ההסתדרות הכריזה היום (ראשון) על סכסוך עבודה במפעל פניציה שבצפון הארץ, לאחר שהנהלת החברה הודיעה על כוונתה לסגור את שעריו ולהפסיק את העסקתם של 300 עובדי הייצור. בשבוע שעבר פנתה החברה למדינה בבקשה למענק בגובה 30 מיליון שקלים ולחסימת הייבוא של מוצרי זכוכית מתחרים לישראל, בנסיון להימנע מסגירה. המפעל, הנמצא באזור התעשייה ציפורית שבצפון, הוא היחיד בארץ שמייצר זכוכית שטוחה לשוק המקומי ולייצוא. המפעל קיים למעלה מ-85 שנה ולפני כשמונה שנים נרכש על ידי קרן ההשקעות פורטיסימו.
האולטימטום שהציבה פורטיסימו למדינה, כך על פי טענות ההנהלה, קשור להפסדים מהם סבל המפעל בתקופה האחרונה בעקבות משבר הקורונה. זאת לצד טענות על קשיים תזרימיים שנגרמו בשל כשלים ניהוליים. נוכח העובדה שהמדינה טרם נעתרה לדרישותיה של פורטיסימו, פניציה מאיימת בכיבוי מיידי של הכבשן המייצר את הזכוכית, תוך פיטורי העובדים ערב החג ובשעה שבכבשן נמצא חומר גלם בשווי 4 מיליון דולר. כיבוי הכבשן, הפועל כיום מסביב לשעות 365 ימים בשנה, יהווה צעד שאין ממנו חזרה, שכן – עלות התקנתו מחדש עלולה להגיע לעשרות מיליוני שקלים.
יו"ר מרחב העמקים בהסתדרות, לאון פרץ, מתח ביקורת קשה על התנהלות ההנהלה ואמר: "ימים לא פשוטים עוברים על כולנו. לא די בכך שהעובדים חוששים לבריאותם, כעת ההנהלה מאיימת לקחת את מטה לחמם ולסגור את המפעל, בלי לתגמל אותם. זו התנהלות מבישה וחסרת תום לב. הנהלת המפעל מנצלת את המציאות הנוכחית לשם מחטף אכזרי על גב העובדים". פרץ הוסיף כי: "כוונת החברה לסגור את הפעילות היצרנית בארץ לטובת מעבר לפעילות סחר בעיתוי הנוכחי, היא לא פחות מבגידה בעובדים שהקדישו לה את מיטב שנותיהם. העובדה שהדברים נעשים כדי לחמוק מאחריות ולכסות על שנים של ניהול כושל, מעלה תהיות גם לגבי כוונת החברה לעמוד בתשלום חובותיה לנושים. אני קורא להנהלה להתעשת, להבין את גודל השעה ולחזור לשולחן המו"מ מתוך כוונה כנה ואמיתית להגיע להסכמות. ביחד נוכל לפעול למציאת פתרונות חלופיים ומידתיים יותר מפיטורי העובדים".
יו"ר ועד העובדים במפעל פניציה, חיים קטרי, הצטרף לדברי פרץ ואמר: "אני קורא להנהלה לגלות אנושיות. עברנו אינספור משברים ביחד והעובדים היו שם בשביל להבטיח את המשך קיומו של המפעל. אני דור שלישי לעובדי פניציה – סבא שלי, אבא ודוד שלי – כולם הקדישו את חייהם למפעל הזה. אני קורא לציבור העובדים להרים את הראש ולזכור שאנחנו חזקים ומלוכדים. יש לנו גב חזק של ההסתדרות – הבית של העובדים בישראל. זו שעה שכולם צריכים להפגין סולידריות וערבות הדדית. כולי תקווה שכל הגורמים המעורבים יפגינו אחריות ויפעלו כדי להביא פתרון הוגן שמכבד את העובדים".
מהנהלת פניציה נמסר כי בשלוש השנים שחלפו, הצליחה החברה לחזור לרווחיות ואף להחזיר חובות שנצברו בשנת 2012, בעת שפניציה נקלעה למשבר גדול. זאת, בין היתר בשל תמיכה בלתי פוסקת של בעלי החברה, קרן פורטיסימו. "במהלך השנים היו חודשים טובים מאד והיו חודשים טובים פחות. התנהלות השוק באופן טבעי אינה אחידה. ידענו להתגבר על כל קושי ותקלה בסיועה של פורטיסימו. מעולם לא עלה על דעתו של איש לכבות את התנור" מסר ל'דבר' מנכ"ל החברה, אייל זגגי.
"כל זאת עד הקורונה. בשבועות ובחודשים האחרונים, היקף ההזמנות ירד בקצב דרמטי. בתחילה הירידה היתה 'רק' של 30%. בהמשך (פברואר, מרץ) הירידה החריפה וגם לקראת אפריל אין אנו רואים כל צפי לשיפור אלא לצערנו רק להרעה", הסביר. "בחודשים האחרונים ההפסדים הם ענקיים. בור תזרימי שאיננו רואים דרך לסגור אותו, תנור שלא ניתן להאט את קצב הייצור שלו ו/או להפסיק את פעולתו לתקופה קצרה, שוק עולמי וישראלי שנכנסים למיתון, עצירת הזמנות דרסטית מרבים מאד מלקוחותינו, סגר על מדינות שלמות אליהן אנחנו מייצאים כמו הודו, קפריסין, ואפילו ארה"ב שכמעט סגורה לחלוטין. יצרני הזכוכית בכל העולם אוגרים כמויות דמיוניות של זכוכית שבמוקדם או במאוחר 'ישפכו' לשוק במחירי רצפה".
לדבריו, הנהלת המפעל פנתה למדינה בבקשה שתסייע לסגירת הבור התזרימי באמצעות הלוואה, ואף תסגור את גבולותיה לייבוא מוצרים מתחרים – כשבמפעל הביעו נכונות לפיקוח ממשלתי על מחירי החברה, אולם המדינה לא נענתה לבקשות. "הדבר לא הותיר לנו ברירות אלא לקבל את ההחלטות שקיבלנו. במצב 'צונאמי' זה, רק החזקים מאד שורדים. לצערי, פניציה לא נכנסה לאירוע כחזקה, בוודאי לא מבחינה תזרימית. הנהלת החברה ואני נמשיך לעשות כמיטב יכולתנו כדי לאפשר תהליך פרידה אנושי ככל הניתן. בכך אנו רואים את תפקידנו המרכזי בימים אלה ולכך מכוונים מאמצינו".
