1927: הסופרים נגד הממשלה

כללי הצנזורה על הצגות תיאטרון שקבעה ממשלת המנדט הבריטי לא מותירים את סופרי ישראל אדישים – כך מדווח גיליון "דבר" מה-21 ביוני 1927. באסיפה שקיימה אגודת הסופרים בשיתוף באי כח מוסדות התרבות והעיתונות, שבה השתתפו בין היתר המשורר חיים נחמן ביאליק, הסופר יעקב פיכמן והמחנך בן ציון דינבורג (לימים דינור), כל הנואמים "הביעו את התמרמרותם על הפקודה החדשה".  בהחלטה, עליה הוסכם פה אחד, קבעו הסופרים שהדרישה להגיש את הצגותיהם לאישור מוקדם "יש בה בכללה לעכב את התפתחותה של הבמה העברית, שמצבה קשה גם בלאו הכי" על ידי "ריבוי דרישות פורמליות". עניין נוסף שעורר במיוחד את כעסם של משתתפי האסיפה הוא הדרישה להגיש את החומרים בתרגום לאנגלית, המהווה "קיפוח זכויותיה של הלשון העברית… תביעה שהיא כנגד חוקי המנדט, שבו הוכרה הלשון העברית לאחת הלשונות מלאות הזכויות הארץ, ושהיא עלולה להכביד ביותר על הבמה העברית הצעירה בבזבוז כוחות והוצאות בלתי פרודוקטיביות". סוכם שמשלחת בראשות ביאליק תגיש לממשלה תזכיר ותקרא לה "לתקן את הפקודה לפי צרכיו החיוניים של היישוב בארץ".

האספה מוחה בייחוד נגד קיפוח זכויותיה של הלשון העברית. "דבר", 21.6.1927. הקליקו לצפייה בגודל מלא

1951 – שאלות ללא מענה

ההכנות לכינוסו של "הקונגרס הספרדי העולמי השני" בפריז, כינוס שמטרתו להפגיש את נציגי כל התפוצות של יהדות ספרד, היו בשורה משמחת לבני עדות המזרח ולתנועה הציונית כולה. יחד עם זאת, נראה שארגון הקונגרס סבל מבעייה של חוסר שקיפות והיעדר ייצוג שווה לקבוצות שונות ולארגונים ממדינת ישראל, כפי שעולה ממאמר ביקורת של אריה תורג'מן ב"דבר" של ה-21 ביוני 1951. מעבר לכך ש"ציבור הספרדים ובני עדות המזרח אינו יודע ולא כלום על 'הקונגרס העולמי' שלו המתכנס בימים הקרובים", מציין תורג'מן מספר שאלות שנותרו ללא מענה: "א) מי החליט על כינוס הקונגרס? ב) כיצ מורכב 'הוועד המכין' את הקונגרס ומי בחר בו? ג) מי זכאי לבחור ולהיבחר לקונגרס? ד) האם קיימת חוקת בחירות או שיטת בחירות לקונגרס? ה) מי החליט ועל דעת מי הוחלט, שהקונגרס צריך להתכנס על אדמת נכר ולא בירושלים בירת ישראל?". שאלות עלו עלו על ידי שר המשטרה בכור שטרית וארגוני עולים שונים. תורג'מן מתריע כי עדות מסויימות אינן זוכות לייצוג בקונגרס, וגם קולם של תושבי עשרות מושבי העולים החדשים לא יישמע. בנוסף הוא קובל על כך שמארגני הקונגרס לא הקשיבו לטענתו של החבר י. ניצני מהמחלקה של יוצאי ארצות המזרח של ההסתדרות הכללית על כך שההסתדרות לא תיוצג בקונגרס, וכך גם המחלקה לעדות המזרח שליד מרכז מפא"י.

מי החליט ועל דעת מי הוחלט שהקונגרס צריך להתכנס על אדמת נכר? "דבר", 21.6.1951. הקליקו לצפייה בגודל מלא

1972: מאבק ענקים בדרבי הרחובותי

"מאבק הענקים בין הפועל מרמורק למכבי שעריים על כרטיס העלייה לליגה הלאומית משך לאצטדיון בקריית אליעזר רבבות צופים", דיווח מדור הספורט של "דבר" ב-25 ליוני 1972, "ואכן, ה'דרבי' של רחובות, שנערך הרחק מן העיר, למרות התערבות משפטית של הרגע האחרון, היה סוער ומרתק ובסיומו ניצחה מרמורק 1:2 ועלתה לראשונה בתולדותיה לליגה הלאומית". הכתב שלמה מוזר מספר כי "לאחר מחצית עקרה משערים, מרמורק זכתה בנצחון צודק לכל הדעות". "חיפה לא ידעה מעודה קרניבל-פסטיבל בנוסח ברזיל, כמוהו חוללו אוהדי שתי הקבוצות. כ-6,000 אוהדים, משני המחנות, הגיעו בעשרות אוטובוסים ומכוניות למיניהן, בהרחיקם נסוע כ-120 קילומטר, מרחובות לאיצטדיון העירוני בחיפה, כדי לחזות באליליהם, להניף עשרות כרזות, לתקוע בחצוצרות ובכלי זמר אחרים". לאחר מחצית ראשונה ש"התנהלה בעצלתיים" הגיעה המחצית השנייה "ואז חזינו בכדורגל משופר ורגעים מותחים ויפים ליד שני השערים": השער הראשון במשחק נכבש על ידי שחקן שעריים פלד בדקה ה-58, בדקה ה-82 השוותה מרמורק ל-1:1 מבעיטה של טוני שרעבי, ודקה לפני הסיום כבש שרעבי את שער הניצחון, ו"אין לתאר במילים את השמחה שהתחוללה בקרב שחקני הפועל ואוהדיהם". מאמן הפועל מרמורק יהודה חדד אמר כי "שחקניי שיחקו מתוך משמעת, מילאו את ההוראות והיו מלוכדים יותר".

שחקני מרמורק "מילאו את ההוראות והיו מלוכדים יותר". "דבר", 25.6.1972. הקליקו לצפייה במסך מלא

1979: מזכיר ההסתדרות באוסלו – "אש"ף אינו פרטנר"

לביקור מזכיר ההסתדרות ירוחם משל באוסלו כאורחם של האיגודים המקצועים הנורבגיים היה גם תוכן מדיני. הסיקור הבלעדי של סופר "דבר" בסקנדינביה יגאל רום מתאר את פגישותיו של משל עם שר החוץ הנורבגי קנוט פרידנלונד ועם נשיא הפרלמנט גוטורס האנסן. שר החוץ שיבח את הסכם השלום בין ישראל למצרים, אך לדעתו "יש חשיבות גדולה להמשיך במומנטום שיצר ההסכם באזורנו" ולהגיע להסכם עם הפלשתינאים. משל אמר כי נחוץ למצוא פיתרון לבעייה הפלשתינית, אך יש לעשות זאת בהידברות עם נציגי הפלשתינים ועם ירדן. יחד עם זאת, הוסיף משל, "אש"ף איננו פרטנר לתהליך מו"מ עם ישראל", ולכן ביקש משל מממשלת נורבגיה להמשיך במדיניותה ולא להכיר באש"ף באופן רשמי כל עוד בבסיסו עומדת האמנה הפלשתינית, הקוראת להשמדת ישראל. לאחר מכן, כשמשל ערך מסיבת עיתונאים, הפגינו נגדו קומץ תומכי אש"ף.

תומכי אש"ף הפגינו נגד מזכיר ההסתדרות בנורבגיה. "דבר", 22.6.1979