תכנית החילוץ הכלכלי של משרד האוצר מתהדרת בכותרת של 80 מיליארד שקלים, אלא שחלק גדול מהכסף אינו מובטח, וגם החלק שלכאורה הוקצה, עובר שינויים תכופים שמבלבלים את הציבור. המונחים בהם משתמש משרד האוצר מדגישים את הדאגה לקופת המדינה, ולא את הדאגה לעסקים שיתמוטטו או לציבור שיתרושש כתוצאה מהמשבר הכלכלי.

"הממשלה לא תוכל להחזיר את המצב לקדמותו אלא לתת מענה מינימלי סביר לצלוח את התקופה", צייץ היום (רביעי) מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד, בראיון כתוב שהתקיים ברשת הטוויטר, באמירה שמסכמת יפה את השאיפות של משרד האוצר ביחס למשבר הכלכלי שנגרם מהתפרצות וירוס הקורונה. אך גם שאיפה צנועה זו נתקלת בקשיים ועלולה שלא להתממש תוך גביית מחיר חברתי גבוה.

המספרים הממשיים של התכנית הינם נמוכים בהרבה ממה שהוכרז, וכוללים בתוכם לא מעט הוצאות שממילא אמורות להתרחש, כמו פרויקטים בתשתיות ותשלומי ביטוח לאומי.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

בארגוני העצמאים סבורים שהתכנית "מלאה בחורים". עו"ד רועי כהן, נשיא איגוד העצמאים 'להב' אמר אתמול בוועדת העבודה והרווחה בכנסת כי "צריך להפסיק עם האמירות 'צריך חקיקה'. אנשים צריכים תשובות איך הם מביאים אוכל לילדים שלהם. השכירים קיבלו דמי אבטלה והעצמאים מופקרים לגורלם". על כך אמר היום באב"ד כי "לא ניתן להשיב את המצב לקדמותו, וזה לא נותן מענה מלא אבל בהחלט מדובר בתוכנית נדיבה ומקיפה שנותנת לעצמאים מענה לחודשיים הקרובים. זאת לא התכנית האחרונה ואנחנו נמשיך לעקוב ולשפר".

התכנית הכלכלית הוכרזה באיחור לעומת ארצות רבות בעולם, והיא מחייבת כל אדם הזכאי לסיוע להגיש בקשה מפורטת, שגורמת לקשיים ביורוקרטיים וטכניים, במקום שכספי הסיוע יישלחו לזכאים ביוזמת המדינה.

 

 

הזגזוגים של האוצר

  • הארנונה

ביום שני הודיע שר האוצר משה כחלון על פטור מארנונה לעסקים שנפגעו. אתמול אמר נציג האוצר, עידו סופר,  כי בניגוד להצהרת כחלון, בשלב זה אושרה דחייה בלבד של התשלומים לעסקים שנפגעו בשל המשבר וביטול התשלומים בשלב זה רק נבחן. גם הקריטריונים לזכאות טרם הוחלטו. ברשויות המקומיות חוששים מהתמוטטות במקרה של פטור מארנונה, ודורשים שיפוי מלא מהאוצר, כשבאוצר מדברים על שיפוי חלקי שגובהו לא הוחלט.

חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת) צייצה היום כי האוצר התחייב לפטור מארנונה עסקית ל-3 חודשים.

  • התוספת (שלא תהיה) למובטלים

בתחילה התכוונו באוצר, לפחות בהצהרות, להעניק תוספת של 500 שקלים למובטלים של חודש מרץ, משום שדמי האבטלה צפויים להיות נמוכים מאוד בחודש זה, עקב 5 ימים שלא מזכים בתשלום דמי אבטלה והוצאה לחל"ת באמצע החודש.

אפרופו דמי אבטלה, ותכנית כלכלית לשיקום המשק, וחבילת סיוע בסך 80 מיליארד…

זה מה שיקבל מפוטר מובטל עבור חודש מרץ:

פורסם על ידי ‏‎Kori Sela‎‏ ב- יום שלישי, 31 במרץ 2020

לאחר מכן, בעקבות הביקורת הציבורית על היעדר סיוע לעצמאים, הוחלט לבטל את התוספת למובטלים.

  • הגיל הקובע (שכן ירד) לעצמאים

אסף וסרצוג, נציג משרד האוצר, הופיע היום מול הוועדה המיוחדת בעניין התמודדות עם נגיף הקורונה וענה לשאלות הח"כים בנוגע לתכנית הכלכלית שהוצגה השבוע. וסרצוג הבהיר כי "בניגוד לפרסומים עד עכשיו לפיהם משרד האוצר התעקש להגביל את המענק לעצמאים מגיל 28 ומעלה, המענק יינתן לעצמאים החל מגיל 23". באב"ד אישר את הדברים והוסיף: "אנחנו מתקנים תוך כדי תנועה". באב"ד גם הסביר את הבלבול לגבי האפשרות שהפיצוי הצנוע לעצמאים יהיה חייב במס: "לא מנכים מס מהמענק. רק בסוף השנה עם העצמאי יעבור את רף המס הוא ישלם מס. אם לא יעבור הוא לא ישלם. כרגע לא מנכים".

להגן על קופת המדינה או על האזרחים?

"אני מזכיר שכשהמדינה מכניסה את היד לכיס היא מכניסה את היד לכיס של האזרחים"אמר ביום ראשון שאול מרידור, ראש אגף התקציבים באוצר, בוועדת הכספים בכנסת. מרבית ההודעות של האוצר עוסקות במונחים של קופת המדינה: אחוזי תוצר, גירעון וגודלם (או היעדרם) של סעיפים תקציביים – במונחים שרלוונטיים לאזרחים כמו מה יהיה גודל המענק בשקלים לעצמאי יחיד. בניגוד למה שאמר מרידור, קופת המדינה פועלת אחרת לחלוטין מחשבונות הבנק של האזרחים.

אזרחים לא יכולים להטיל מסים, הם משלמים ריבית הרבה יותר גבוהה על הלוואות, אין להם יכולת להנפיק אגרות חוב ל-30 או 100 שנה כפי שעשה האוצר השבוע והם עלולים לשקוע בדיכאון, בעוני וגם למות בשל מצב כלכלי. אלו קשיים שרק בני אדם יכולים לסבול מהם ולא קופת המדינה. רוב ההצהרות של האוצר לא מובנות באופן של אחריות ומחויבות להגן על האזרחים, אלא דומות ברובן לאמירה של מנכ"ל האוצר באב"ד בוועדת הקורונה בשבוע שעבר: "אין לנו מה לתת פיצוי כרגע, כי אין לנו מושג מה יהיה גודל הפגיעה. פיצויים יכולים לגדול פי שלושה כל חודש, והמדינה עלולה להגיע לפשיטת רגל".

מי שצפוי להגיע לפשיטת רגל בזמן הקרוב הם האזרחים ולא קופת המדינה, אותם אזרחים שגם לא יוכלו לשלם מסים בעתיד, דבר שיגדיל את הסחרור גם בקופת המדינה. בתנאי חוסר ודאות כה גדולים, רומזים באוצר, דווקא האזרחים הם אלו שצריכים להיות בכוננות ספיגה.