי יהי קרוב יותר להתפרקות מאשר אי פעם בעקבות המשבר הזה. האיטלקים שונאים את הגרמנים. הם ביקשו מהגרמנים עזרה, והם השאירו את מכונות ההנשמה אצלם. בגרמניה אתה אומר זאת מערכת הבריאות הכי טובה בעולם, אבל למיטב ידיעתי הגרמנים משקרים. תסתכלו על התמותה בגרמניה ותראו, הם משקרים לגבי התמותה שם. זה ישנה לחלוטין את אירופה, כי הגבולות יהיו סגורים בהרבה".

"יהיו עוד דברים שישתנו פרמננטית. אני משוכנע שברגע שכל כך הרבה גופים בעולם הבינו שאפשר לעבוד יותר מהבית יהיה מעבר לעבודה מהבית. זה אומר פחות משרדים. אפשר לעשות כיסא חם, ממש לא צריך שלכולם יהיה משרד. פחות רכבים על הכבישים, פקקים, דלק, חשמל, נדל"ן, יש לזה הרבה השלכות."

"בישראל יש לנו רגישות בתחום ההייטק. הייטק ניזון מתנועות הון עולמיות ואם יש משבר בעולם הפיננסי זה גוזר משבר גם על ההייטק הישראלי. סטארטאפים ימחקו כמו זבובים, אין לי ספק לגבי זה בכלל. משקיעים רגילים רואים מניות שנופלות ב-50%60% בבורסה, אז הם יקנו עכשיו סטארטאפ? חסרות השקעות? פתאום יש השקעות נהדרות. אפשר לקנות נפט ב-20 דולר לחבית, שזה משהו שלא היה מאז שנות התשעים. לא חסרים דברים לקנות. וגם יפחדו מאד, האמון ביכולת של הסטארטאפים לקום ירד מאד".​