יוסי נוימן | בן 36, נשוי ואב לשניים | עכו | סוור בנמל חיפה

הפחד: "יש את הפחדים להדביק ושנדביק אחד את השני ושנביא את זה הביתה. תמיד יש את החשש והפחד אבל אנחנו פה לתת את השירות. אם נפסיק את העבודה תהיה בעיה למדינה כי הסחורות צריכות להיכנס. כל המדינה עוברת דרך הנמל. פעילות הנמל ירדה ל-80% בהשוואה לימים ערב המשבר, אך מידי יום נכנסות ויוצאות אוניות זרות על צוותי הימאים לשטח הנמל".

נוהל קורונה: "כשהאניה מגיעה לרציף, קודם כל צוות החירום של הנמל עולה ראשון ומבצע את הבדיקה הרפואית לימאים. בודקים חום ושיש אישור מיוחד שכולם בריאים. בנוסף אנחנו ממגנים את עצמנו. מעל בגדי העבודה אנחנו עם חליפות, כפפות ומסכות. הועד גם דאג לנו לקבל תרסיסי חיטוי ובקבוק אישי של אלכוג'ל לכל אחד. לא ממעיטים בהגנה על הבריאות, קודם כל בריאות העובדים. אחרי זה עולים על האוניה ועושים את העבודה כמו שצריך".

אורגניות: "נהלי הנמל החדשים מחייבים בימים אלה הפרדה מלאה בין צוותי האוניה לצוותי הנמל שעולים ממוגנים לאוניות. אוניה תקבל אישור להיכנס לנמל רק לאחר הצהרה של הקפטן שהצוות בריא ולצוות הזר אסור לרדת מהאוניה לאחר העגינה ברציף. משרד הבריאות והמל"ל הוציאו הנחיות האוסרות על ערבוב בין משמרות העבודה ומשמרות הצוותים הן אורגניות משישי לשישי וללא שעות נוספות. ההיגיון מאחורי ההחלטה הזו היא שאם חס וחלילה עובד יחלה, לצמצם למינימום את כמות העובדים שיצטרכו להכנס לבידוד".

לא מתלוננים: "האווירה בסדר. עובדים ביחד ובהרמוניה. אנחנו עובדים יותר בזהירות, שומרים יותר מרחק אחד מהשני אבל העבודה ממשיכה. אנחנו גם לא יכולים להתלונן על העבודה בזמן שיותר ממיליון אנשים יושבים עכשיו בבית ולא עובדים. אנחנו לא מקנאים בהם".

משפחה: "הילדים בבית, הזמן מטפסים על הקירות. כשאני לא במשמרת אנחנו משחקים, מנסים לעשות יצירות, רואים טלוויזיה ומנסים להעביר את הזמן. לצאת מהבית אין סיכוי ולא ניקח את הסיכון. לפני שאני מגיע הביתה אני מחטא את עצמי עד כמה שאני יכול. בסוף המשמרת, את כל הציוד המיגון החד פעמי זורקים לפח. אחרי זה אני מחטא את עצמי, את הידיים וגם מתקלח בנמל אם צריך. הביתה אני מגיע שאני לובש בגדים חדשים. אשתי מודעת לסיכונים. מודעת לבעיות אבל זו העבודה".