12 חברי מערכת 'דבר' יצאו להתאוורר בגבולות המותר וזה מה שהם מצאו בדרך.
זה דבש. סוס פוני. רק 90 צעדים מהבית שבו אני מתארח. אם כבר סגר, אז שיהיה בקיבוץ. (יאיר צוקר, קיבוץ אשבל)
2. החנות בטווח המותר. הלכתי לקנות שוקולד. ומצאתי דרכונים. רק שאין לאן לנסוע (טל כרמון, באר שבע)
3. המון אנשים, לפחות ביד אליהו, מנצלים את ההזדמנות להיפטר מדברים שהם לא צריכים. ואף אחד לא מעז לקחת. (שי ויינבלום, תל אביב)
4. עובדת סוציאלית מאגף הרווחה: "בוקר טוב / אני צריכה אוכל להיום / יש קשיש שלא קיבל אתמול בטעות / ברשימה / ואין לו בכלל / יש לכם משהו?" (יהל פרג', חיפה)
5. חתול שחור, זר. עיניי עוקבות אחריו כבר שבועות. האם נהפוך אי פעם לחברים? (אליאנה ויינברגר, זיכרון יעקב)
6. גם בימים שבהם אף אחד לא הולך לשום מקום, בעכו מחפשים סנדלר. (רז רותם, עכו)
7. חצי שנה אנחנו חונים במרחק רחוב או שניים מהבית, ודווקא עכשיו, כשאין לאן לנסוע, גילינו את האוצר הזה – חניון קרוב. (ניצן צבי כהן, פתח תקווה)
8. כשתם הבידוד הלכתי לבקר את האנפות, החרציות והלבנינים בבריכת החורף הצנועה הזאת. (מור הופרט, קיבוץ החותרים)
9. העיר העתיקה כמו קפאה בזמן. בימים כתיקונם, בשישי בצהריים, נאספים כאן עשרות, מתקהלים בפרלמנטים מפוארים, אבל היום – ממלאים הנחיות (אלון ווליניץ, באר שבע)
10. הוא עומד על הגבול המותר לתנועה. אבל כשאני מדריך סיורים, כאן אני מספר שאת הבניין, שהיה בניין הטכניון, תכנן האדריכל אלכסנדר ברוולד; שאת הדקלים נטעו אלברט איינשטיין ורעייתו אלזה; ושההסתדרות קמה כאן; ושעכשיו זהו המדעטק. אבל היום דממה. אין שום סיור והמדע עסוק בדברים אחרים לגמרי. (יאיר ויטמן, חיפה)
11. כחול הוא הצבע הנדיר ביותר בצמחים, פטריות ובעלי חיים. מרגנית השדה, אפילו לא 100 מטר – 11 מטר מהבית. (אוריאל לוי, קיבוץ אשבל)
12. למישהו בבניין ממול יש מסר אופטימי. לא יודעת אם השתכנעתי, אבל לרגע זה גרם לי לחייך. אז מעבירה הלאה. (דייאנה פאל, רחובות)
