אם יהיה מצעד שנתי לדירוג תחומי המחייה המופקרים ביותר בישראל, נושא המגורים בשכירות  יזכה למקום גבוה מאוד. רבבות יצאו החודש לחל"ת ואבטלה, המשק ירד לתפקוד של 30% ופחות, אך מנגנון דמי השכירות למגורים ממשיך לדפוק כמו שעון, וכל שנייה מקרבת את שוכרי הדירות אל רגע האמת. בימים הקרובים יגיע המועד הראשון לפרעון דמי השכירות בתקופת משבר הבריאות והכלכלה, וגורל שוכרי הדירות תלוי כעת בטוב לבם של בעלי הבתים. בתפילות.

ההודעה המתחשבת ששלחה בעלת הבית לדייריה (צילום מסך)

אילו ניתנה הנחת מעט בשכר הדירה של חודש אפריל. דיינו. אם לא הנחה, אז דחייה של התשלום. דיינו. אם לא מלוא התשלום, אז רק חלק ממנו, ואולי גם פרישת החוב על פני החודשים שיבואו. גם דיינו.

בתחילת המשבר פורסם ב'דבר' סיפורה של בעלת דירה בגבעתיים, שמיוזמתה הודיעה לדייריה הצעירים, שנותרו ללא עבודה, על דחיית תשלום שכר הדירה. הסיפור זכה לתהודה ציבורית, אבל האם יימצאו עוד בעלי דירות מתחשבים כמוה?

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

אינספור שיחות טלפון, חלופת הודעות וואטסאפ ותכתובות מיילים רצות בימים אלה בין שוכרים למשכירים. מיקוח ללא עמדת מיקוח. הרשתות החברתיות מלאות בשרשורי שיחות בנושא. רבים מתייעצים בחברים כיצד להשיג הקלה, אחדים מספרים על בעלי הבתים שלא הסכימו לוותר, אחרים מספרים על סוגים שונים של סידורים שהצליחו להגיע אליהם.

"צריך ללכת לקראת"

אירית רותם, בעלת חצי דירה מושכרת בצפון הישן של תל אביב, פרסמה בחשבון הפייסבוק שלה פוסט מפתיע: "אני ב-1.4 לא מפקידה את הצ׳ק של השוכרת שלי, שנכנסה למעגל מאות אלפי המפוטרים. אם יש לכם שוכרי דירה, שאיבדו עכשיו מקום עבודה ויש לכם אפשרות, זה מאוד יעזור".

אירית רותם (תמונה באדיבות המצולמת)

איזה תגובות קיבלת?
"כתבתי את זה לכבוד חברים שלי, עשירים גדולים, כאלה שיש להם דירות בסיטונות, וזה לא הזיז להם. לא הצלחתי לעורר את תשומת הלב של אף אחד. גם אלה שיש להם דירות אפילו לא עשו לייק. שמעתי על אנשים שאומרים לשוכרים שלהם: 'נראה לך? יאללה החוצה'".

עשית מעשה מאוד נדיב.
"אחי הפנה את תשומת ליבי לדיירת שפוטרה, אני בכלל לא מכירה אותה, אבל היא מסתדרת עם אחיין שלי, אני אוהבת את האחיינים שלי, אז יאללה. לא עשיתי מזה עניין. אני חושבת שכל אחד שיכול להרשות לעצמו צריך ללכת לקראת".

בעלי בתים טוענים שהם צריכים את הכסף, שגם להם יש התחייבויות כבדות. את לא צריכה את הכסף הזה?
"יש לי פנסיה נורא קטנה. השכר דירה הזה, כולה חצי דירה בצפון הישן, ב-2,800 שקל, זה סכום שמשלים לי, אבל אני יכולה לחיות עכשיו חודש בלי זה, כשאני לא יוצאת לשום מקום ולא קונה בגדים. אבל אני לא יכולה לשפוט אנשים. יש כאלה שהשקיעו, שמשלמים משכנתא וראו בדירה שלהם את הדיוודנד להחזיר את המשכנתא וגם להרוויח. ויש גם סתם גרידים וחזירים".

איך הגיבה הדיירת?
"היא היתה אסירת תודה".

"בעל הבית התקשר מיוזמתו"

לאסף (31) תושב חיפה (שביקש לא להזדהות בשמו המלא) שיחק המזל. "בינואר סיימתי התמחות בעריכת דין. זמן קצר אחרי זה היייתי במילואים", הוא מספר, "סיכמתי להתחיל השבוע עבודה בחברה גדולה, אבל לפני כמה ימים התקשרו אלי לומר לי שהם בקיצוצים ושלא יקבלו אותי עכשיו. נוצר מצב שאני לא בחל"ת ולא יכול לקבל דמי אבטלה. בעל הבית התקשר אלי מיוזמתו לשאול איך אני מסתדר. סיפרתי לו את הסיפור, והוא אמר שעד שאני מוצא עבודה, שלא אשלם. שכר הדירה שלי הוא 1,500 שקל בחודש. הוא הציע להעביר לי כל מיני עבודות משפטיות שהוא צריך, וזה יהיה כנגד השכר דירה".

הופתעת?
"אני גר אצלו ארבע שנים. הוא תמיד גבר. אני יכול להתקשר ולומר לו שאני לחוץ והוא אומר שאין לחץ ושהוא לוקח את המילה שלי ויחכה. ידעתי שהוא יסכים לדחות, אבל לא ידעתי שהוא יסכים שלא אשלם".

"בעל הבית הציע לפרוש בתשלומים"

סופיה חורה (32) עובדת סוציאלית, בחיפה ואור עקיבא, גרה בדירתה מאז אוקטובר האחרון, ומשלמת 2,100 שקלים בחודש שכר דירה. "התקשרתי לבעל הבית", היא מספרת, "והסברתי לו שהוציאו אותי לחל"ת, אבל אני לא זכאית לדמי אבטלה כי אני גם חצי עצמאית; שההכנסה שלי ירדה ב-65% ושאני בבעיה, ושאלתי אם יש אפשרות להתחשב. הוא אמר שהוא יחזור אלי. אחרי שבוע הוא אמר לי שהוא יכול לבוא לקראתי בלפרוש את שכר הדירה לתשלומים; שאני יכולה לשלם בחודש הזה חצי, ובחודשים הבאים להחזיר את החוב ברבעים".

סופיה חורה (תמונה באדיבות המצולמת)

זה עוזר לך?
"לא. כי הוציאו אותי לחל"ת עד סוף יוני ויכול להיות שלא יחזירו אותי. אני מעדיפה לא לצבור עוד חובות".

מה תעשי?
"החודש הזה עוד עבדנו ויהיה לי לשלם, אבל אחרי זה אצטרך לפתוח קרן השתלמות. לא יודעת מה אעשה. אולי אוציא את החסכונות של המשך הלימודים ולא אלמד, כדי לממן את שכר הדירה. אין לי אפשרות לחזור להורים. אם אגיע למצב קשה מאוד, אם אני חושבת אפוקליפטית, במקרה הכי גרוע אעבור לדירת שותפים".

"לא כל בעלי הבתים התעוררו"

"לשוכרי הדירות אין כוח אחר מלבד לנסות לשכנע את בעל הבית, ולהתפלל שזה יגמר", אומר ד', המתפרנס למחייתו מהשכרת דירות מגורים ושטחי מסחר שבבעלותו באזור המרכז. "מבחינה משפטית, השוכרים חייבים לשלם, אין ברירה. אבל השאלה היא פרקטית, ולכן הפתרון צריך להיות פרקטי, ובהסכמה עד כמה שאפשר. צריך לזכור שרוב בעלי הדירות הם אנשים בעלי דירה אחת שאותה הם משכירים, יש כאלה שקנו דירה עם משכנתא והשכירות משלמת את המשכנתא, זה הרבה מאוד משוק המשכירים. הם באמת לא יכולים להוריד את שכר הדירה. זה יפגע גם בהם".

למה שבעלי הבתים יסכימו להתפשר אם הם לא חייבים?
"צריך להיות ממש מטומטמים להשתמש בחוזה כחרב. נגיד השוכר לא משלם לבעל הבית, מה הוא יעשה? ילך לבית משפט? להוצאה לפועל? בית המשפט לא יאהב את הטענה. יכול להיות גם שבגלל שבעל הבית לא התפשר, השוכר יגיד שהוא חוזר להורים ועוזב את הדירה, והיא תעמוד ריקה ואף אחד אחר לא ישכור אותה. צריך להיות חכמים. אף אחד, לא השוכרים ולא בעלי הבתים, לא יכול לתקוע את הראש בחול ולהגיד ששום דבר לא קורה. קרה דבר ואין מה לעשות. כולם יאכלו את זה. מי קודם ומי אחר כך".

ובכל זאת רבים מסרבים להתחשב.
"עושה רושם שלא כל בעלי הבתים התעוררו. יש כאלה שממשיכים לעבוד והמשכורת ממשיכה לזרום, יש כאלה שהפנסיה שלהם מובטחת, מגזרים שלמים שעוד לא מבינים מה באמת קורה פה".

איך התמודדת עם פניות של השוכרים?
"אני מקבל המון טלפונים עם בקשות להתחשב, ואין אחד שלא יוצא עם איזשהו פתרון – הנחה או דחייה. אני רץ למרחקים ארוכים עם הדיירים שלי. יש כאלה שאיתי גם 10 ו-15 שנים. אי אפשר להתעלם מהמצב. אני לא רוצה לאבד שוכרים טובים, וצריך להתחשב. הם נפגעים. אנחנו מחלקים איכשהו את הנזק וכולם נפגעים פחות. כרגע נראה שמצבי יותר טוב משכירים שפוטרו או שיצאו לחל"ת".

לאיזה סוגים של פתרונות הגעת?
"הנחות של עד 50% לחודש אפריל, ולקראת מאי נדבר עוד פעם. אין טעם לעשות סידורים לאחרי".

"אני מפחדת להגיד את המילה רחוב"

בעולם כבר הולכות ומצטברות יוזמות מדינתיות ומקומיות להקלה על שוכרי דירות. בגרמניה נאסרה הוצאת דיירים מבתיהם עד ספטמבר, בארה"ב החליטו רשויות במדינות שונות לעצור הליכים של פינוי בתים, לא לאכוף צווי פינוי מבתים ולדחות ל-60 יום פירעון חובות של משלמי שכר דירה. אבל בישראל, גורל המגורים של משפחות רבות תלוי עכשיו בעיקר על רצון טוב וחסדים. אין חוק, צו או תקנת שעה, שיבואו לעזרת שוכרי הדירות.

"הם יודעים שאני עובדת", מספרת מ', "שאני חיה מחודש לחודש, משלמת חשבונות, ויודעים שהמצב שלי לא קל. אבל אני יודעת שאף אחד לא יוותר לי פה. הם לא יוותרו לי. אני לא יודעת כמה כסף יהיה לי, אני מפחדת להגיד להם שאין לי כסף, אני מפחדת להגיד את המילה רחוב, אני באמת מפחדת להגיד את זה, כי אני בהחלט מאמינה שזה יכול לקרות אם לא יהיה לי איך לשלם. מה אני אעשה אם אמצא את עצמי ברחוב? אני חוששת שהילדים שלי ייפגעו, הם לא צריכים לעבור את זה".

דורשים לעצור פינוי מהבתים בזמן הקורונה (קרדיט: יואב אינהר – סטודיו אינהר)

מ' מתגוררת באחת משכונות דרום תל אביב. היא אם חד הורית ונפגעת אלימות במשפחה. עד משבר הקורונה היא עבדה במשרד , ולאחרונה יצאה לחל"ת. "גם אם אקבל את הכסף מביטוח לאומי זה יהיה 70%. גם ככה לפני הייתי במצב של תשלומי חובות וחיובים. לא ברור גם מתי הכסף הזה יגיע. מדברים על ראשון במאי או על ראשון ביוני, אבל מה יהיה עכשיו? צריך לדבר על ראשון באפריל".

דיברת עם בעל הבית?
"עדיין לא".

למה את מחכה?
"לרגע האחרון. אני מאמינה שיהיה שינוי".

מ' היא אחת מ-170 אלף משפחות בישראל הזכאיות לסיוע בשכר הדירה, ומרגישות בימים אלה כיצד חרב הפינוי מונפת מעל לראשיהם. "אני מקבלת סיוע בשכר דירה כנפגעת אלימות במשפחה", היא מספרת, "הסיוע הזה, עבור כל הזכאים, הוא דמי השתקה כדי שלא נבקש דיור ציבורי. למשרד הבינוי והשיכון יש תקציב לעזור למשפחות. למה לא לנצל את זה ולתת דיור ציבורי, לתת לאנשים את השקט הזה. אני לא מדברת רק על עצמי, זה כל המשפחות הנתמכות, צריך עכשיו שיהיה לאנשים דיור ציבורי, שיהיה להם שקט".

"להגדיל הסיוע למקבלי הסיוע"

בכל תכניות הסיוע עליהן הכריזה הממשלה בשבועות האחרונים, לא נאמר דבר על שכר הדירה למגורים ועל קבוצת הזכאים לסיוע בשכר דירה. "אנחנו דורשים שיגדילו את הסיוע לשכר דירה באופן דחוף", אומר דני גיגי, מקדם המדיניות של 'פורום הדיור הציבורי', "כמו שנותנים לעסקים כסף כדי שיוכלו לשלם את שכר הדירה, שהזכאים יקבלו תוספת לשלושת החודשים האלה. בשנות התשעים, במאה שעברה, 1,000 שקל שהם מקבלים היו דומים לחצי מגובה שכר הדירה הממוצע, היום זה נע בין שליש לרבע, תלוי איפה אתה גר. תוספת תהיה סעיף קטן ב-80 מיליארד שקל של התכנית. ברור שבזמן הקורונה לא יבנו דיור ציבורי, אז הדרישה שלנו היא שכל מי שמקבל סיוע בשכר דירה יוסיפו לו 2,000 שקל. זה יעלה למשק 150-300 מיליון שקל. המתכון הוא סוג של win win , כי אנחנו לא הולכים נגד בעלי הדירות".

"דורשים שיגדילו את הסיוע לשכר דירה באופן דחוף" – דני גיגי (צילום: יוסי זמיר)

בנוסף דורש הפורום, שהמדינה תקבע שעד הראשון ביולי אף אחד לא יפונה מביתו: "שיגידו שבשלושה חודשים הקרובים אי אפשר יהיה לפנות אף אחד מהבית, בדומה להחלטת בית המשפט בניו-יורק, או הנחיית ראש העיר של בולטימור בארה"ב. ואחרי הקורונה ייקבע המנגנון הכלכלי, אם המדינה או האנשים, יפצו על החוב לטווח ארוך".

מהו פרופיל ההשתכרות של הזכאים לסיוע בדיור?
"האנשים האלה ברובם עובדים בעבודות עם השתכרות מאוד נמוכה, כמו טיפול בקשישים. חלקם משלבים עבודה עם עוד השתכרות לא מדווחת. נניח אישה ששומרת על קשישה ומקבלת מביטוח לאומי תשלום שאינו מספיק. בהסדר עם הקשישה היא תיתן עוד שבע-שמונה שעות בשבוע, ותקבל עוד 1,400 שקל לא מדווחים. רשמית היא מקבלת כ-4,400 שקל, מעשית היא חיה על 6,000 שקל. ביומיום, האנשים האלו מסיימים את החודש עם הראש איכשהו מעל המים. היום הם מצופים לשלם מתוך 70% מההכנסה המדווחת שלהם. כרגע המדינה לא נותנת להם שום סיוע".

מהי תמונת המצב בקרב דיירי הדיור הציבורי?
"כ-50 אלף איש גרים בדיור ציבורי, וכרגע אנחנו בפחות פוקוס עליהם, כי גם אם הם לא ישלמו את השכירות, המדינה לא תפנה אותם בזמן הקרוב. עצם זה שחיים תחת המדינה זה כבר נותן הגנה – אם תתרסק המדינה לא תפנה אותך מיד. אם יהיה צורך, הם יפרשו את החוב, או יגיעו לאיזה הסדר. מול בעלי בתים פרטיים צריך עכשיו צעדים יותר דרקונים, כדי שלא יפנו דיירים".​