"בלי וירוסים כנראה שלא היינו מתפתחים להיות יונקים", אומר הווירולוג ד"ר אורן קובילר (45) מבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב. "היכולת לייצר שלייה קשורה לווירוסים. החלבון שמאחד בין התאים בשלייה הגיע כנראה מווירוס ובתוך ה-DNA שלנו יש לא מעט וירוסים שעוד לא גילינו כיצד הם הגיעו לשם וכיצד הם עזרו לנו להתפתח". קובילר מציג מבט חדש על האיום הביולוגי הבלתי נראה שהתפשטותו גורמת לעולם להסתגר בבית.

אחת החידות המרכזיות בחקר וירוסים היא האם מדובר ביצור חי או במשהו אחר. "וירוס זו תופעה מאד מוזרה בביולוגיה", אומר ד"ר דרור בר-ניר (63), מיקרוביולוג באוניברסיטה הפתוחה. "מחוץ לתא זה משהו שממש לא חי, רק כשהוא נכנס לתא מאכסן הוא בעצם משתמש בו כמכונת שכפול".

דר' אורן קובליר (מימין): "הוירוסים שולטים על העולם", ודר' דרור בר-ניר (משמאל): "הווירוסים והחיידקים כל הזמן בחדשות" (באדיבות המצולמים)

וירוסים, לעומת שאר היצורים החיים, לא מסוגלים לבצע פעולות חיים בסיסיות כגון לשכפל את עצמם ולהתרבות, או לייצר אנרגיה וחומרים בעצמם, "כשהוא מגיע לתא שהוא מזהה", מסביר קובילר, "הוא יכול להכניס את החומר הגנטי שלו לתוכו ותוך זמן קצר להשתלט עליו".

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

מבחינתו של בר-ניר, השאלה אם הווירוס חי או לא, לא ממש חשובה: "מבחינה ביולוגית זה לא משנה, זו שאלה לתיאולוגים של ביולוגיה. יש לו משמעות ביולוגית. מבחינה ביולוגית, מטרת הגנים של הווירוס היא להשתכפל. בדיוק כמו של כולנו. המטרה של כולנו היא לקדם את הגנים שלנו לדור הבא ונגיף עושה את זה בצורה מאד יעילה. הבעיה מבחינתנו היא שהתא המאכסן לא תמיד שורד".

הכי קטנים שיש

קובילר: "תא בודד שמודבק יכול ליצור בדרך כלל עד 10,000 וירוסים חדשים מתא אחד. וירוסים הם בדרך כלל מאד קטנים. את רוב הווירוסים אנחנו לא יכולים לראות אפילו במיקרוסקופ רגיל, אלא רק במיקרוסקופ אלקטרונים. וירוס יכול להגיע עד למאית מגודל של חיידק. בערך אלפית מגודל של תא של בן אדם". ובשל הגודל, "מה שאנחנו בדרך כלל רואים זה תאים שהודבקו בווירוס ולא את הווירוס עצמו, ככה אנחנו עובדים לרוב במעבדה כשאנחנו חוקרים את הווירוסים."

בר-ניר: "הגודל הממוצע של וירוסים הוא 150 ננומטר. הם יותר קטנים מאור." מיקרוסקופ אלקטרונים עובד, הוא מסביר, על גלים של אלקטרונים הקצרים יותר מגלי אור של מיקרוסקופ רגיל ולכן את רוב הווירוסים ניתן לראות רק בהם."

רק באוקיינוס יש יותר וירוסים מאשר כוכבים בכל הגלקסיות. הווירוסים מהווים את הכמות הגדולה ביותר ואת השונות הגדולה ביותר של יצורים ביולוגיים. הרבה יותר מכל עולם החי ביחד, לכן הם הכי מעניינים. הם פשוט שולטים על העולם

הכי מגוונים, הכי שתלטנים

קובילר: "רק באוקיינוס יש יותר וירוסים מאשר כוכבים בכל הגלקסיות. הווירוסים מהווים את הכמות הגדולה ביותר ואת השונות הגדולה ביותר של יצורים ביולוגיים. הרבה יותר מכל עולם החי ביחד, לכן הם הכי מעניינים. הם פשוט שולטים על העולם".

"תוך כדי לימודי הרפואה", הוא מספר, "למדתי על וירוס הכלבת, שזה וירוס עם חמישה חלבונים בסך הכול, מאד קטנטן, והוא הורג כל בן אדם שהוא נכנס אליו". זה היה הרגע שבו הוא הבין שהוא רוצה לחקור וירוסים. "אני וירולוג כמעט 13 שנה. וירוסים מהממים בעיניי. זה מדהים מבחינה ביולוגית להבין איך דבר כל כך קטן מצליח להשתלט על יצורים גדולים, להשפיע עליהם ולשרוד למרות הכול."

בר-ניר: "יש נגיפים שיכולים להתאכסן אצלנו ולא לגרום נזק, ויש לזה משמעויות אבולוציוניות שאנחנו עוד לא מבינים עוד הסוף. הם מכניסים את עצמם לתוך המידע הגנטי שלנו. יש להם חשיבות בתהליכים אבולוציוניים של יצורים. אם נסתכל בגנום שלנו, נמצא שם שרידים לנגיפים קדומים שתקפו את אבותינו הקדומים. אלה כבר לא נגיפים פעילים."

תצלום מיקרוסקופי של מספר נגיפי כלבת (העיגולים השחורים הקטנים) "כלבת זה וירוס עם חמישה חלבונים בסך הכול, מאד קטנטן, והוא הורג כל בן אדם שהוא נכנס אליו" (צילום: CDC/Dr. Fred Murphy/ויקימדיה)

קובילר מספר על מחקר שגילה כי תאים של עכברים שמודבקים בווירוס מסוים ממשפחת ההרפס, הופכים את התא לחשוף פחות לאיומים מצד חיידקים. "הווירוס כנראה מפעיל את המערכת החיסונית על אש קטנה וזה מאפשר לה להגיב יותר מהר לאיומים מצד חיידקים. יש להם גם יתרונות ולא רק חסרונות", הוא מדגיש.

בין וירוס לחיידק

וירוסים וחיידקים, שניהם יצורים מיקרוסקופיים שעלולים לגרום למחלות זיהומיות ומגפות, ולא פעם נוצר בלבול בין השניים. בר-ניר עושה סדר: "קודם כל, חיידק זה תא בודד. אנחנו אוסף של תאים. חיידק מתרבה באופן עצמי מחוץ לתא שלנו לעומת וירוס שחייב להיות בתוך תא. לחיידק יש מאפיינים שונים ואנחנו יכולים לפתח תרופות שפוגעות במאפיינים הייחודיים של החיידק בלי לפגוע בתא שלנו. וירוס נמצא בתוך התאים שלנו ואם נפגע בו נפגע בתאים שלנו".

קובילר: "וירוסים יכולים להדביק הכול. יש וירוסים של חיידקים, פטריות, צמחים, בעלי חיים ובני אדם. ברגע שהווירוס משתלט על תא זה כמו וירוס של מחשב, הוא מתחיל לתת לתא פקודות איזה חלבונים לייצר. בניגוד לחיידקים, לווירוס כמעט ואין תרופה. הווירוס בעצם משתלט על התא וכל הפעולות שהוא מבצע נעזרות בתהליכים של התא, אז קשה לנו לפתח תרופות נגד הווירוס שלא פוגעות בתא."

לא רק גורמי מחלות

קובילר מספר על פריצת דרך בחקר הווירוסים, שבה נעזרים בווירוסים כדי לתקוף זיהומים חיידקיים אצל בני אדם. "חלק גדול מהחיידקים פיתחו עמידות לאנטיביוטיקה", הוא מסביר, "ואנחנו התחלנו להיעזר בווירוסים של חיידקים כדי לתקוף את החיידקים האלה."

הרפואה החלה להשתמש בווירוסים גם לטיפולים רפואיים למחלות גנטיות קשות, למלחמה בגידולים סרטניים ועוד. "כבר כיום", מספר קובילר, "אנחנו משתמשים במנגנונים שהווירוסים פיתחו לאורך השנים כדי לחדור לתא, ולנצל אותם כדי להחדיר אליו דברים שאנחנו רוצים. גם בריפוי גנטי וגם להרס גידולים סרטניים. יש כבר טיפולים שעובדים".

התכונה המאפיינת של נגיף הכלבת היא להגיע למוח ושם לגרום לנזק קטלני. הצליחו לשנות את הנגיף כך שלתאי מוח רגילים הוא לא ייכנס, אבל לתאים סרטניים כן, וככה לתקוף גידולים סרטניים במוח

בר-ניר: "אנחנו משתמשים בתכונות של הווירוסים כדי להיכנס לתא ולשנות את המטען הגנטי שלו, כדי להנדס וירוסים שלא גורמים למחלה, אבל מכניסים לתא את המטען הגנטי שאנחנו רוצים."

ניתן להשתמש בווירוסים גם כדי לתקוף באופן ממוקד תאים סרטניים. "נגיף הכלבת למשל", מסביר בר-ניר, "התכונה המאפיינת שלו היא להגיע למוח ושם לגרום לנזק קטלני. הצליחו לשנות את הנגיף כך שלתאי מוח רגילים הוא לא ייכנס, אבל לתאים סרטניים כן, וככה לתקוף גידולים סרטניים במוח."

קובילר: "המחקר של מחלות זיהומיות (מחלות שנגמרות מווירוסים וחיידקים, מ.ה), שהן רוב המחלות שגורמות למוות, מתקדם היום בצעדי ענק. נגיף ה-HIV למשל, היה פעם קטלני, והיום הוא כמעט מחלה כרונית. זה כיף לראות את ההתקדמות הזאת מתרחשת מול העיניים ולהיות חלק מזה."

וירוס HIV (בצהוב) תוקף תאי דם לבנים. "נגיף ה-HIV היה פעם קטלני, והיום הוא כמעט מחלה כרונית". (Seth Pincus, Elizabeth Fischer, Austin Athman/National Institute of Allergy and Infectious Diseases/NIH via AP)

אי אפשר בלי קורונה

קובילר: "יש מאמר שיצא כבר ב-2016 שהזהיר שלא צריך לקרות הרבה כדי שווירוס קורונה מעטלפים יפגע בבני אדם. הדברים האלה ידועים. לפני ההתפרצות הנוכחית של הקורונה, חששנו שהתפרצות מגפה תהיה מקורונה או משפעת. אנחנו בעיקר עוקבים אחרי וירוסים של שפעת, אבל גם לקורנות היה פוטנציאל הרס שידענו והערכנו שעלול לקרות. אנחנו מכירים את הווירוס הזה ואת המשפחה שלו משנות ה-60. ידענו שהקורונה קיימת בבני אדם ובחיות. מאז היו לנו אותות אזהרה לכך שהיא יודעת לעשות את הדברים האלה. היה את הסארס, שגם התחיל בסין, שהגיע ב-2003 ועשה מגפה קטנה יותר אבל אלימה יותר. יש גם את נגיף המארס שזיהינו ב-2013, גם הוא ממשפחת הקורונה."

לדבריו של קובילר, ניתן היה למנוע את התפרצות הקורונה, או לפחות להיות ערוכים אליה טוב יותר: "יש חוקרים שהלכו לחקור עטלפים, ואמרו שבסין בלבד יש כ-400 זנים של קורונה בעטלפים, והם נורא דומים לסארס. הווירולוגים הציעו לחקור אותם, אבל לא נתנו להם כסף לזה, ועכשיו אחד מהווירוסים האלה קפץ מעטלפים לבני אדם."

וירוס קורונה במיקרוסקופ. "הווירולוגים הציעו לחקור את הקורונה בסין, אבל לא נתנו להם כסף לזה, ועכשיו אחד מהווירוסים האלה קפץ מעטלפים לבני אדם" (NIAID-RML via AP)

מחיר האפצ'י

להתגוננות מפני וירוסים שעלולים לגרום למחלות יש חשיבות רבה, וביתר שאת בתקופה האחרונה. "היגיינה חשובה במניעת הדבקה של חיידקים ונגיפים בכלל", אומר בר-ניר. "השכבה השומנית על הידיים צוברת עליה את כל מה שנגענו בו. בתוך השומנים נמצאים החיידקים והנגיפים, והסבון מפנה את שכבת השומנים הזאת."

למרות הפופולריות של השימוש באלכוג'ל בתקופה האחרונה, גם בר-ניר וגם קובילר מדגישים ששטיפת הידיים במים וסבון במשך 20 שניות עדיפה בהרבה.

בר-ניר: "אנחנו משתפים את האוויר ואת הנגיפים שבתוכנו. זאת הסיבה שבגללה חשוב לשמור על בידוד, בעיקר בתקופה של הקורונה. כשבן אדם מתעטש, ויש לו במערכת הנשימה איזשהו נגיף או חיידק, הוא מפזר במטר הקרוב אליו 5,000 חלקיקים מדבקים. אם אתה משתעל, אז זה רק 3,000 לכל שיעול. אם אתה מדבר, אתה מפזר 1,000 חלקיקים בדקה. אם יש לי עכשיו בגרון ובמערכת הנשימה חיידק או נגיף, אני מפזר את זה וזה מגיע לכל מי שבקרבתי."

קובילר: "הטיפול הכי יעיל בסופו של דבר הוא חיסון. חיסון מונע גם הדבקה וגם את המחלה. לווירוסים כמעט ואין עמידות לחיסון, לעומת עמידות לאנטיביוטיקה שחיידקים יכולים לפתח".

בר-ניר: "למערכת החיסונית יש זיכרון שמזהה גורם מחלה והיא מייצרת נגדו נוגדנים. הבעיה עם המערכת הזאת היא שזה לוקח לה בערך שבוע, ולכן אנחנו רוצים שהמפגש הראשון יהיה עם וירוס מוחלש, שהוא החיסון בעצם".

"את האבעבועות השחורות הצלחנו להכחיד לחלוטין בעזרת חיסון ובידוד", מספר בר-ניר, "זו הייתה מחלה נגיפית קטלנית עם בין 20% ל-30% תמותה, ובקרב ילדים אפילו 95%. ועכשיו כבר אין אותה." הדברת האבעבועות השחורות היא אחת מההצלחות הגדולות ביותר במאבק במגפות שמגיעות מווירוסים.

וירוס האבעבועות השחורות. "את האבעבועות השחורות הצלחנו להכחיד לחלוטין בעזרת חיסון ובידוד" (צילום: CDC/ Dr. Fred Murphy; Sylvia Whitfield/ ויקימדיה)

"כדי להכחיד וירוס לגמרי", הוא מסביר, "זה דורש שאותו הנגיף יהיה רק בבני אדם. אנחנו לא יכולים להכחיד אותו בקרב חיות בר. ארגון הבריאות הכריז על מבצע הכחדה של האבעבועות השחורות בשנות ה-60, ועד 1977 הצליחו להכחיד את כל הווירוס. המקרה האחרון היה בסומליה ב-1977 והמחלה נכחדה. אם היינו מצליחים להגיע לכל מקום ולחסן היינו מצליחים להכחיד גם את הפוליו, אבל יש התנגדות לחיסון בקרב אוכלוסיות שונות."

כוכבי המהדורה החדשים

הקורונה הפכה את הווירוסים לאייטם פותח של מהדורות החדשות ואת חוקרי הווירוסים לכוכבי המהדורות ומוקד לפניות הציבור. "חברים שלא הייתי בקשר איתם שנים פתאום נזכרים בי", מספר קובילר. "רק אתמול קיבלתי טלפון מאסיר בבית סוהר שאיכשהו השיג את הטלפון שלי, והוא רצה לשאול אותי איך לא להידבק בקורונה. מעולם לא חשבתי שכווירולוג אתקל בסיטואציה כזאת".

בר-ניר: "לדעתי זה כל הזמן בכותרות." הוא אינו חווה, לדבריו, עלייה בהתעניינות. "קודם מדברים על שפעת, ואז על מיקרוביום, החיידקים הטובים, ופרוביוטיקה. הווירוסים והחיידקים כל הזמן בחדשות". עם זאת, הוא מספר עליה בכניסות לבלוג שלו, "חיידקים, נגיפים, ושאר 'ירקות'". "והיום, סוף סוף, אני נותן הרצאה שלא קשורה לקורונה", הוא מספר בחיוך על משב הרוח המרענן.

קובילר: "אני מדבר הרבה עם התקשורת בתקופה האחרונה, ומתראיין לא מעט. אני חושב שזו כרגע שליחות וחובה מוסרית לספק לציבור מידע אמין ובדוק. אני נאלץ לשבור בשביל זה את האנונימיות שלי, אבל זה שווה את זה".

שניהם מסכימים שהפייק ניוז בנושא וירוס הקורונה שמסתובבות בקבוצות הוואטסאפ ולעיתים גם באמצעי התקשורת הן סכנה. לא, הווירוס לא פותח באופן מלאכותי במעבדה ולתימנים אין חסינות לקורונה. "את המידע חשוב להשיג ממקורות מהימנים כמו משרד הבריאות וארגון הבריאות העולמי" מדגיש בר-ניר.