את תכנית הסיוע שהציגה ממשלת ישראל בשבוע שעבר קיבלו התעשיינים באנחת רווחה אך לצדה –  אכזבה גדולה. התכנית הקלה על קבלת החמצן לו זקוקים התעשיינים עכשיו נואשות – בדמות הקלות תזרימיות, דחיות תשלומים ומתן אשראי. לצד זאת, היא אינה מכילה הבטחה ברורה לפיצוי או תמיכה משמעותית בעסקים. בעיקר – למרות שהוצגה כתכנית רחבה וכוללת – אין בה מנועי צמיחה ליציאה מהמשבר. גם הסעיף שהוגדר כ'תכנית האצה לצמיחת המשק' עומד כמסגרת ריקה, ויש החוששים שיתמצה בהקדמת תכנית תשתיות שנדחו בגלל השיתוק התקציבי בלבד.

"הסתכלנו על הסכום של ה-80 מיליארד, ואם אתה מפרק אותו למרכיבים אתה רואה שהסכום בפועל הוא הרבה הרבה יותר נמוך" מסביר נתנאל היימן, מנהל אגף הכלכלה בהתאחדות התעשיינים. "יש בתכנית כסף גדול שהולך למשרד הבריאות טוב שכך, אבל אלה לא הסכומים שמיועדים לטובת הצלת המשק בתקופה הזאת" מסביר היימן. ואכן, מבט מעמיק בתכנית מראה כי אין בה הבטחה ברורה לעסקים. הסעיפים שמוגדרים בה כתכנית היציאה מהמשבר מצומצמים יחסית – וכלל לא ברור האם אכן יכילו התחייבויות חדשות.

"דובר רק על שני סעיפים של סיוע ישיר לעסקים, וגם הם לא ברורים כרגע" אומר היימן. "אחד זה ההפחתה בארנונה. השני זה קרן המענקים לעסקים". יחד, עומדים שני הסעיפים האלו על 8.3 מיליארד שקלים. "עדיין לא רואים את כל הפרטים של הנושא הזה. דיברנו עם משרד הפנים ויש כוונה אמתית לתת את ההפחתה, אבל עוד לא הגדירו בדיוק מי אמור לקבל אותה ובאיזה אופן זה יתבצע" הוא אומר.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

כפי שמפרט היימן, יתר סעיפי הסיוע שהובטחו על ידי המדינה הם תזרימיים, על ידי הלוואות או על ידי דחיית תשלומי מיסים: החזר מוקדם של תשלום מקדמות מס, דחיית תשלומי מים וחשמל, הלוואות.

לגבי סעיפי האצת המשק בשווי של כ-5 מיליארד שקל, מדובר ככל הנראה בכספים שתוכננו לצאת גם ככה, אלא שהביצוע שלהם נדחה בגלל מגבלות התקציב ההמשכי. "אלה כספים שכבר תוקצבו ועכשיו משחררים אותם מוקדם. חלקם היו תקועים בגלל התקציב ההמשכי. לא מדובר בתקציב חדש, ובינתיים לא פורט לגביהם שום דבר".

נתנאל היימן (דוברות התאחדות התעשיינים)

לנהל את המשבר באופן שוטף

לדעתו של היימן, את האירוע הזה צריך לנהל באופן שוטף, מבלי להתחייב לסכומים מוגבלים של תקציבים. לטענתו, מה שצריך להנחות את הסיוע שנותן האוצר הוא הצרכים שעולים בשטח, ולא שיעור הסיוע מתוך התוצר. הביטוי הפרקטי של התנהלות כזו הייתה התחייבות מצד האוצר לפצות עסקים שנפגעו כתוצאה מהמשבר כדי לעודד עד כמה שאפשר את המעסיקים לשמור על עובדיהם, ולייצר נטל כבד כמה שפחות שיאפשר התאוששות מהירה בסיום משבר הקורונה.

"אני לא רוצה לדבר בסכומים. צריך להציג מתווה של פיצויים, כמו שהיה במלחמת לבנון השנייה שיודע לפצות את העסקים על הירידה במחזור" אומר היימן. "אם מחילים את המודל הזה של פיצוי מתגלגל לעסקים אז אנחנו כבר מדברים על סיוע בסכומים הרבה יותר גבוהים ממה שיש היום בתכנית של האוצר. מבחינת שיעור מהתוצר זה יהיה הרבה יותר גבוה מהיום" הוא אומר.

אלא שמנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד כבר התייחס לדרישה הזו בתחילת השבוע בוועדת הכספים, וטען שהמדינה לא תוכל להרשות לעצמה פיצויים מהסוג הזה. "פיצויים יכולים לגדול פי שלושה כל חודש, והמדינה עלולה להגיע לפשיטת רגל" הוא אמר. באב"ד אמר שפיצויים יבחנו לעסקים רק אחרי שיגמר משבר הקורונה.

" אם אתה מחכה ממש ממש לסוף האירוע כבר לא ישאר למי לחלק את זה" אומר היימן. גם אם לא מפצים באופן מתמשך, במצב שהעסקים נמצאים בו היום צריך לפחות להציג איזושהי תכנית לגבי הפיצויים. צריך להגיד באופן ברור שיהיה בסוף האירוע מתווה פיצויים ולהגיד איך הוא יראה, או לחלופין להגיד באיזה נקודה הם הולכים לפצות".​