ענף הבניין עובד כרגיל, אך אף גורם מדינתי איננו אוכף בו את הנחיות משרד הבריאות. כך עלה היום (שלישי) בדיון בוועדת הרווחה והעבודה של הכנסת. גם הפיקוח בנושאי הבטיחות נעשה באמצעות כוח אדם מצומצם, וביטוח הבריאות לעובדים הפלסטינים הנדרשים לשהות בישראל משך 60 יום טרם הוסדר.

"אני רוצה להגיד שזו שערורייה בעיני שמחריגים ענף שלם מחוץ לתקנות החירום ואומרים לעובדים להמשיך לעבוד כרגיל אבל לא דואגים מי יאכוף את תנאי הבטיחות שלהם מבחינת הקורונה" אמרה ראשת הועדה ח"כ עאידה תומא סאלימן (הרשימה המשותפת). "זה מראה ומוכיח שוב שההחלטות מתקבלות למעלה אבל לא מחלחלות למטה, ועשויות לסכן לא רק את חיי הפועלים אלא גם את סביבתם ואת המשפחות".

יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני רווחה ועבודה, ח"כ עאידה תומא סלימאן בדיון בוועדה 31 במרץ (קרדיט: דוברות הכנסת – עדינה ולמן)

יו"ר מנהל הבטיחות חזי שוורצמן מסר לוועדה כי המינהל פועל בהתאם להנחיות הממשלה במתכונת מצומצמת בלבד, וכי 80% מהמפקחים שבכל זאת פועלים, מופנים לענף הבניין, אך אינם עוסקים בפיקוח בתחום הבריאותי. "לכל עובד יש אחריות לשמור על חייו, המפקחים נשלחים כדי להגדיל את הבטיחות במקום הבנייה. גם כך מטלתם היא כבדה מאוד בימים אלו והמציאות באתרי הבנייה היא בעייתית ומסוכנת. לא מתפקידנו לפזר התקהלויות באתרי בנייה".

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

נתנאל לפידות, מנהל בכיר תכנון אסטרטגי במשרד השיכון והבינוי אמר כי התפרסמו הנחיות של משרד הבריאות לענף הבניין, והן אף תורגמו לשפות אותן דוברים עובדי הענף. עקרי ההנחיות מתייחסות לדבריו לסידורי הלינה וההסעות אך הן כוללות לדבריו התייחסות גם למיגון וחיטוי. "הקבלן חתום על התחייבות משפטית שההלנה היא רק בדירות גמורות באתרי הבניה, שמחוברות למים ולחשמל. הוא צריך לצלם את הדירה עם שולחנות, כיסאות ומיטות מסודרים כדי להוכיח שהמבנה מתאים למגורים. קראוון גם כן מוגדר כמבנה ראוי במידה ויש בו הציוד המתאים".

יו"ר מטה הבטיחות המשותף של התאחדות בוני הארץ וההסתדרות, איל בן ראובן, אמר כי הקימו סיירת בטיחות המבוססת על שני צוותי עובדים וחמישה צוותי מתנדבים, העוברים בין אתרי הבניה ובודקים את העמידה בהנחיות. "יש לנו אלפי כתובות שאנחנו מגיעים אליהם. הם מנחים את הקבלן מה הוא צריך לעשות. בנוסף התקשרנו עם גורמים נוספים – אם חסר מסיכות, שמיכות, מדי חום. אנחנו בקשר עם גופים שונים שמאפשרים לנו לקחת ציוד ולהביא לפועלים. אני מתייחס למשימה הזו כמשימה עניינית כדי לאפשר לעובדים לעבוד בביטחון". עם זאת, חידד "אין לנו סמכות לפקח, אלא רק להמליץ לקבלנים".

אייל בן ראובן, יו"ר מטה הבטיחות המשותף של התאחדות בוני הארץ וההסתדרות (תמונה באדיבות המצולם)

"זו עבודה וולנטרית מבורכת, לקדם את המודעות ולהדריך, אבל בסופו של דבר אם אין לך סמכות לאכוף ולפקח, אני חושבת שיש בעיה די רצינית" אמרה ראשת הועדה ח"כ סולימאן והקריאה הודעה שקיבלה ממנהל עבודה באתר בנייה, ממש במהלך הדיון: "אנחנו לא מבינים, ואף אחד לא הסביר לנו, איך צריך להתייחס למצב הקורונה. אומרים לנו שאסור 'יותר משניים במקום אחד' אבל אנחנו לא יודעים מה זה מקום. האתרים שלנו לפעמים גדולים ולפעמים קטנים. אומרים אסור יותר משניים ברכב – אז איך העובדים שלנו אמורים להגיע בבוקר לעבודה וחזרה הביתה? אנחנו חשופים לכל מיני אנשים". ראשת הוועדה התייחסה גם לפרסומים על פיהם 4 עובדים פלסטינים שחשו עצמם ברע באתרי הבנייה, הוסעו והושארו במחסומי המעבר לשטחים.

"אני חושב שההנחיות שניתנות לציבור בכללותו מתבססות על זה שאנשים שומרים על בריאותם והאחד שומר על השני" אמר מנהל המרכז הארצי למניעת זיהומים במשרד הבריאות יהודה כרמלי ממשרד הבריאות. "ככל שיש חריגות מישהו יכול לדווח וזו תהיה אחריות משטרת ישראל לאכוף. כל אדם אמור לשמור על בריאותו כפי שהוא בוחר אם לאכול מזון בריא או לא". ראשת הוועדה זעמה ושאלה האם דבריו נאמרו ברצינות. "זה יפה להשליך את האחריות על האזרחים, אתם אמונים על בריאות הציבור. אתה חושב שפועל בניין יכול לעמוד מול הקבלן שלו ולהגיד לו 'לא מלאת את ההוראות'?". לדברי כרמלי, בימים הקרובים צפויים לצאת הנחיות של משרד הבריאות לכלל מקומות העבודה הממשיכים לעבוד בשעה זו. קמ"ד חקירות במשטרת ישראל, רפ"ק שמואל לרמן, אמר בדיון כי הממשלה שוקלת להטיל על משטרת ישראל לאכוף את הנחיות משרד הבריאות במקומות העבודה, ובכללם אתרי הבנייה.

"פניתי לכל משרדי הממשלה בנושא – אין שום גוף אחראי ליישום המלצות משרד הבריאות. רוב החברות הגדולות פועלים על פי ההנחיות, אבל החברות האחרות ממש לא. אם ניקח את מנהלי העבודה, הם באים במגע עם עשרות עובדים ואין להם הסמכות כדי לפעול בהתאם להנחיות. בימים אלה הובא לידיעתי הובא לידיעתי שרוצים להוציא גם את כל עובדי מינהל הבטיחות לחופשה מרוכזת" אמר יו"ר הסתדרות עובדי הבניין והעץ יצחק מויאל. "כשפנו אלינו בבקשה לעמדתנו באשר להחרגת ענף הבניין, הודענו שלא נתנגד בתנאי לשמירת הבטיחות והבריאות של העובדים. כשהגיעה האפשרות להמשיך ולהעסיק את העובדים הפלסטינים, בנתנאי שישארו כאן במשך חודשיים, העלנו תנאי אחד: ביטוח בריאות. לעובדים הזרים שחיים פה משך תקופה יש, ולפלסטינים אין".

"הדבר הזה נבחן על ידי הממונה על שוק ההון והביטוח, פורסם אתמול תזכיר חקיקה בנושא" אמר נתנאל לפידות, והוסיף כי הנושא יובא לחקיקה לצד יתר תקנות החירום בזמן הקרוב. ראשת הועדה תהתה האם עובד פלסטיני שחש ברע כיום, יכול לגשת לקבל טיפול בלא שלהיות מחוייב על הוצאותיו הרפואיות, ולפידות הודה: "במצב הנוכחי אכן יש פער בהיבט הזה". ראשת הועדה הבהירה כי הוועדה מצפה שהביטוח יחול רטרואקטיבית, "כך שכל עובד פלסטיני שחייב או יהיה חייב טיפול עד יום החקיקה חייב להיות כלול וישלם על זה המעסיק שלו או הביטוח".

"הנחיות משרד הבריאות הן לציבור הרחב ואינן מותאמות למקומות העבודה בכלל ולאתרי הבניין בפרט" אמרה מנהלת הקבוצה למאבק בתאונות בניין ותעשייה, הדס תגרי. "צריך להוציא הנחיות ברורות ומפורטות איך אמורים לעבוד באופן שיצמצם לפחות בצורה סבירה את סיכוני ההדבקות. אילו אמצעי בטיחות נדרשים, ובאיזו תקינה, ואיך מפקחים על זה. הממשלה מוציאה כמה פעמים ביום הנחיות לשעת חירום – יכולה להסמיך בצו את מינהל הבטיחות יחד עם משרד הבריאות לפקח על הדבר הזה. לא יכול להיות שאומרים לאלפי עובדים להמשיך לעבוד מדי יום מבלי ששומרים עליהם ממחלה שהממשלה אומרת לנו שמאיימת על הבריאות של כולנו".