דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שלישי ט' באדר ב' תשפ"ד 19.03.24
14.2°תל אביב
  • 7.4°ירושלים
  • 14.2°תל אביב
  • 12.2°חיפה
  • 14.1°אשדוד
  • 11.5°באר שבע
  • 16.5°אילת
  • 15.0°טבריה
  • 8.4°צפת
  • 13.1°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
גילנות

ימי הקורונה / "יש עכשיו קולות ותופעות שמצביעים על הגילנות העמוקה שאנחנו לוקים בה"

ישראל (איסי) דורון. "אלה בדיוק הזמנים והתקופות שאסור לנו ליפול לנוחות של התיוג הקבוצתי" (צילום: עמר כהן)
ישראל (איסי) דורון. "אלה בדיוק הזמנים והתקופות שאסור לנו ליפול לנוחות של התיוג הקבוצתי" (צילום: עמר כהן)

חוקר הזיקנה, פרופ' ישראל דורון: "אנחנו צריכים לפעול ככל הניתן כדי לאפשר הישארות של זקנים בקהילה. הפתרונות המוסדיים התבררו כבעיה גדולה מאוד. הם בעצם סגרגציה על בסיס גיל ומחלה ותלות. מבוגרים צריכים לחיות בקהילה יחד עם צעירים"

עמר כהן
עמר כהן
כתב כלכלה
צרו קשר עם המערכת:

"המגפה הזו מעצימה את התופעות שאנחנו כבר מכירים. פתאום המוות נכנס לנו לסלון", אומר פרופ' ישראל (איסי) דורון, ראש המרכז לחקר ולימוד הזקנה באוניברסיטת חיפה. "אנחנו ממש תחת סוג של התקפת טרור. והתגובה שלנו היא להרחיק את זה מאיתנו – רגע רגע, זה לא אנחנו, זה אותם הזקנים, הקבוצה הערטילאית והאמורפית. מצד אחד, זה מקל עלינו להתמודד, אבל גם דוחק בנו להרחיק מאיתנו הבריאים את אותם הנגועים ברי הסיכון."

משבר הקורונה חושף את מה שדורון וגרונטולוגים נוספים טוענים כבר שנים –  החברה שלנו גילנית, כלומר מפלה לרעה אנשים על בסיס גילם. וכדי להתמודד עם התופעה הזאת, עלינו קודם כל להכיר בכך.

במקום שישימו את הזקנים בראש סדר העדיפויות ויבדקו אותם ואת הצוות, חיכו וחיכו ולא עשו את זה. רק בימים האחרונים אחרי לחץ מאוד חזק התחילו לעשות את זה

"יש פה מתח מעניין בין סולידריות בין-דורית לבין קונפליקט בין-דורי", אומר דורון, "מצד אחד יש הירתמות יפה ומרשימה של הרבה 'גראסרוטס' (תנועה חברתית המתפתחת מהשטח) של חבר'ה צעירים שמתנדבים ומתארגנים כדי לסייע ולתמוך באזרחים הוותיקים. אם זה דאגה לזקנים בקהילה, להביא להם תרופות ומזון, וגם סתם להיות בקשר.

"בצד השני יש קולות ותופעות שמצביעים על הגילנות העמוקה שאנחנו לוקים בה. אפשר לזהות אותה בהרבה הקשרים ודוגמאות. החל מקולות שאומרים 'למה כולנו צריכים לסבול בגלל הזקנים, שימו אותם בסגר ושחררו את כולנו'. וקולות שאומרים שהזקנים גם ככה ימותו בקרוב, הם בסוף חייהם, אז אפשר לתת להם למות. בהמשך יגיעו גם השאלות האתיות כשיהיו פחות מכונות הנשמה, אז לא יחברו את הזקנים ובשאלה מי חשוב יותר, הזקנים יצטרכו לפנות את מקומם לצעירים".

"ראינו איך מפנים מוסדות של זקנים דמנטים"

"יש גם את הנושא של היחס של המדינה לזקנים החלשים ביותר, אלו שנמצאים במוסדות", מוסיף דורון. "ראינו איך מפנים מוסדות של קשישים דמנטים. גם בראשון לציון וגם בפרדס חנה פינו זקנים סיעודיים ותשושי נפש כדי לפתוח מחלקות לחולי קורונה. במקרים רבים זה היה הבית היחידי שלהם. לקחו אותם בלי לשאול והעבירו אותם. במקום שישימו אותם בראש סדר העדיפויות ויבדקו אותם ואת הצוות, חיכו וחיכו ולא עשו את זה. רק בימים האחרונים אחרי לחץ מאוד חזק התחילו לעשות את זה."

בעצם אתה מתאר גילנות גם כתופעה חברתית וגם כמדיניות ממשלתית.
"כן. וכמו כל תופעה של אפליה, יש גם את הגילנות העצמית. מה היופי בתעתועי הגיל? אף אחד הרי לא חושב שהוא זקן ולא מגדיר את עצמו זקן".

כל החבורה הזו של בני 60 ו-70 שהם עובדים, צלולים, פעילים. הם קמים יום אחד בבוקר ומגלים שהחברה מכתיבה להם שהם זקנים. אף אחד לא שאל אותם

עכשיו אומרים לאנשים בני 65, אנשים עובדים, חיוניים, מנהלים בכירים, שהם בקבוצת סיכון.
"בדיוק, האנשים האלה מנסים לברוח מהזהות שלהם כזקנים. אתה בא לאנשים בני שבעים ומדבר איתם על זכויות של זקנים וזה בכלל לא תלוי בהם. החברה רואה אותם כזקנים. אז כל החבורה הזו של בני 60 ו-70 שהם עובדים, צלולים, פעילים. הם קמים יום אחד בבוקר ומגלים שהחברה מכתיבה להם שהם זקנים. אף אחד לא שאל אותם.

"היו הרבה מאוד יהודים לאורך ההיסטוריה שניסו להתכחש ליהדותם ובכל פעם שהאנטישמיות העלתה את ראשה זה לא עזר להם. באו האנטישמים וכפו עליהם את יהדותם. ככה זה גם בפוליטיקה של הזהויות, גם אם אתה מנסה לברוח מהסטיגמה זה לא יעזור לך. לכן הפתרון הוא לצאת חזיתית נגד הגילנות – כן, אנחנו זקנים ואין לנו מה להתבייש בגיל שלנו. זה לא הופך אותנו לפחות בני אדם או לפחות שווים.

אתה רואה את ההתעוררות הזו?
"כן. גם לפני הקורונה, אבל שוב, המשבר משמש מאיץ. מבחינתי יש פה משהו שדווקא מעורר. אנחנו פתאום רואים פה התבטאויות של אזרחים ותיקים שלא מוכנים לשתוק. יש פתאום הצטברות של מאמרים ותגובות של זקנים שלא מוכנים לקבל את היחס הזה".

"יש נטייה אנושית לחפש אשמים ושעירים לעזאזל"

בוא נחזור רגע לבסיס, מהי גילנות ומה הבעיה איתה?
"כל הכללה קבוצתית שמפסיקה להתייחס לבני אדם כבני אנוש אינדיווידואלים שכל אחד ואחד הוא בעל ערך, ומקטלגת אותם בתוך הקבצות תוך התעלמות מההיבטים הייחודיים שלהם, היא פסולה. היא מאבדת את ההבנה שאנחנו מקריבים אנשים על מזבח דעות קדומות. במקרה הספציפי שלנו, הרוב המכריע של האזרחים הוותיקים הם לא בהכרח בסיכון יתר להידבק או להדביק, והם לא בסיכון יתר למות או לא למות רק בגלל גילם.

"כפי שאנחנו רואים בימים אלה, כשבוחנים את הדברים ברמה אינדיווידואלית, אישה בגיל ארבעים או חמישים עם רקע של מחלת סרטן תהיה בסיכון גבוה מגבר בגיל שמונים. אף אחד לא יצדיק מחר בבוקר ויתור על נשים בשנות הארבעים. אלה בדיוק הזמנים והתקופות שאסור לנו ליפול לנוחות של התיוג הקבוצתי".

יש פה משהו שדווקא מעורר. אנחנו פתאום רואים פה התבטאויות של אזרחים ותיקים שלא מוכנים לשתוק. יש פתאום הצטברות של מאמרים ותגובות של זקנים שלא מוכנים לקבל את היחס הזה

יש שתי קבוצות בחברה שסובלות מיחס שלילי ומפלה – הזקנים והחרדים. האם אנחנו מפנים את האשמה לאוכלוסיות שנתפסות בעינינו כלא יצרניות?
"ברור שחלק מעניין הוא השיח הכלכלי שמסתכל על הכל דרך החור של המטבע. בוודאי בסטריאוטיפ שמזהה זקנים כאוכלוסיה שמהווה נטל כלכלי. אבל אני חושב שהשורשים הם יותר עמוקים ולא רק כלכליים. ראיתי באיזה מקום שיש אנשים שקובעים שהקורונה היא עונש על התנהגות של הומואים ולסביות, ובמקומות אחרים יש מי שמאשים את היהודים, כי בישראל מתים מעט מהקורונה, אז זו קונספירציה של יהודים.

"יש נטייה אנושית ופסיכולוגית לחפש אשמים ושעירים לעזאזל. הנטיה הזו מחפשת את הקבוצה שהכי נוח וקל לעשות לה את זה. במקרה הנוכחי, בגלל המתאם בין הגיל לבין החולים הקשים – זה קורה. אם מחר יתברר שאשכנזים או ספרדים חולים פחות או חולים יותר, אז הקולות הללו יהיו מופנים בצורה עדתית. אירועים כאלו של טראומה חברתית מקצינים דעות קדומות ואנשים מחפשים את מי להאשים. רצה הגורל והפעם זה הגילנים".

אפשר לקחת את המשבר הזה כדי לחולל שינוי בכל מערך הקשרים הבין-דוריים

בעצם הפחד, שהוא תופעה אנושית, מעודד את השנאה או האפליה, שגם הן תופעה אנושית.
"אחת התאוריות שמסבירה את הגילנות היא תאוריית ניהול הטרור שאומרת שלנו שלמין האנושי יש חרדת מוות. המוות מטיל בנו טרור ואנחנו מנסים לברוח, להתחמק להדחיק את סופיות חיינו ואת מותנו הבלתי נמנע. אחת האוכלוסיות שמזכירה לנו את זה היא הזקנים, ולכן אנחנו הצעירים מנסים לא לראות את הזקנה והזקנים ולשים אותם במוסדות. אתמול הראו בטלוויזיה שבחדר המיון יש מחלקת נגועים. כמו המצורעים של פעם. אני לא נכנס לשאלת הצורך הרפואי בבידוד, אבל ברור שכשהפחד מהמוות מתגבר, אנחנו מחפשים לתייג את המיועדים למוות ולהרחיק מאיתנו".

"המשתנים האישיים הרבה יותר משמעותיים מהגיל הכרונולוגי"

היה מי שאמר שלבדידות שהמגפה כופה עלינו יש השפעות פסיכולוגיות שיישארו איתנו גם אחרי המשבר ושאולי בטווח הארוך נראה אפילו ירידה בתוחלת החיים.
"אני יותר זהיר. לזקנים, כמו לאוכלוסיות אחרות, יש חוסן רב. אין ספק שבידוד חברתי הוא קשה ויש לו מחירים פסיכולוגיים ונפשיים. אבל זה נכון לכל האוכלוסיות ולא רק לזקנים. אנשים בכל הגילאים שנכנסים לסיטואציה כזו חווים השלכות. המשתנים האישיים הם הרבה יותר משמעותיים מהגיל הכרונולוגי. לכן יש לא מעט אזרחים ותיקים שיש להם חוסן וכוח ויכולת להתגבר על המצב הנוכחי ועל מצבי קיצון כמו אלו שנכפו עלינו. בהנחה שזה יסתיים תוך חודש או חודשים, אני לא מזהה השפעה אורכת טווח."

לאחרונה נשמעים קולות האומרים שהמשבר הזה הוא נורת אזהרה בענייני סביבה והיחס של האנושות לעולם. יש פה גם קריאת השכמה בנושא היחס לזקנה? המשבר יחולל שינוי ביחס של החברה לזקנים?
"אי אפשר לדעת מה יקרה. ברור שכל משבר הוא גם הזדמנות ואפשר לקחת אותה לכיוונים מנוגדים. אני חושב שאפשר לקחת את המשבר הזה כדי לחולל שינוי בכל מערך הקשרים הבין-דוריים. אם אנחנו רוצים שבעתיד יצטמצמו הביטויים הגילניים, צריך לעבוד על זה בצורה חזקה דווקא בתקופה שאין משבר. הלקח שלי הוא האמרה הקלאסית – מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת. אם נדאג לחברה בריאה נטולת גילנות בימי רגיעה, נצליח גם לצלוח משברים.

"אנחנו צריכים לפעול ככל הניתן כדי לאפשר הישארות של זקנים בקהילה. הפתרונות המוסדיים התבררו כבעיה גדולה מאוד. מבוגרים צריכים לחיות בקהילה יחד עם צעירים. המוסדות האלה הם בעצם סגרגציה על בסיס גיל ומחלה ותלות. תן להם מערך שירותים תומך בבית, זה לא זול, אבל זה טוב ונכון יותר, גם בעתות משבר. גם הקצאת משאבים רפואיים מוגבלים ובניית מערכי בריאות שמותאמים לכל גיל יכולים להשתפר כתוצאה מהמשבר. וגם הנושא של קבלת החלטות רציונליות, שמבוססות על פרמטרים שאין בהם יחס ללאום, מין או גיל".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!