לאבאס (שלום בליטאית),

אני כותב מוילנה, בירת ליטא. בימים רגילים וילנה מלאה בתיירים, ואני, שעוסק בהדרכת טיולים, כבר הייתי באמצע תכנון עונת התיירות, שעמדה להיפתח בקרוב. במקום זאת, במבט מהחלון אני רואה כרגע רק רחובות שוממים. מראה עצוב מאוד.

אז איך מעבירים את הזמן כאן? חלק מהתושבים עזבו את הבתים ונסעו צפונה, לעיירות הנופש שליד חוף הים הבלטי: פלנגה ונידה. כמה מתושבי העיירות הקבועים לא אהבו את הפלישה הלא צפויה מחשש שהתיירים יפיצו בסביבתם את נגיף הקורונה. תושבים אחרים יצאו מוקדם יחסית לבתי הקיץ שבבעלותם, ואחרים, יותר הרפתקנים, יצאו לאגמים לשחות ולשכוח מצרת הקורונה – וזאת למרות טמפרטורת המים הנמוכה של כ-8-7 מעלות.

משטרה בצידי הדרכים. חלק מהתושבים עזבו את הבתים ונסעו צפונה. (צילום: מני מוטולה)

בכתבה בטלוויזיה הליטאית סיכמו את הדברים בכך ששכשוך במים עוזר להעביר את הזמן, מוריד את מפלס הלחץ ומעלה את רמת החיסון הטבעי… נו טוב, אולי טבילה באגם קפוא היא דרך מקורית של הליטאים להילחם בנגיף האכזר.

מתונים ולא נוטים לפאניקה

נכון להיום, בליטא ישנם שבעה מתים וכ-400 חולים, מתוך אוכלוסיה של 2,750,000 תושבים. האווירה ברחובות רגועה יחסית לעומת שידורי הטלוויזיה והרדיו שעוסקים כמעט אך ורק במגפה ובדרכים להתגונן מפניה.

בדיוק היום התחלנו את תקופת הבידוד השנייה. התקופה הראשונה כמעט ולא נאכפה והיו כאלה שלא נשמעו להוראות ויצאו מהבתים. היום הבידוד נשמר ונלקח ביתר רצינות. חלק גדול ממפיצי הקורונה היו תושבים מקומיים שחזרו מחו"ל ולא נשמעו להוראות הבידוד. חבר פרלמנט שחזר מצרפת הצליח לעצבן רבים כשנמנע מלהיכנס לבידוד, אף על פי שלבסוף אובחן כבריא. דוגמה נוספת היא של עוזרת פרלמנטרית שחזרה מטיול באירופה, נכנסה לבידוד, אולם יצאה על דעת עצמה אחרי שבעה ימים בלבד ואז אובחנה כחולה בקורונה. האישה הזאת גרמה להדבקתם של תושבים נוספים והזעם גדול.

וילנה בתקופת הקורונה. שידורי הטלוויזיה והרדיו שעוסקים כמעט אך ורק במגפה. (צילום: מני מוטולה)

הבעיה העיקרית כעת היא צעירים שלא נשמעים להוראות, כמו ההיתר לטיול קצר של מקסימום שני אנשים יחדיו. אלה מתגודדים בקבוצות קטנות, בייחוד בסביבת האוניברסיטה החדשה שבוילנה. המבוגרים לעומתם, כן נשמעים להוראות ומתנהגים בדרך שקולה ומתונה.

התושב הליטאי הטיפוסי נחשב למאוד מתון בתגובותיו ולא נוטה לפאניקה. אולי בגלל זה עד לפני כמה ימים הצהיר שר הבריאות הליטאי כי אין צורך במסכות הגנה, ולמרבית הפליאה גם את מסיבות העיתונאים המרכזיות הוא קיים כשלצידו עמדו יועציו השונים והם בלתי ממוגנים. כעת, בעצת אנשי מקצוע בכירים, הוא שינה את עמדתו, והתושבים מתבקשים להגן על עצמם ועל סביבתם הרבה יותר.

מסיכות מהשוק האפור

בחנויות יש אספקה שוטפת של מוצרים ולא מורגש מחסור כלשהו. הבעיה היחידה היא עם המשלוחים לבתים. בפעם האחרונה שהזמנו מצרכים קיבלנו אותם אחרי שלושה-ארבעה ימים. היום כבר אין בכלל אפשרות ליצור קשר עם הרשתות כדי לבצע הזמנה והמשמעות היא שהדרך היחידה להשיג מזון היא ביציאה מהבית. אחת הרשתות הודיעה על שעות פתיחה מיוחדות לגילאי 60+ על מנת להגדיל את ביטחונם.

הכל עצר ואיש איננו יודע מה יהיה עלינו ועל הפרנסה שלנו. הודעת הממשלה, נכון לכרגע, היא שתהיה תמיכה מסוימת בעצמאים וכן באומנים וזה בהחלט מעודד – אך רק במקצת

בבתי המרקחת, כצפוי, לא ניתן למצוא נכון להיום מסכות. רק לאחרונה הודיעו על הגעת משלוח דחוף של מסכות פנים, אך בינתיים יש מכירה באינטרנט של ספקולנטים ואחרים שאגרו וקנו בתחילת המשבר ועכשיו הם מציעים מסכות למכירה במחירים מופקעים.

ממתינים לראות מה יקרה בתום הבידוד

מבחינה כלכלית כולם מודאגים ובצדק – גם אני אישית. כמעט כל ההזמנות לטיולים התבטלו לי ובודדים מטלפנים כעת ומזמינים טיולים לקיץ. הכל עצר ואיש איננו יודע מה יהיה עלינו ועל הפרנסה שלנו. הודעת הממשלה, נכון לכרגע, היא שתהיה תמיכה מסוימת בעצמאים וכן באומנים וזה בהחלט מעודד – אך רק במקצת. זה ברור שהפגיעה הכלכלית אנושה ועסקים רבים לא יוכלו לחזור ולתפקד. כל העסקים שנסגרו יקבלו בהתאם לחוק העובדים המקומי כ-60% ממשכורת המינימום בשלב זה. כנראה שהסכום יעלה במקצת לפני חג הפסחא.

רוב החברות שיכלו ביקשו מעובדיהן לעבוד מבתיהם ואלה כבר מתלוננים שבבית שעות העבודה ארוכות ומפרכות יותר.

אני מקווה ומתפלל שהרוחות הרעות הללו יחלפו ואנשים יחזרו לבקר בליטא ובווילנה היפות כל כך, וליהנות מכל מה שיש למקום היפהפה הזה להציע. כולם מחכים לראות מה יהיה אחרי תום הבידוד הנוכחי שאמור להסתיים ב-13 באפריל. נקווה כולנו לבשורות טובות בכל מקום.

מני מוטולה הוא ישראלי המתגורר בליטא מזה 25 שנים ועוסק בהדרכת טיולים