אולי על רקע הביקורת הציבורית הגוברת על גודלה של חבילת הסיוע הישראלית, חזרו בכירים באוצר בימים האחרונים על המספר 30 מיליארד שקל כגובה ההוצאה  להתמודדות משבר הקורונה. בדיקה מעמיקה של המספרים מראה כי מדובר בחשבונאות יצירתית: הכסף שהתחייבה הממשלה להזרים למשק עד כה עומד על 10 מיליארד שקלים לכל היותר, סכום שעדיין ממקם את ישראל בקצה הנמוך של חבילות הסיוע בעולם. איך נוצר הפער, ומה מצבנו ביחס לעולם? קצת סדר במספרים של תקציב הקורונה.

גודל חבילות התמיכה עליהן הכריזו ממשלות העולם, כאחוז מהתמ"ג (הנתונים מתבססים על הצהרות המנהיגים בתקשורת. גרפיקה: אידאה)

קונים זמן  

מספרים רבים נזרקו בימים האחרונים ביחס לגודל חבילת הסיוע, וכדי לעשות בהם סדר צריך להבדיל בין שני סוגי סיוע שונים במהותם: תזרימי ותקציבי.

הסיוע התזרימי הוא קניית זמן: באמצעות כלים כמו דחיית תשלומים והקלות אשראי עוזר הממשלה לעסקים ולמשקי בית להישאר עם הראש מעל המים בתקופת הקורונה. ההוצאה התקציבית בפועל של המדינה היא נמוכה מאד. הסיוע התקציבי הוא השקעה ישירה של הממשלה מתקציב המדינה לתוך המשק.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

כשנשאל על גודלה הקטן יחסית של חבילת הסיוע הישראלית השיב ראש אגף התקציבים שאול מרידור כי חלק מההשוואות למדינות אחרות מערבבות כלים מוניטריים ותזרימיים יחד עם כלים תקציביים. בנושא הזה מרידור צודק. אלא שגם בהשוואה בניקוי כלים אלה, החבילה בישראל הכי קטנה.

הסיוע התקציבי עד כה: 10 מיליארד שקלים

תכנית הסיוע שפרסמה הממשלה עד כה כוללת תוספת חירום לתקציבי משרדי הממשלה, בייחוד משרד הבריאות והמשרד לביטחון פנים, יחד עם חבילת השקעה לתמרוץ המשק וסיוע לעצמאים.

4 מיליארד שקל למשרדי הממשלה- מרבית הסכום יממן את ההוצאות המיוחדות של משרד הבריאות, וחלקו גם ילך למשרד הרווחה ולמשרד לביטחון פנים.

מיליארד שקל סיוע לעצמאים-  הממשלה הודיעה כי תציע מענק מיוחד של 6,000 שקלים לעצמאים שהכנסתם לא עלתה על 150,000 שקלים ב-2018.

5 מיליארד שקל חבילת תמרוץ- הממשלה הודיעה על חבילת תמרוץ שטרם פורסמו פרטיה.

בסך הכל מדובר בהוצאה של 10 מיליארד שקלים, המהווים כ-0.7% תוצר.

זו ההוצאה הממשית לה התחייבה ממשלת ישראל עד כה. אז מה עוד החשיבו האוצר?

הסיוע תזרימי

8 מיליארד שקל ערבות מדינה להלוואות- הלוואות בערבות המדינה הן צעד חשוב – העסקים זקוקים לתזרים כמו אוויר לנשימה. הן מאפשרות לעסקים לקחת הלוואות בקלות גדולה יותר ובמחיר נמוך יותר, כשהמדינה שמה עצמה כערבה להלוואה במידה והעסק יפשוט רגל. רק במקרים של אי עמידה בהחזרים המדינה תוציא מכיסה, וגם אז התשלום ילך דווקא לבנק ולא לעסק או משק בית כלשהו.

10 מיליארד כספי מיסים דחויים לחודש אפריל – מהאוצר נמסר גם ש-10 מיליארד נוספים מתוך הכסף שכביכול השקיעה המדינה בטיפול במשבר הם "דחיות תזרים יזומות לעסקים ולציבור". בימים האחרונים הודיעה המדינה על דחיית תשלומי מסים, בעיקר לעסקים. אלא שלא מדובר בפטור ממיסים, כפי שמרבית מדינות ה-OECD העניקו לעסקים שנפגעו מהמשבר, אלא דחייה בלבד של התשלום לחודש אפריל. נכון לעכשיו, כל שקל ושקל מתוך אותם 10 מיליארד ישולמו למדינה, בהמשך השנה.

סופרים גם את הביטוח הלאומי

ההוצאה האחרונה אותה סופרים באוצר היא דמי האבטלה שניתנים לעובדים שהוצאו לחל"ת, ואלו שפוטרו בעקבות המשבר. באוצר מעריכים שתשלומי דמי האבטלה יעמדו על כ-7 מיליארד. העלייה בהוצאות הביטוח הלאומי תביא לירידה בהכנסות המדינה, אבל מדובר בכל זאת בכספי קרן הביטוח הלאומי, שיוצאים באופן אוטומטי כשחלה עלייה בשיעור האבטלה. הממשלה הרחיבה את הזכאות לדמי אבטלה לכל עובד שהוצא לחל"ת, והקל את התנאים לזכאות לקצבה, אבל הכספים האלו אינם כספי מדינה, אלא כספי מבוטחים ששילמו מתוך שכרם דמי ביטוח לאומי, וזכאים מתוך כך  לדמי אבטלה. עד כה האוצר לא התחייב לפצות את הביטוח הלאומי על ההוצאה המוגברת.

מקום אחר על הסקאלה?

בסופו של דבר, מתוך 35 מיליארד, הכסף שהמדינה הוציאה בפועל בהתמודדות עם המשבר הוא 10 מיליארד בלבד. מדובר ב-0.7% מהתוצר, או במילים אחרות –  אחת מחבילות הסיוע הקטנות ביותר מבין אלו שניתנו על ידי ממשלות ה-OECD. מה שהציבור הישראלי צריך הוא לא מספרים באוויר, אלא כסף שיעזור לו לצלוח את המשבר הזה.​ביממה הקרובה אמור להודיע ראש הממשלה על חבילת סיוע חדשה. האם היא תמקם את ישראל במקום אחר על הסקאלה?