עם כניסתו של המין האנושי לבידוד, בעלי החיים אוזרים אומץ וחודרים למרחבים עירוניים: בתאילנד, קופים החלו להסתובב חופשי בערים, לחפש אוכל; באיטליה המוכה, דולפינים נצפו ממש בסמוך לרציפים בנמל קליארי, וברבורים לבנים חזרו לשחות במימיי התעלות השוממים של ונציה; בנארה שביפן איילים משוטטים ברחבי העיר; וגם בישראל בעלי חיים החלו לבדוק את מצב המדרכות.

עיזים משתלטות על רחוב בווילס, בריטניה:

View this post on Instagram

Pandemonium ????:Sasaluk Rattanachai(Facebook) Low tourism due to the coronavirus has caused monkeys (who are often fed by tourists) in Thailand to be a bit more aggressive when it comes to food

A post shared by @ thedarksideofnature on

"אתמול הייתי בשכונת רמות בירושלים, שמתי מצלמות בגן הקיפוד וראיתי צבאים ממש בתוך השכונה בלילה", מספר שמוליק ידוב (50), מנהל מרכז היונקים בחברה להגנת הטבע. "בעלי חיים חששנים מטבעם כמו הצבאים, מתחילים לאט לאט לצאת לאזורים בהם כבר אין בני אדם. זה קורה בהדרגה. בעלי חיים שפעילים בלילה מתחילים לצאת יותר בשעות אחר הצהריים המאוחרות".

אז לחכות לצבי בחלון?
"זה תהליך איטי. עד השבוע שעבר לא ראיתי ממש השפעה, ומהשבוע שעבר, כשהתחילו המגבלות המחמירות, אפשר היה להתחיל לראות סימנים, אבל עדיין אין תצפיות ונתונים להצביע על מגמה", עם זאת, ידוב מעריך ש"אם הסגר יימשך זמן רב, אולי נוכל לראות תופעות כמו במקומות אחרים בעולם, של בעלי חיים שממש נכנסים לתוך הערים. אני מתאר לעצמי שאם הסגר יימשך זה רק יתגבר."

שמוליק ידוב. "בעלי חיים חששנים מטבעם מתחילים לאט לאט לצאת לאזורים בהם כבר אין בני אדם" (באדיבות המצולם)

אילו בעלי חיים מעיזים להתקרב?
"בדרך כלל רוב המינים שמתקרבים הם אוכלי כל – חזירים, תנים, שועלים. אלה מינים מאד סתגלניים. אכילת כל מעידה לא רק על העדפה תזונתית אלא על גמישות מחשבתית ויצירתיות. הם יסתדרו גם עם ציד וגם עם שאריות שמותירים בני אדם".

האזינו לשירת הציפורים והקרפדות

גם אסף בן דוד (40), דוקטורנט לאקולוגיה באוניברסיטת תל אביב, מסכים שהתופעה "עוד לא הגיעה במלואה לארץ". מלבד היונקים הבינוניים והגדולים, שקל יותר לזהות כשהם מגיעים לשטחים עירוניים, מפנה בן דוד את תשומת הלב גם לבעלי חיים נוספים שחולקים עם בני האדם את המרחב הציבורי. "השטח מאד שקט, וזה בטח משפיע על מועד השירה של הציפורים. רעש משפיע על השעות בהן הציפורים מתחילות לשיר. אין הרבה אנשים וזה מאד משמעותי. עכשיו זה ממש השיא של עונת הקינון ושירת הציפורים. השחרורים אצלי מתחילים לשיר כבר בשלוש וחצי בלילה. אפשר לשמוע את המדרג בין ציפורים ששרות בלילה לכאלה של אור ראשון. למי שרוצה לזהות את הציפורים לפי הקולות, יש גם מגדיר שהכנו במיוחד. גם בתוך הבית אפשר למצוא עדויות לבעלי חיים. אני מאוד אוהב לגלות גללים של שממיות על הקירות. כל בעלי החיים משאירים עקבות".

אסף בן דוד מדריך פרויקט טבע בקהילה, לא בימי הקורונה. "אני מאוד אוהב לגלות גללים של סממיות על הקירות" (צילום באדיבות המראויין)

"עכשיו כשיש שקט ממכוניות", אומר ידוב, "אני פתאום שומע ציפורים וקרפדות. זה מייצר תחושה של יותר בעלי חיים, אבל זו בעצם עלייה בקשב שלנו. בשקט מההמולה של המכוניות אנחנו יכולים להקשיב יותר לטבע, לא צריך ללכת רחוק. רק להקשיב. עבורי זה כיף גדול לשמוע קרפדות פתאום".

צפרדע תושבת צור הדסה. (צילום: שמוליק ידוב)

חפשו את עטלפי החרקים מתחת לעמודי החשמל

למרות שכרגע הציבור מוגבל לתחום ה-100 מטרים, ידוב ובן דוד מבטיחים כי ניתן למצוא פלאי טבע, אם רק נדע איך לחפש. "אחד הטיפים שאני נותן לאנשים זה לא רק להסתכל למעלה ולרחוק, אלא גם למטה על הקרקע", אומר ידוב. "תמיד אפשר לגלות עקבות. בתקופה הזאת יש המון זיקיות. תצאו בלילה עם פנס, כמובן בתחום המאה מטר בהתאם לנהלים, ותראו זיקיות. צבים מתעוררים עכשיו ואפשר ממש לשמוע אותם. בתחום של הציפורים אפשר לראות פעילות ענפה מאד. בשלוליות קטנות בפארקים העירוניים אפשר לשמוע קרפדות וצפרדעים. כל מי שרק מוציא את הראש החוצה מהחלון, רואה עולם ומלואו. אני גר בצור הדסה, ולשמחתי יש זוג בזים שמקננים על החלון של השכנים". והוא מוסיף טיפ: "חפשו את העטלפים. בלילה אפשר לראות עטלפי חרקים שצדים מתחת לפנסים".

כחול חזה בירושלים. "כל מי שרק מוציא את הראש החוצה מהחלון, רואה עולם ומלואו" (צילום: דב גרינבלט)

"שהזבל שלי לא יאכיל חיות בר"

התמונות והסרטונים של בעלי החיים משוטטים ומשחקים במרחבים העירוניים שבהם עד לאחרונה שלטו בני האדם ביד רמה, עלולים ליצור רושם שמא מדובר בתחרות, וכי רק כשבני האדם סגורים בבתיהם בשל נגיף בלתי נראה, בעלי חיים יכולים לשוב לימי הזוהר שלהם ולשלוט במרחב. כאן ראוי לשאול, האם ניתן לתכנן את הערים כך שיהיו מקום מזמין לבני אדם ולבעלי החיים?

"בטבע אין שחור ולבן, זו לא שאלה של או-או", אומר ידוב. לדבריו, כדי ליצור מרחבים משותפים לבני האדם ולבעלי החיים, יש ליצור הפרדות: "ההפרדה היא לא גדר פיזית, אלא הפרדה במשאבים. השאיפה שלי היא להגיע למצב שבו אני עושה את מה שאני צריך כדי לחיות, בהשפעה מינימלית. שהזבל שלי לא יאכיל חיות בר, שהמים שלי לא יישארו עומדים ויזמינו בעלי חיים לא נחוצים. וגם הפוך, לא לקחת אוכל ומים מהטבע לטובתי".

פורסם על ידי ‏‎Alecus‎‏ ב- יום חמישי, 26 במרץ 2020

באיור למעלה: לפני. למטה: בבידוד. (מתוך דף הפייסבוק של Alecus)

"עלינו לצמצם את התאורה המלאכותית", נוגע בן דוד בתופעה שמכונה 'זיהום אור'. "מנורות לד עולות מעט והן מאירות בתאורה לבנה חזקה. התאורה הלא פרופורציונלית הזאת פוגעת במחזורים הביולוגיים של חיות הבר וגם בשלנו. גם אנחנו מאד נהנה מהפחתת התאורה".

לדבריו, "אפשר לבנות עיר שיש בתוכה מערכות אקולוגיות מתפקדות. ככל שנדאג לכך שהגינון בתוך העיר יהיה מבוסס על צמחיית ארץ ישראל זה יעודד את המגוון הביולוגי באופן משמעותי. בסופו של דבר צמחים מקומיים הם הכי משמעותיים, כמו גם הפסקה של ריסוסים כנגד עשבים ושימוש בשיטות יותר מקיימות כמו כיסוח של העשבייה. לשמחתי זה קורה באזורים שלמים בתל אביב ובכפר סבא. אפשר להפוך את תעלות הניקוז למערכות אקולוגיות פעילות עם בריכות חורף, עם שוליים מצמחייה. הן לא חייבות להיות תעלות בטון. אלו שינויים בתפיסות התכנון שלאט לאט הופכות לחלק מהפרקטיות בשטח".

לדבריו, ישנם מקומות בעולם שבהם מייצרים מבנים מיוחדים עבור חיות הבר, כמו למשל גומחות למנוחה לעטלפי חרקים, "שהם מדבירים ביולוגיים נהדרים", או נקודות קינון לציפורים.

טבע פלאי מתחת לאף

לצד התכנון והבינוי, מדגיש בן דוד רכיב מהותי נוסף במארג הטבע העירוני – התושבים המקומיים. "הקהילה צריכה להיות שותפה", הוא אומר. "אם הטבע יהפוך לחלק מהמקום זה יצור תחושה של זהות ושייכות ואנשים ירצו לשמור עליו".

לדבריו, ההפרדה בין הטבע לעיר מביאה לכך שהתושבים "מפספסים" את הטבע הפלאי שנמצא ממש מתחת לאף. "אנשים שאני עובד איתם לא מאמינים אילו בעלי חיים עוברים להם מתחת לבית כל לילה. כשעבדתי בגבעת אולגה אנשים סיפרו לי שהם נוסעים עד נתניה כדי לראות את פריחת האירוסים. הם לא אפילו לא חשבו לחפש פריחה של אירוסים ליד הבית".

The quarantine effect from aww

**

סרטון חזירי בר בשכונת הדר (צילום: יהל פרג')
סרטון אייל בשכונת רמון בירושלים (צילום: שמוליק ידוב)
סרטון יעלים בחוף אלמוג באילת (צילום: פביאנה ויטנברג-שמאי, החברה להגנת הטבע)