הסיסמה "ספורט לאלפים ולא לאלופים" אותה תבע יצחק שדה היא אחד מסמליו של ארגון 'הפועל', את הסיסמה הזאת מממשות גם שחקניות קבוצת נשים של המועדון, שקמה השנה וכעת, כשמשבר הקורונה השבית את כל פעילות הספורט בארץ, בחרו השחקניות להעביר אימונים בזום לילדות מחלקת הנערות, אותן הן מאמנות במהלך השנה. "הבנות נפגשות לאימונים בזום פעמיים בשבוע ויוזמות כל מיני פעילויות מקוונות למחלקת הילדות", מספרת מרב שמש, מנהלת מחלקת הנשים במועדון.

"הבלימה הוציאה את הרוח מהמפרשים"

קבוצת הנשים של הפועל ת"א בגרסתה הראשונה, הייתה חלק מהקבוצות שהקימו את ליגת הנשים בעונת 1998/9, היא אף זכתה בדאבל בעונת 2000/1 והשתתפה בליגת האלופות. משבר הקורונה תפס את שחקניות הקבוצה הבוגרת בעונתן הראשונה,17 שנים לאחר פירוקה.

"מאז שהכריזו על הפסקת הפעילות הכנו תכנית עבודה שהשחקניות יוכלו לעשות בבית", מספרת שמש. "התכנית מבוססת על תרגילי חיזוק, תרגילי טכניקה ושליטה בכדור וייעוץ תזונתי ומנטלי. כבר באותו שבוע השחקניות לקחו יוזמה וקבעו שני מפגשים בשבוע שבהם הן מתאמנות ביחד ב'זום', כשכל פעם מישהי אחרת מעבירה. ככה הן שומרות על כושר מינימלי והכי חשוב על קשר אחת עם השנייה".

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

קבוצת הנשים של הפועל ת"א בכדורגל (צילום: שמוליק דודפור)

באיזה מצב המשבר פגש את הקבוצה?
"בקבוצה הבוגרת הגענו לאיזשהו שיא עם הקבוצה, הן מבחינת כושר ויכולת והן מבחינה חברתית, ולצערנו הקורונה קטעה את זה בדיוק שם, בציפייה להצלחה הגדולה שכל כך חיכינו לה, כי ידענו למה השחקניות מסוגלות. זה מאוד מתסכל כי דווקא בגלל שאנחנו יודעות מה אנחנו שוות, הבלימה הזאת הורידה לגמרי את הרוח מהמפרשים".

"הרבה ילדים והורים נרשמים ומגיעים לשיעורים. לאחד האימונים השבוע הגיעו 85 משפחות!"

"במהלך השנה", מוסיפה שמש, 13 שחקניות מהקבוצה הבוגרת עברו קורס מדריכות כדי לאמן בפרויקט שהקימו בבתי ספר. "המטרה היא לייצר קבוצות שבנות יכולות לשחק בהן כדורגל, וכך להגיע למחלקת הנערות שלנו".

משבר הקורונה עצר את הפעילות, אך בהפועל בחרו להמשיך את שגרת האימונים ובעיקר את הקשר עם הילדות באמצעות אימונים מקוונים, שאליהם מוזמנים גם ילדים נוספים. "השחקניות המדהימות בקבוצת הבוגרות", מספרת שמש, "הרימו חוג כדורגל מקוון וחינמי לילדים. קראנו לו 'כדורגל בסלון'. המטרה היא לעזור למשפחות ולילדים להעביר את הזמן ולקבל ערך חינוכי, חברתי וספורטיבי בזמן שהם בבית. מה שהן עושות זה למעשה שיעורי כדורגל, שמתקיימים שלוש פעמים בשבוע דרך הזום. בכל שיעור שחקנית אחרת מעבירה את השיעור, שבמהלכו מכירים גם שחקניות כדורגל בעולם".

איך התגובות?
"מה שהכי חשוב לנו זה ליצור את היחס האישי לילדים. למשל, באחד האימונים השחקנית שלנו ראתה ילדה שיושבת וצופה בנו עם הכדור בידיים, אז היא שאלה אותה שאלות והתחילה להדגים לה דברים. העיניים של הילדה זרחו, כבר הרבה זמן שלא יצא לה לקבל יחס מיוחד ועוד משחקנית כדורגל. ובאמת, הרבה ילדים והורים נרשמים ומגיעים לשיעורים. לאחד האימונים השבוע הגיעו 85 משפחות! השחקניות עושות את זה בהתנדבות מלאה, וזה פשוט מרגש כמה הן נרתמו והתלהבו מהרעיון".

"עשינו מבחנים, באו 50 שחקניות"

בשנים האחרונות שוטף את הכדורגל האירופאי גל של הקמת מחלקות נשים במועדוני כדורגל בכירים כמו צ'לסי, מנצ'סטר יונייטד, ארסנל, ברצלונה, אתלטיקו מדריד, יובנטוס, פריז סן ז'רמן, ליון ועוד. בעקבות ההצלחה של המודל האירופאי, גם בישראל נפתחו בשנתיים האחרונות קבוצות נשים במועדוני הגברים הבכירים – בית"ר ירושלים, הפועל ת"א ובני יהודה (בנות יהודה). מועדונים נוספים, כמו מכבי חיפה, מכבי נתניה (בשיתוף עם בנות נתניה), הפועל קטמון ומכבי ת"א, הקימו מחלקות נערות.

מרב שמש, מנהלת מחלקת הנשים של הפועל ת"א בכדורגל (צילום: יאיר צוקר)

מרב שמש היא הלב הפועם במחלקת הנשים של הפועל ת"א. במקביל היא מנהלת את תוכנית 'בועטת' לקידום ילדות בכדורגל, ובעבר ניהלה את מחלקת הנערות במכבי לי באר שבע.

איך נולד הרעיון?
"הגעתי להפועל ת"א בראיון עבודה לתפקיד עוזרת מאמנת בנערים ב'. מתוך רצון להגדיל את נפח המשרה שלי חשבנו ביחד להקים קבוצת נשים ומחלקת נשים במועדון. בתחילת העונה להפועל ת"א הייתה קבוצת נערות-ילדות בצפון ת"א, שהוקמה לפני שנתיים על ידי אשרת עיני".

לטובת העניין הגדירה שמש חמש מטרות ראשוניות. לייצר לכל ילדה ונערה בסיס שייתן לה ההזדמנות לשחק כדורגל; לייצר אקדמיה לילדות מצטיינות כדי שיקבלו כלים להיות שחקניות מקצועניות; לבנות קבוצת נשים בליגה הבוגרת במטרה להיות בליגת העל; לייצר שיתוף בין אוהדות הפועל ת"א, במטרה להביא משפחות ולהוריד את מפלס האלימות במגרשים; ולקדם נשים במועדון בעמדות ניהול וארגון.

איך גיבשתן את הקבוצה הבוגרת?
"עשינו מבחנים, באו 50 שחקניות ובחרנו את ה-20 הכי טובות, ואז המשכנו לקלוט שחקניות. המאמן הוא עומרי גרבאווי. מאמן מעולה שמשפר אותנו מאוד. עומר בוקסנבוים, המנהל המקצועי של מחלקת הנוער, עשה את השידוך הזה, כי הוא הבין שהוא הכי מתאים למשימה מבחינת אופי ורגישות. והוא גם מקצועי מאוד, יודע להפעיל את המערכת לטובת הקבוצה".

"נאבקתי שלא תהיה הרגשה שהבנות הן בשוליים"

מבחינה ארגונית, מחלקת הנשים יושבת תחת מחלקת הנוער של המועדון, והיא חלק בלתי נפרד מהמועדון. "אנחנו משתמשות במתקנים ובכל מה שיש למחלקת הנוער להציע כמו: פיזיותרפיסטית ופסיכולוג ספורט, חדר כושר, מצלמות שמצלמות את האימון", מספרת שמש, "והיתרון הוא שיש לנו משאבים ולא צריך להתחיל מאפס. במועדון עשו לנו כבוד כשעלינו על הדשא במשחק בבלומפילד מול כל הקהל, זה היה רגע מאוד מרגש".

קבוצת הפועל ת"א נשים בכדורגל מוצגות במשחק באצטדיון בלומפילד. (צילום: שמוליק דודפור)

איך ההנהלה מתייחסת אליכן?
"המוטיבציה של הפועל מלכתחילה הייתה חברתית. כשאני נכנסתי הגדרתי את המטרות, ניסיתי להבין מה הערכים של המקום. בהפועל, הערך המוביל הוא מצוינות. כשנכנסתי לאמן בנערים, הסבירו לי שצריך לנצח משחקים. המטרה שלי היא כמובן להגיע לליגת העל עם הבוגרות. כרגע ההנהלה לא מסתכלת על התוצאות של הקבוצה הבוגרת, אבל הם מאוד מגבים ומפרגנים. אני לא יודעת אם נעלה השנה ליגה ואם תימשך הליגה, בגלל המצב. אבל בוודאות, קבוצות כמונו וכמו בית"ר ובנות יהודה יעלו ליגה השנה או שנה הבאה".

נשמע נהדר, יש גם קשיים?
"הקושי הכי גדול הוא שאין לנו מגרש וגם שאי אפשר לשחק במגרש בוולפסון, בגלל שהתאורה לא מאושרת, אז אנחנו נודדות למגרשים אחרים כמו רמלה. אנחנו גם מחפשות ספונסר כדי לעזור לממן את הפעילות. בנוסף, נאבקתי שהילדות יתאמנו במגרש מרכזי ושיראו אותן, גם ההורים שבאים לקחת את הילדים שלהם, וגם הבנים, שלא תהיה הרגשה שהבנות הן בשוליים".

איך יתחולל שינוי תפיסתי ביחס לכדורגל נשים?
"אני בדעה שהשינוי יבוא ממועדוני הגברים, כי יש להם את המשאבים, וגם כי יש יותר יכולת לגייס אנשים. יש להם יתרון כי הם יכולים ליצור מוצר חדש ואטרקטיבי, יש להם תשתית של אוהדות, יש מגרשים וגם יש מחקרים שנשים קונות יותר מרצ'נדייז. זה ממש השקעה לטווח ארוך. מעבר לחוסר בתקציבים, למועדוני הנשים הקיימים בארץ אין זהות ואין אוהדים, זה לא נותן לענף לצמוח".

גילי אשכרי: בסיטואציה אחרת אין מצב שחבורה כל כך גדולה של בנות כל כך שונות היו מתחברות"

גילי אשכרי (27) וחנה פושמן (24) הן שתיים משחקניות הקבוצה הבוגרת שמשחקת בליגה הארצית. לחלק גדול משחקניות הקבוצה, זאת הפעם הראשונה שהן משחקות במסגרת מאורגנת של ליגה – 11 על 11. אשכרי: "זו הפעם ראשונה שאני משחקת כדורגל בצורה מסודרת. ובמקביל אני משחקת בקבוצה חובבנית – 5 על 5. התחשק לי לעשות משהו קצת יותר רציני בקשר לכדורגל. על רקע אליפות העולם בשנה שעברה, נוצר מומנטום, אז באתי לפה והתרשמתי, מאז אני כאן".

קבוצת הפועל ת"א נשים בכדורגל (צילום: טל צבר)

פושמן מגיעה עם יותר ניסיון בכדורגל מאורגן. בארה"ב היא שיחקה בליגות יום א' המקומיות ובמסגרת הבית ספרית. בתיכון היא הצטרפה לקבוצה בליגה בין עירונית של מדינת ניו-ג'רזי. "שיחקתי כדורגל כל החיים שלי", היא מספרת, "אבא שלי מברזיל. יש לי רק אחיות, אז זה היה חשוב לאבא שלי שאנחנו גם נשחק. שיחקתי בתיכון במה שקוראים לו "Travel team" – לכל עיר יש קבוצה ואז משחקים כנגד כל הערים של המדינה".

איך התחושה לשחק במועדון עם היסטוריה וציבור אוהדים מהגדולים בארץ?
אשכרי: "קודם כל מאוד מאוד כיף. לא ציפיתי שדברים כאלו יקרו, שישקיעו בי כשחקנית כדורגל. כולן כאן מגיעות בשביל אותה מטרה ומאותו המקום – לשחק כדורגל בהתנדבות – ומקבלות מזה המון. וזה נותן הרבה שיש לנו את ההזדמנות להיות במועדון כדורגל כל כך גדול".

אתן לא מקצועניות. איך משלבים עבודה ועיסוקים אחרים עם אימונים ומשחקי כדורגל?
פושמן: "אני משרתת בצה"ל באוגדת עזה. אמרתי למפקד שלי שאני רוצה לשחק, אז הוא אמר שאני יכולה להגיע לאימונים ולמשחקים, אבל אם יש משהו שצריך אותי, אז אשאר שם".

אשכרי עובדת בשגרה במשרה מלאה בנתב"ג: "במשמרות, לפעמים לילות, לפעמים בקרים, אז אני מצליחה להנדס את הלו"ז שלי ולהגיע לאימונים. יש שחקניות שהן גם אימהות, אז הן לוקחות בייביסיטר".

קבוצת הפועל ת"א נשים בכדורגל מול בית"ר ירושלים (צילום: טל צבר)

אתן קבוצה חדשה, נשים מרקעים וגילאים שונים, בהן גם עולות חדשות משבדיה, ארה"ב, דרום אפריקה והולנד. איך השחקניות מתחברות? 
פושמן: "אנחנו תמיד יוצאות אחרי האימונים, מנסות לעשות דברים במוצאי שבתות. נפגשות. חשוב לנו שלא ניפגש רק באימון, אלא גם מחוץ למגרש".

אשכרי: "אנחנו כל הזמן מדברות על זה שבסיטואציה אחרת אין מצב שחבורה כל כך גדולה של בנות שונות היו מתחברות. כל אחת מביאה את האמירה שלה, את הדברים שלה ואת החיים שלה וכיף לראות את זה".​