״יו״ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, עושה כל מה שאפשר בשביל שההסתדרות תצא מחוזקת מהמשבר. על הוועדים להיערך לקראת תקופת התאוששות של המשק״ כך אמר יו״ר הסתדרות עובדי המדינה, אריאל יעקבי, בישיבת מזכירות ארצית שנערכה בשיחת ZOOM בהשתתפות נציגי עשרות וועדים.
״אני כל הזמן אומר לכם שמה שעובדי המדינה לא מצליחים להבקיע, כמעט ולא קיים ביתר המשק, ואנחנו צריכים להמשיך ולהיות הארגון שמושך קדימה יחד עם ההסתדרות כולה״. יעקבי הוסיף ואמר ״במידה וההגבלות על המשק יימשכו גם לאחר הפסח, יידרש הסכם חדש לעובדי המדינה והמגזר הציבורי. מה שחשוב לי הוא להגדיל את היקף העובדים מהבית, ולקיים רוטציה בין העובדים שבחופשה והעובדים שממשיכים לעבוד״.
יעקבי הדגיש בפני נציגי העובדים שהסתדרות עובדי המדינה תעמוד על כך שתוקם קרן ימי חופשה, בהתאם להסכם הקיים, שתאפשר התחשבנות באשר לחריגת ימי החופשה של עובדים. בצורה זו יוכלו העובדים להיכנס לחריגה מסוימת גם באשר לקבלת השכר בתקופת החופשה הכפויה, וגם באשר ללקיחת ימי חופש בהמשך.
״אנחנו הולכים לגבות את כל הארגונים שדורשים מהמדינה לממן את האירוע הזה כולו״ אמר יו"ר הסתדרות עובדי המדינה ״העצמאים הקטנים מסכנים. המדינה יכולה היתה לתת להם שקט, וזה היה עולה לה מעט מאוד כסף.
״רק לאחרונה עשתה המדינה רווח של 70 מיליארד שקלים משינויי שער הדולר, בגין החזקות מטבע החוץ של בנק ישראל. אם המדינה היתה אומרת ׳קחו משכורות׳, זה היה מרגיע את כולם ולא היה צריך להסתבך. זה היה מרגיע את העובדים, מאחרון עובדי הקבלן בישראל ועד לעובדי חברת התעופה הלאומית אל על. אבל הם בשלהם״.
״המדינה צריכה להכניס את היד לכיס ולשלם,״ אמר יעקבי ״לשלם לעובדי רשות האוכלוסין, לסניפי הדואר וגם לאינסטלטור ששילם מיסים מההכנסה החודשית שלו. יש למדינה כסף. יש חוב פנימי שאפשר לגייס. שיתנו אגרות חוב, ויכסו את ההוצאות מהגדלת המע"מ מעל הכנסה מסוימת, או אפילו את מס ההכנסה בסכומים הגיוניים.
אנחנו זוכרים משברים קודמים, אחרי מלחמות. את עסקת החבילה הגדולה במשק שנוצרה כדי לנצח את האינפלציה. את עסקת החבילה הגדולה במשק ב-2003. בכל התוכניות הללו נדרשו העובדים לתת, וגם קיבלו הישגים. גם עכשיו, אנחנו ניערך בהתאם".
