במהלך חודש מרץ חלה עלייה של פי 60 בשיעור דורשי העבודה, העלייה החדה ביותר מאז קום המדינה, כך עולה מדו"ח "דופק שוק העבודה" שפרסם היום (ראשון) שירות התעסוקה. על פי הדו"ח, מאז תחילת משבר הקורונה נרשמו בשירות 887,283 בני אדם, 89% מתוכם בשל יציאה לחופשה בלא תשלום. המספר הכולל של דורשי העבודה הפעילים בישראל עומד הבוקר (ראשון) על כ-1,050,000, ושיעור האבטלה על 25%.

בחודש מרץ 2020 עמד מספר המפוטרים והמתפטרים החדשים על 107.1 אלף איש ואישה. מספר גבוה כמעט פי חמישה מפברואר שקדם לו, אז עמד נתון זה על כ-22.2 אלף איש ואשה.

בשירות התעסוקה מציינים כי העיר אילת היא הנפגעת הקשה ביותר ממשבר הקורונה, על רקע הפגיעה בענף התיירות ובענפים המושפעים ממנו. ושיעור דורשי העבודה בעיר הדרומית קפץ מ-3.3% בסוף פברואר ל-69.3% תוך חודש בלבד. אחריה, נפגעו בית"ר עילית שקפצה מ-3.3 אחוזי אבטלה ל-52.1%  ונצרת שקפצה מ-6.3% ל-46.6%. בערים רבות נוספות, עלה אחוז האבטלה אל מעל ל-20%, ביניהן ירושלים, תל אביב, חיפה, רחובות, ראשון לציון, אשדוד ובת ים. באום אל פחם, רהט, בני ברק ומודיעין עלית עלה שיעור האבטלה ללמעלה מ-30%.

שיעור האבטלה לפי יישובים (גרפיקה: אידאה)

מאז ה-20 במרץ הולך שיעור המפוטרים היומי וגדל, ככל הנראה כתוצאה מהצמצום החד בפעילות הכלכלית והקשיים של בעלי עסקים. במטרה למזער עד כמה שניתן את הפגיעה בשוק העבודה, ממליצה רשות התעסוקה לפעול לחזרה לשגרה בהקדם האפשרי ולסייע למעסיקים קטנים ובינוניים לקלוט מחדש את עובדיהם שהוצאו לחל"ת.  אילו כל העובדים שהוצאו לחל"ת היו יכולים לחזור לעבודתם, היה שיעור דורשי העבודה עומד על 5.3%  מתוך כלל כוח העבודה, לעומת 3.9% נכון לסוף פברואר.

במהלך סוף השבוע האחרון נרשמו 4,710 דורשי עבודה – 2,325 מתוכם ביום שישי ו-2,385 בשבת  – זאת, לעומת 14,544 נרשמים ביום חמישי , ולעומת 32,577 נרשמים במהלך סוף השבוע הקודם. על אף המשבר העמוק בשוק העבודה, מציינים בשירות התעסוקה כי סייעו בהשמתם 3,268 ישראלים במהלך חודש מרץ.

הנרשמים החדשים לשירות התעסוקה. (גרפיקה: אידאה)

"בין אם תהיה חזרה איטית ומדודה לשגרה ובין אם תהיה מהירה יותר, יש לאמץ כלי מדיניות מקיפים להשבת כמה שיותר מהישראלים שהוצאו לחל"ת או פוטרו, לעבודה" אמר מנכ"ל שירות התעסוקה, רמי גראור, "עבור מובטלים שיתקשו לחזור לשוק, או קבוצות הסובלות מחסמים מרובים, יידרשו מאמצים משמעותיים לחיזוק הכישורים וההון האנושי".

עוד הוסיף כי "אנו נערכים ליישום תוכניתנו המקיפה לשילוב מסיבי מחדש של הישראלים בשוק העבודה, שיפור מיומנויות והכשרות מקצועיות, בכדי להקל עליהם בהתמודדות. ברור גם שישנם ענפים שידרשו התייחסות מיוחדת בשל הפגיעה הדרמטית בהם, כמו ענף התיירות. ככל שהחזרה לשגרה תהיה מהירה יותר, כך העובדים מקבוצות חלשות יישארו פחות מאחור במעבר לשוק העבודה העתידי".

מנכ"ל שי​רות התעסוקה רמי גראור. "ככל שהחזרה לשגרה תהיה מהירה יותר, העובדים מקבוצות חלשות יישארו פחות מאחור. (צילום: שלומי אמסלם/לע"מ)

עשרת המקצועות העיקריים של הנרשמים בלשכות העבודה הם  עובדים כלליים, הוראה חינוך והדרכה, עובדי מכירות, עובדי מסעדנות, מזון ואירועים, עובדים בתחום התחבורה והרכב, עובדי מזכירות ואדמיניסטרציה, עובדי תעשייה, ייצור ומכונות, עובדי אחזקה וניקיון, עובדי אבטחה ושמירה, ועובדי חשבונאות וכספים.

בשירות התעסוקה ציינו כי כל מדינות העולם בחרו להקל על התנאים לקבלת דמי אבטלה או לכיסוי עלויות. באירופה, לדבריהם, הוקמה קרן מיוחדת בשווי 100 מיליארד אירו לסיוע למדינות לכיסוי עלויות מערכת האבטלה, בנוסף ל-20 מיליארד אירו נוספים המיועדים לאפשר למדינות הנזקקות לכך, לסייע לעסקים קטנים ובינוניים.

עוד אמרו כי על אף החשש בסין מפני התחדשות של המגיפה, במדינות מעטות החלו בתהליכי חזרה לשגרה. מדינות נוספות החלו לנקוט בשינויים מסוימים שיאפשרו לכלכלה המקומית לשוב ולפעול, באמצעות התאמות בשוק העבודה והגנה על העובדים והמעסיקים כאחד.

לפי ארגון העבודה הבינלאומי (ILO),יכולה התאמה זו לבוא לידי ביטוי באמצעות מגוון כלים, כגון: התאמות בהסדרי שוק העבודה, צמצום שעות העבודה (צעד שננקט כבר ב-18 מדינות אירופאיות), התאמת סביבות עבודה ועידוד לעבודה מהבית, ניהול מבוסס תוצאות, השקעה טכנולוגית במקומות עבודה מרוחקים ועוד. בשירות ציינו כי לשם השבתם של המפוטרים הרבים בעולם לשוק העבודה יידרשו מאמצים, אותן כבר החלו להפעיל בחלק מהמדינות, לחיזוק הכישורים וההון האנושי בכל דרך אפשרית, שתסייע לאותן קבוצות חלשות או מוחלשות להתמודד טוב יותר בשוק העבודה.