רוני מאשי | בן 48, הורה יחידני לשתיים | תל אביב | דוור בצפון הישן בתל אביב

הדואר לא מחכה: "אם אנשים וחברות עדיין שולחים מכתבים וחבילות, גם אם הכמות מעט ירדה, אי אפשר ליצור מצב שזה פשוט מצטבר. תוך ימים ספורים לא יהיה מקום לאחסן את זה, והכמות תהפוך לבלתי אפשרית לחלוקה אחר כך. חברות מהמזרח הרחוק עוד ממשיכות לשלוח חבילות לישראל. גם הסניפים שלנו עדיין פתוחים, כדי שאנשים יוכלו למשוך את הכספים שלהם, לטפל בסוגיות של ביטוח לאומי ותשלומים. אנחנו מחלקים דואר רשום – צווים של בתי משפט, דו"חות של העירייה ועוד מסמכים חשובים שצריכים להגיע לאזרח".

העומס: "אנחנו עובדים חצי מהזמן, יום כן יום לא. הימים שבהם אנחנו לא עובדים יורדים לנו מימי החופשה. מה שכן, ביום שבו אנחנו כן עובדים, יש לנו חומר כפול לחלק, כמות עצומה של דואר. לפעמים 80 מכתבים רשומים. המסירה של המכתבים האלה אומרת שאנחנו פוגשים גם המון אנשים".

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

נוהל קורונה: "ההנהלה בשיתוף עם ועד העובדים דאגו לנו למסכות מאוד איכותיות מסוג M95, לא המסכות הזולות, וגם מחליפים לנו אותן תדיר. בכל חדר יש לנו אלכוג'ל ומחלקים לנו גם כפפות. את הנחיות משרד הבריאות אנחנו מקבלים בהודעות ומאוד מקפידים עליהן. חלק מהדוורים מגיעים מוקדם וחלק מעט יותר מאוחר בשביל שלא יהיו יותר מעשרה אנשים בחדר מיון הדואר. נתבקשנו להכין רשימות קבועות מי מגיע מוקדם ומי מאוחר – כך שהם פוגשים את אותם האנשים כל הזמן. יש חשש מאוד גדול שדוור חלילה ידבק, כי זה ישבית גם את הדוורים שהיו איתו בתהליך המיון ובעצם תיווצר בעיה לחלק את הדואר ברובע".

המשפחה דואגת: "אני אב חד הורי לשתי בנות, והמשפחה לא מאוד אוהבת את זה שאני עדיין עובד. הן דואגות. שומעות חדשות, רואות בטלוויזיה, חוששות שחלילה אדבק במהלך העבודה. אני כל הזמן אומר שאני מאוד מקפיד על ההנחיות, שומר על עצמי ועל המשפחה. ההנהלה נתנה גם לאנשים שבקבוצת סיכון, עם מחלות רקע או מי שעבר את גיל 60, לצאת חופשה ולא להמשיך להגיע לעבודה".

התקווה: "האמת שגם אני חושש, כולנו חוששים. אין אדם שלא יחשוש. אבל אנחנו מקפידים, משתמשים בציוד, ואני מקווה ומאמין שיהיה בסדר. אני מקווה שהשמש שתבוא בימים הקרובים יצמצם גם הוא את ההידבקויות ושנגיע לימים יותר טובים".